שר החוץ, הנוכחי,
אביגדור ליברמן, חסר האיפוק והריסון העצמי, יצא שוב בדברים חסרי תקדים, כנגד הממשל הסורי ואסד בעצמו, ועד עכשיו אין מי שיסביר, איך ולמה. את קשרינו ; עם הטורקים הוא הרס; עם המצרים הוא דרס ; עם האמריקנים הוא רמס ; והנה שוב, מכה בשנית, והפעם החץ כוון לסורים, מקום שגב הגמל מחכה לקש, בקוצר רוח. הוא אינו לומד מטעויותיו, אותם ראש הממשלה, ביבי נתניהו מנסה, מפעם לפעם, לתקן. הוא אינו לומד, גם, כי
שמעון פרס בגילו, בכבודו ובמעמדו, לא יכול עוד "להתחנף" בשמו, בפני מדינות העולם. והוא כנראה, ילמד, רק כשייקחו ממנו את מפתח לשכתו ויחזירו אותו, בעל כורחו, למקום ממנו בא.
מדינת ישראל אינה עוד המדינה שהייתה מלפני מבצע
עופרת יצוקה, מבצע אשר הביא אך ורק צרות צרורות, שהדרך לפתרונן דומה להליכה על חוט דק, שכל אמירה או משפט שאינם שקולים, יכולים להביא לנפילה חופשית שלא הייתה כמותה. שר חוץ נכבד, מדינת ישראל, כיום, סובלת מחוסר יציבות כללית במזרח התיכון, הטורקים כועסים, הלבנונים והסורים רוגזים, החמאסניקים מחכים, האירנים מתעצמים, והאו"ם אינו רואה, בעין יפה, את הנכלל בדוח גולדסטון. כל זה לא מזיז לך, שר נכבד, כאילו אתה מתגורר במוסקבה, ומביט מצידו השני של העולם על המתרחש על אדמות ארצנו. אולי הגיע הזמן, שבאמת, תעבור לאותו מקום נידח, בו האמירות חופשיות ואינן משפיעות או מושפעות.
המקרה של הסורים אינו חד פעמי, ולא הרגיז רק את הסורים, אלא את כלל הציבור הישראלי. אמירה שיוצאת מפי שר החוץ, והמופנית לכל גוף או מוסד, ממשל או משטר, מדינה או קבוצה אפילו, יוצאת היא מפיה של מדינת ישראל, ומהווה חלק בל-יינתק, מהמדיניות ה"מוסכמת" בממשל הקיים. אך לצערנו, יש חוסר תיאום או שליטה. הבחירה חופשית בין שר החוץ לראש הממשלה, כאשר זה האחרון, ניסה להרגיע את הרוחות, הראשון אביגדור ליברמן, הציתן.
איני מבין, לאן מועדות פני הממשל הקיים, האם זו דרך מוסכמת של השוטר הטוב והשוטר הרע, וכך לפחות, שומרים על דרך חזרה, באופן מתמיד. ראש הממשלה מרגיע. בו- זמנית, שר החוץ מצית, ואז, לפי תגובת ה"יעד" נשקלים הצעדים והאמצעים. אך חשוב לציין, כי אם אכן זו המדיניות, על המדינה לרכוש כמות רבה של דיו לאל ייגמר לה מרוב הכנת מכתבי התנצלויות רשמיות.
ריבונו של עולם, מי כמו ראש הממשלה הנוכחי,
בנימין נתניהו, מכיר את אביגדור ליברמן ואת התנהלותו חסרת המעצורים, ושפתו התוקפנית, ועל אף היכרות זו, בחר בו כשר החוץ, שייצג את מדינת ישראל בפני מדינות העולם, ייצוג שהתברר כבלתי - ראוי בעליל. חסר לנו, שיוטלו סנקציות על המדינה, בשל "יחסים בינלאומיים בלתי מקובלים", סיבה, שגם היא, בלתי משכנעת וראויה לחלוטין, לפחות למדינה, ששמרה על קיומה בכבוד, במשך 60 שנה.
לא למותר להעלות השערות נוספות, שאינן בגדר שנאת ערבים לדברים שהוציא שר החוץ מפיו נגד הסורים ומי שעומד בראשם. יכול להיות, כי תרגומו מהשפה הרוסית לעברית, מילולי גרידא, ללא תלות בהקשר, והכל דווקא, יוצא לו בצורה קיצונית, על לא עוול בכפיו. אבל גם אם זו הסיבה, וההשערה נכונה, אזי ישנם מספיק אולפנים ומלמדי שפה, שיכולים לעזור לך מר ליברמן. למלחמה באזורנו - לא תגרור.
אין עוד השערות, אבל מחובתנו המוסרית ומחובת ראש הממשלה המכהן, לעיין בשנית, בהחלטת מינויו של ליברמן, גם אם זה יעלה בפירוק הקואליציה, מחיר שהוא נמוך בהרבה, מפירוק המדינה.
שכן, אין עוד מקום, שהקואליציה שנבנתה על חשבון האזרחים ותדמית המדינה, תביא בסופו של יום למלחמה חסרת תקדים.
