יומיים לפני שחרורו של מרדכי ואנונו מהכלא, ממשיכה מערכת הביטחון לנסות ולעצור את יציאתו. קלטת ובה קטעים וצילומים משיחתו של ואנונו עם אנשי מערכת הביטחון, תפורסם הערב בחדשות ערוץ 10. ואנונו מתייחס בראיון זה לנושא האטום, לבגידה ולתנאי שחרורו.

בשיחה דנן הביע ואנונו את התנגדותו לאטום, ואמר, 18 שנה אחרי: "אני לא רוצה לפתוח את נושא הכור הגרעיני, אבל אני בהחלט בעד שהוא ייפתח. מצדי, אני רק רוצה לחזור על הדברים שכבר אמרתי ושפורסמו... למרות כל מה שפורסם, כלום לא השתנה. אף אחד לא בא בדרישות לישראל. אני רוצה שיהרסו את הכור, כמו שהרסו את הכור של עירק".

ואנונו שב ומדגיש כי מעשיו נבעו ממניע אידיאולוגי וכי לא בגד במדינתו. "אני לא בוגד ולא מרגל כמו קלינגברג. אמנם חתמתי על מסמכי סודיות, אבל רציתי ליידע את העולם לגבי מה שקורה... אתם טעיתם כשנתתם לי את המידע, נתתם מידע לאיש הלא נכון", אמר והוסיף: "התפקיד של הפסיכולוגים הגדולים של השב"כ והמוסד זה לחשוף את הפוטנציאל של מי שיכול להיות מרגל".

ואנונו הצהיר שאינו מתכנן להישאר במדינת ישראל לאחר שחרורו, זאת כשאיננו מודע עדיין להגבלות שצפויות להיגזר עליו עם שחרורו. "המטרה היא לעזוב את הארץ", אמר ואנונו.

"לא צריך מדינה יהודית. צריכה להיות מדינה פלשתינית. מי שרוצים להיות יהודים יכולים לחיות בכל מקום, גם בישראל, אבל לא צריך מדינה יהודית".

לשאלה: "האם היית רוצה שגם המשפחה שלך תחיה במדינה פלשתינית?", השיב ואנונו: "מעניין אותי שהמשפחה שלי תחיה במרוקו. הייתי רוצה שיחיו במרוקו או בפלשתין... מדוע לא התאסלמתי? בגלל שהאיסלם והיהדות הם אותה דת מפגרת. הנצרות מתקדמת. מי שמתקדם בעולם זה הנצרות, לא האיסלם ולא היהדות. זה האירופים והדמוקרטיה".

נציגי השב"כ ביקשו מוואנונו לחתום, טרם שחרורו, על צו שקובע שורה של איסורים שיוטלו עליו. ואנונו סירב. נוכח זאת הגישה האגודה לזכויות האזרח, לשר הפנים, אברהם פורז, ולאלוף פיקוד העורף, יאיר נווה, בשמו של ואנונו, השגות על ההגבלות הקשות שהרשויות מבקשות להטיל עליו.

בין ההגבלות החדשות שהוטלו עליו, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז: איסור יציאה מהארץ, איסור לשוחח על עברו כעובד בקריה למחקר גרעיני, ועוד.

ואנונו אמר בשיחה עימו, כי אינו מאמין שישראל יכולה למנוע ממנו להתבטא ולפעול כרצונו. "אז מה תגידו? שאסור לי לכתוב מכתבים? לוואנונו אסור לכתוב מכתבים?"

איש ביטחון: "לא, מותר לו, אבל לא כל דבר".

ואנונו: "אבל אתה לא יכול להגיד לו כלום. או שהוא כותב או שהוא לא כותב. מה הוא יעשה. יש לו מחשב, יש לו אינטרנט".

איש ביטחון: "אתה לא מוכן לקבל עמדה שאומרים לך לא לכתוב על משהו מסוים?"

ואנונו: "לא יכולים להגיד לי. אם יגידו לי את זה..."

עו"ד עודד פלר, מהאגודה לזכויות האזרח, טוען כי ההגבלות הקשות שמבקשים להטיל על ואנונו, יהוו פגיעה קשה ובלתי מידתית בחירויות הפרט שלו, ויימנעו ממנו קיום של חיי יומיום ברמה הבסיסית ביותר. ההגבלות הקשות על חופש התנועה שלו עלולות להפוך את תנועותיו בעיר תל אביב, בה הוא מבקש להתגורר, כמעט בלתי אפשריות, שכן מדובר בעיר שיש בה שפע של נציגויות זרות, שכל מעבר בסמוך אליהן, אפילו בשוגג, יגרום לו לחרוג מן המגבלות שהוטלו עליו.

עוד הוא טוען, כי ההגבלות שמבקשים להטיל עליו כמעט ואינן מאפשרות לנהל אורח חיים סביר, מחייבות תכנון קפדני של כל נסיעה, אפילו תהא זו נסיעה עירונית יומיומית, של כל מפגש עם חברים ואפילו של כל שיחה מקרית עם זרים ברחוב ושל כל שהות, גם אם קצרה, בבית חברים או במרחב ציבורי.

האיסורים הרבים, טוענת בשמו האגודה לזכויות האזרח, יפגעו קשות גם בחופש העיסוק שלו, שכן הם ימנעו ממנו לעבוד מחוץ לעיר מגוריו, להימצא בנסיעות עבודה ולבוא במגע עם תושבים ואזרחים זרים [ראו קישור לידיעה המלאה].

"אני חושב שעשיתי טוב, גם לעצמי וגם לעולם", סיכם ואנונו את מעשיו ואת הראיון.