|
אריה קומיי (במרכז) והאחים הרצל ובלפור חקק
|
|
|
|
|
אגרון למלים נרדפות. אחד ממילוניו של קומיי
|
|
|
|
דמעות גיל ועמידה. ספרו על גיל הזהב
|
|
|
|
|
אריה קומיי ידוע בעיקר כמתרגם בחסד, כמילונאי בעל-שם - ומעבר לכך הוא משורר רגיש המתאר מצבים אנושיים עדינים. קומיי כתב את "האגרון", מילון ראשון למלים נרדפות בעברית - ותמיד טרח לומר שהוא ממשיכו של רבי סעדיה גאון, שהיה מחבר האגרון הראשון. קומיי חתום על מילון עברי-ספרדי ומילון ספרדי-עברי ואת הקשר שלו לשתי השפות, עברית וספרדית, הפך לשליחות. הוא חש כשגריר של קרבה בין התרבויות, ועושה רבות למען הנחלת הספרות העברית לקוראי הספרדית.
אריה קומיי עלה לארץ כשהוא בן עשרים, בשנת 1950, אך הפעילות שלו בארצות דרום אמריקה לא פסקה לרגע. בשנת 1984 מונה לחבר עמית לאקדמיה ללשון ספרדית של צ'ילה.
המולדת הראשונה שלו היא פולין, שם נולד בשנת 1929, היגר לצ'ילה בשנת 1934, ועלה לארץ בשנת 1950. את התואר האקדמי עשה בצ'ילה ובארץ, באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר שעלה ארצה היה במשך שנים חבר בקיבוץ כיסופים בנגב. את שנות החלוציות לא שכח - אך במשך כל חייו בארץ ראה עצמו שליח של הספרות העברית: את פעילותו הספרותית עשה לאורך שנים בשתי השפות - וכבר בשנת 1982 ראתה אור האנתולוגיה של השירה העברית בספרדית. לאחר מכן שקד על פרסום שיריו בשתי השפות: ספר שירים ראשון בעברית: "בכורים מאוחרים" ובשנת 1988 - יבול ראשון של יוצר - ספר שירים ראשון בספרדית: "Primicias Tardías" - ומיד לאחר מכן ספר נוסף בעברית: "קציר בעיתו".
שלוש שנים מאוחר יותר פרסם תרגום של רומן ידוע לעברית ופרסם את הספר "María" של חורחה יסאקס, קולומביה. מיד לאחר מכן הכין את החלק הספרדי של המילון: "Password - English Dictionary for Spanish Speakers" ושנה לאחר מכן תרגם אנתולוגיה של השירה הארגנטינאית: "100 שנות שירה" והוציא לאור ספר שירים שני בספרדית: "Fruta Madura".
פעילותו הספרותית הענפה כובשת לו מעמד בארצות דרום אמריקה - והדים לפעילותו הוא מקבל גם בקרב חוגי הספרות בארץ: בשנת 1995 זכה קומיי לקבל את הפרס היוקרתי - "גבריאלה מיסטרל" - ממשרד החינוך של צ'ילה, בשנת היובל לקבלת פרס נובל על-ידי המשוררת, ובכל כתבי העת הספרותיים של צ'ילה סוקר הדבר בהבלטה, והפרס צוין כהוקרה על עבודתו הספרותית.
כל שיחה עם קומיי חושפת אדם צנוע שאינו מתהדר בתארים או בפרסים - וזאת כאשר הרקורד שלו משופע בפרסים ספרותיים והזמנות לקונגרסים בינלאומיים. שנתיים לאחר הפרס בצ'ילה - זכה אריה קומיי לפרס גם על עבודתו המילונאית: באותה שנה פרסם קומיי מילון עברי אנגלי - אנגלי עברי, קובץ שזכה להדים והודפס ופורסם גם בארה"ב. גזירי הביקורות רבים ומדהימים: המבקרים ציינו לשבח בסופרלטיבים מרשימים את העובדה המושקעת והמוקפדת של קומיי: "המילון הטוב ביותר שפורסם ב-40 שנים האחרונות".
גם כיום קומיי אינו רואה עצמו כגמלאי: הוא עסוק עד מעל לראש בפעילות רב-תרבותית ובכינוסים הן בארצות דרום אמריקה והן בספרות במדינת ישראל, וכבר בשנת 1998 הוא קוצר את פירות השקעתו: קומיי זוכה לאהדה בקרב הממסד הספרותי והוא מתקבל בזרועות פתוחות כחבר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. ובד בבד ממשיך קומיי גם בפעילות מעבר לים, והוא מרבה בפעילות מבורכת גם באגודות דוברות ספרדית. חשוב לו להמשיך לשמור על קשר ובעיקר להיות ציר מקשר בין ארץ הקודש לארצות מעבר לים.
בשנת 2002 הוא נבחר לסגן יו"ר אגודת הסופרים בספרדית בישראל - AIELC". קומיי הוא פצצת אנרגיה תרבותית ומעבר לכל הקונגרסים, התרגומים והמילונים הוא מתמסר לכתיבה בשפה העברית ובשנת 2003 רואה אור ספר שיריו "דודים לאהובתי" ושנה לאחר מכן פרסם קובץ סיפורים בספרדית "Búsquedas y Encuentros".