|
|
לא חייבים להשליכם לגוב האריות שממנו נמלטו. אפשר לשלחם באופן המכבד אותם, אך בעיקר אותנו [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| יישום מדיניות זו צפוי להניב לישראל מספר יתרונות משמעותיים. היתרון הראשון הינו כי מבחינה מוסרית יהיה לגירוש מישראל, בתום תקופת ההכשרה תוקף וחוזק מוסרי רב יותר. היתרון השני הינו כי העלות המושקעת בעזיבתו של פליט אחד תהיה קטנה הרבה יותר מן העלות הנוכחית. היתרון השלישי הינו שפליטים רבים יוכלו לעזוב לארצות בהן יבחרו עם סטאטוס חוקי, עבודה, מקצוע ומעט מזומנים. היתרון הרביעי הינו הפיכת ישראל לגורם מוביל ושותף להתמודדות הגלובלית עם סוגית הפליטים והסיוע למדינות העולם השלישי. | |
|
|
|
|
הנזק לישראל הוא רב-כלכלית ותדמיתית. אחזקת המנגנון המטפל באיתור הפליטים, במאסרם ובגירושם כרוך בהוצאה כבדה. ואילו אלה שהצליחו להסתנן מעמידים את החברה הישראלית בפני דילמות חברתיות ומוסריות. אופי הגירוש והטיפול בפליטים פוגע בתדמית של ישראל.
צודק ראש הממשלה בקבעו, במהלך האסיפה הכללית של התאחדות התעשיינים, כי המסתננים גורמים לנזק תרבותי, חברתי וכלכלי, ומושכים אותנו לעולם השלישי. אלא שאין די בבניית גדר ובגירוש.
אחת הסיבות המרכזיות המונעות מן הפליטים לחפש את עתידם באחת ממדינות העולם היא העדר מסמכים כמו דרכון. סיבה נוספת הינה שהייה בישראל ללא סטאטוס חוקי, דבר המהווה תנאי לקבלת אשרת עבודה במדינות רבות. השלישית הינה העדר מיומנות מקצועית נדרשת מבחינה כלכלית.
מעבר לצורך בהקמת גדר שתמנע הצטרפות פליטים נוספים, יש לדרבן את הפליטים שכבר נכנסים לארץ, לחפש את עתידם במדינה אחרת. במקום לגרש מיד את הפליטים, יכולה מדינת ישראל להפוך את בעיית הפליטים להזדמנות. זאת על-ידי כך שתדאג להם למסמכים כמו "דרכון לבן" או "תעודת מסע" מטעם האו"ם או תעניק להם סטאטוס חוקי בישראל, תנצל את זמן שהייתם כדי לתת להם הכשרה מקצועית, ותאפשר שימוש בחברות כוח אדם פרטיות כדי לאתר בחו"ל מעבידים שיסכימו לקבל אותם, ומדינות שתסכמנה לתת להם אשרות עבודה.
ישראל תיתן לפליט זר אשרת שהייה ועבודה לתקופה מוגדרת, למשל - שנה. הפליט יתחייב לצאת מישראל במהלך אותה תקופה, אשר במסגרתה הוא יקבל, בנוסף, גם הכשרה מקצועית חינם בהתאם להשכלתו וניסיונו. ההכשרה תתבצע באמצעות הקניית כישורים החל בעבודה חקלאית כמו הכשרה כטרקטוריסט וכמניח רשתות של טפטפות, דרך נהיגה על משאית וטכנאות בסיסית (רכב, מיזוג, חשמל, מחשבים), וכלה בהכשרה מקצועית המבוססת על השכלה קודמת (טכנאות רפואית וכו').
בישראל פעילים ארגונים ועמותות פרטיות המסייעות למדינות עולם שלישי. אפשר לתעל את האנרגיות והמשאבים לגיבוש מערכת תמיכה בארץ ואח"כ בארץ המוצא.
את עלות הקורסים יממנו ממשלת ישראל, האו"ם, ארגוני הסיוע לפליטים, וחברות רב-לאומיות מובילות אשר ההדרכה משרתת אותן, כגון יצרני משאיות. ניתן גם להרחיב את הרעיונות, כמו למשל לאפשר הענקת 'קיט' לטכנאי מיזוג האוויר, אותו יקבל בארץ המוצא כל טכנאי אשר יסיים את ההכשרה בישראל. 'קיטים' אלו יינתנו במתנה ע"י חברות מובילות בתחום כמו LG או קרייר וישמשו את המקבל כדי להקים עסק קטן שנותני שירותים בתחום בו רכשו השכלה.
האינטרס של החברות הפרטיות יהיה לבסס את השיווק של מוצריהן באפריקה או בארצות בהן הפליטים יקלטו. האינטרס של החברות הפרטיות לשתף פעולה יהיה כפול - עסקי ותדמיתי, בהיקף גלובלי ובהוצאה שולית.
יישום מדיניות זו צפוי להניב לישראל מספר יתרונות משמעותיים. היתרון הראשון הינו כי מבחינה מוסרית יהיה לגירוש מישראל, בתום תקופת ההכשרה תוקף וחוזק מוסרי רב יותר. היתרון השני הינו כי העלות המושקעת בעזיבתו של פליט אחד תהיה קטנה הרבה יותר מן העלות הנוכחית. היתרון השלישי הינו שפליטים רבים יוכלו לעזוב לארצות בהן יבחרו עם סטאטוס חוקי, עבודה, מקצוע ומעט מזומנים. היתרון הרביעי הינו הפיכת ישראל לגורם מוביל ושותף להתמודדות הגלובלית עם סוגית הפליטים והסיוע למדינות העולם השלישי.
מבצע ההכשרה נכון יותר מבחינה כלכלית, צודק יותר מבחינה הומאנית, ויסייע לישראל להיות מובילה בפתרונות לבעיה כלל עולמית ולהיות שותפה לחיזוק מדינות העולם השלישי...
בדרך זו נהפוך את הפליטים לשגרירים של רצון טוב, ולצרכנים של תוצרת ישראל בארצות יעדם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
