המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם את
ממד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2009 וממנו עולה המסקנה כי 53% מאזרחי ישראל היהודים אינם רוצים מדינה דו-לאומית, הם רוצים את הערבים בחוץ.
ה
ממשלה בראשותו של
בנימין נתניהו עושה שני מהלכים עיקריים כדי להבטיח את עתיד הרוב היהודי בארץ. המהלך הראשון הוא
לבנות לפלשתינים מדינה עצמאית שתוכל לקלוט בבוא העת חלק נכבד מערביי ישראל, והמהלך השני הוא להכשיר את התנאים לכך שהם ירצו לעבור לאותה מדינה שתקום. את זאת עושה הממשלה באמצעות פגיעה שיטתית ומכוונת בהתפתחותן של כל המערכות האזרחיות במגזר הערבי, כאשר המטרה היא לשמר אוכלוסיה זו במצב התפתחות נחות ושווה-ערך לפלשתינים החיים בעזה ובאיו"ש כדי שהמעבר יהיה טבעי ככל הניתן. שימור הרוב היהודי בעתיד אינו מטלה פשוטה.
פעולותיה של הממשלה באות לידי ביטוי במספר מישורים כאשר מדובר בקיפוח יזום של המגזר הערבי. משרד החינוך ניצל בשנת התקציב 2010-2009 רק 18% מהכסף שהוקצה לפיתוח החינוך ולא בגלל שאין מה לשפר. שר התחבורה רוצה להוריד את כל השילוט בשפה הערבית בתואנה כי יש בישראל רק שפה רשמית אחת. שר החינוך רוצה להכניס לימודי חובה בציונות וארץ ישראל וכן להכריח את התלמידים בכל בתי הספר בארץ לשיר את "התקווה" בכל בוקר, המהלך כולל כמובן גם את בתי הספר הערביים. שר הבינוי והשיכון קורא לעצור את ההתיישבות בואדי ערה ורוצה להזרים אלפי חרדים ליישוב חריש. ביבי דואג לכך שהאוכלוסיה הערבית לא תתפתח והוא עושה זאת בכל המישורים.
מערכת המשפט גם היא מגויסת וניתן לראות כיצד
מקרה שי דרומי, בו נורו ערבים עם גבם ליורה - נהפך ללגיטימי. פרקליטות המדינה גם היא משמשת ככלי ביד השלטון; היא הוציאה השנה 12 כתבי אישום לערבים משפרעם שהרגו את החייל נתן זאדה שרצח בשנת 2008 ארבעה אזרחים ערביים ביריות ללא כל סיבה. בית המשפט העליון לא נשאר מאחור והתיר לבנות במושב אחיהוד על שרידי בית קברות נוצרי ומוסלמי של הכפר בירווה שננטש בשנת 1948. צדק הוא כנראה עניין של פוליטיקה.
הכנסת, גם היא תורמת את חלקה למאמץ המיגור של ערביי ישראל באמצעות חקיקה מייהדת. הצעת החוק לזכויות המשרתים בשירות לאומי או צבאי, קובעת כי יש להעדיף אזרחים ששירתו את המדינה לעומת אלו שלא. חוק קליטת חיילים משוחררים גם הוא קובע כי תוענק מלגת לימודים לאלו ששירתו כחיילים לוחמים בצה"ל - ומה עם ערביי ישראל? למי אכפת שיישארו טיפשים. בנוסף לחקיקה מבדלת, דואגת הכנסת לשלוח נציגים להבהיר את מטרותיה של הממשלה המכהנת ומיכאל בן-גביר מהאיחוד הלאומי הצטרף לברוך מרזל ולאיתמר בן-גביר לסיור ברהט כדי "למצוא הוכחות לבנייה לא חוקית", לטענתו. חברי הכנסת בשליחותו של ראש הממשלה דואגים להעביר מסר ברור לערביי ישראל:
"אתם לא רצויים כאן".
ביבי לוחץ על אובמה שיביא את אבו מאזן לשולחן הדיונים כדי שהוא יוכל לחתום על הסכם קבע, הוא לא רוצה לבזבז זמן. אולי אפילו הוא יצליח ליישם את החלום של שר החוץ שלו בדבר החלפת שטחים, אבל לא עם המצרים אלא עם הפלשתינים - מדינה תמורת קליטה של ערביי ישראל וויתור על זכות השיבה. יש היגיון אסטרטגי במהלך הזה, ערביי ישראל יעזרו לפתח את מדינת פלשתין היות שהם יותר מודרניים וכבר למדו היטב את דרכי המערב. המבנה הנוכחי של פיזור האוכלוסיה במזרח התיכון לא מתאים לעתידה של מדינת ישראל וביבי יודע שהחובה לשנות זאת מוטלת עליו.
