"כמעט 30 שנה אני עיתונאי ועברתי באמצעי תקשורת רבים:
ידיעות אחרונות,
מעריב וערוץ 10. ראיתי דברים טובים וגם דברים רעים ואנשים רעים. בשנים האחרונות הוטל צל כבד של אחדות המחשבה על התקשורת, צל של מונופול מחשבתי - "אלכסונים" אני קורא לזה. החוטים שנמשכים מאחורי הקלעים, הנסתרים מעין הקורא או הצופה. הסיבות האמיתיות שגורמות לכלי התקשורת לתקוף או לא לתקוף, לרומם או להשפיל, להבליט או להצניע, להדפיס או להשליך לפח. ויש כמה אלכסונים כאלה. אולי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל קל לטעון שהתקשורת שמאלנית. עובדה: ב-17 השנים מאז תהליך אוסלו הפך מטבע הלשון "תהליך השלום" למעין מילות קוד שהשימוש בהן גורר תגובה פבלובית מיידית. וכי מי לא בעד "תהליך השלום"? רק מי שלכאורה הוא מחוץ למחנה. מחוץ לגדר. מחוץ לבועה.
כך נוצרה אנומליה בתקשורת הישראלית: רוב מכריע של כלי התקשורת, ורוב מכריע של העובדים בתקשורת משוכנעים בצדקת דרכם, משל עשרת הדיברות בידיהם בלבד. "תהליך השלום" - אבל רק בדרכם. אוסלו, אינתיפאדה שנייה, הינתקות, מלחמת לבנון – כל כישלון רק מחזק את נחישותם ואת צדקתם. כך הפכה התקשורת ל"בועה", למקהלה המזמרת שיר אחד. הם לא הבינו שהם מסתגרים בתוך בועה, ומתנתקים מהמציאות שבחוץ. מתנתקים מהקוראים ומהצופים. מתנתקים מהעם.
הו, תמימות קדושה! גם אם רובם אכן האמינו בצדקת דרכם, למרות המציאות הקשה – וזו זכותם, הרי שכולם לא הבינו את הסיפור האמיתי, את הציניות, את האלכסונים. לאמור: כיצד הפכו העיתונאים לכלי משחק בידי מו"לים ואינטרסנטים. במיוחד בידי מו"ל אחד, מר נוני מוזס, שמשנה לשנה מתחזק כוחו עד שהפך מונופול. משנה לשנה נטל עוד ועוד קצות אלכסונים ומשך בחוטים – מתבשם מהכוח, ממליך מלכים, מתגמל ומעניש, מרומם ומשפיל וגם מתרגם את כוחו לכסף בקופתו.
זהו מונופול ואת המונופול הזה אנחנו, בישראל היום, שברנו...
ישראל היום חולל מהפכה בתקשורת, ומחזיר לציבור הישראלי את מה שנשלל ממנו: חופש המידע וחופש הבעת הדעה. הוא מתייחס לקורא בכבוד, ומציג לו קשת של דעות – שיבחר בעצמו. הציבור אוהב אותנו, וזה מה שמוציא את מתחרינו מדעתם, ולכן הם מנסים להרוג אותנו בכל דרך. לא בהתמודדות בזירת הרעיונות, אלא באלכסונים. בהצעת חוק מגוחכת, חסרת תקדים בחברה דמוקרטית מערבית. לא יעזור שום ניסוח חלקלק ומעורפל – האלכסונים ברורים. המו"לים וחבריהם מהאליטה הפוליטית והכלכלית חשים שקצות החוטים נשמטים מבין אצבעותיהם. לכן הם לא רוצים שנהיה כאן.
הם לא יצליחו....
בישראל היום אנו שמים דגש על חמישה עקרונות: לומר את האמת, ישר ולעניין, לתמוך בשלטון החוק, להיות הוגנים ומאוזנים, לבדוק את עצמנו ואם טעינו - לתקן.
כל זה התאפשר תודות למשפחת אדלסון שמאמינה בעקרונות אלה. משפחה שלא צריכה שום דבר מאף אחד. משפחה שכל רצונה לסייע למדינת ישראל באמצעים אציליים, הגונים ונאים.
