|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אתיקה, פופוליזם והפרקליט שחצה הרוביקון
|
הגבול הדק בין אתיקה לפופוליזם הפך למגיפה בקרב בכירי השלטון, אולי כדאי להחזיר את "ההדר הבית"רי"? או את הנימוסין וההליכות של בתי המלוכה?
|
|
שוברים שתיקה - לא תמיד בזמן ובמקום הנכון
|
|
|
|
|
מדי פעם עולות וצצות במדינתנו פרשות שבגינן מפלס החרפות והחרמות גדל. כמו למשל בפרשה האחרונה, בה האשים פרקליט בכיר ( אורי קורב) את מערכת המשפט - המקום בו הוא מועסק ושאותו הוא מייצג - בדברים ובתופעות אשר אפילו עצם העלאתם על הכתב ייחשבו לחרפה, על אחת כמה וכמה כאשר הם נאמרים בפרהסיה ובריש גלי. הדברים כבר נשמעים בכל עבר, ב"מגדל השן" האקדמי וגם אצל האזרח הסביר ברחובותיה של עיר. ברם, מוטב לו נעצור שנייה ונחזור אל ההגדרות הבסיסיות של מונחים שנשכחו מלבנו זה מכבר, אך היכולים לשמש אותנו לצורך הדיון וההבנה, כדי שניתן יהיה להקיש ולהתקושש בסוגיות מהותיות ולא לקבל רק את הפשט והטקסטורה - הצורה: אתיקה הינה תורת המוסר, ענף בפילוסופיה החוקר המוסר ובמיוחד את סוגי החשיבה השונים המדריכים התנהגות אנושית אשר לאורם ניתן להעריכה. העניין המרכזי באתיקה הינו במשמעות ובצידוק של היגדים על אודות צדקתן או אי-צדקתן של פעולות המעלה או העוולה שבמניעיהן. מידת השבח או מידת הגנאי שלהן ראוי מבצע הפעולות, הטוב והרוע של התוצאות שהסבו הפעולות. בעיית יסוד - האם משפטי עובדה הם אמיתיים או שקריים, כפי שהם נדמים דקדוקית. אם אינם משפטי עובדה כפי שמאמינים הדוגלים בתורת הכשל הטבעי, איך יש לפרש היגדים מוסריים - כהבעות רגש או כציוויים? אם הינם משפטי עובדה - האם הם משפטים אמפיריים על אודות מאפיינים בני תצפית התורמים לאושר הכללי, או שמא הינם אפריוריים, כעמדת הרציונליסטים האתיים (אנשי המוסר התבוני)? קיימת בעיית התנאים שבהתאם להם ניתן להחיל נכונה שיפוטים מוסריים על התנהגות, האם כדי להיות אחראי מבחינה מוסרית, כדי להיות צפוי לעיצומים של עונש ואשמה - חייב מבצע הפעולות להיות חופשי, במובן שפעולותיו אינן נגרמות באופן סיבתי, או שדי בכך שמה שעשה לא נגרם רק בעטיים של גורמים שהעיצומים אינם יכולים להשפיע עליהם? אתיקה חברתית - להבדיל מהמונח הראשון - הינה "מערכות ההגות בת ימינו המעניקה לגיטימיות מוסרית ללחץ שמפעילה החברה על היחיד. במערכת זו עקרונות עיקריים: אמונה בקבוצה כמקור היצירתיות, אמונה בצורך להשתייך כצורך העליון של כל פרט על-מנת להשיג השתייכות זו". פופוליזם - בדרך-כלל נעשה במושג פופוליזם שימוש ככינוי גנאי, אותו מטיחים פוליטיקאים מימין ומשמאל זה בזה, כאשר הם מבקשים להאשים את יריביהם בניהול מדיניות ששיקולים של פופולריות לטובת טווח קצר - הם המניעים אותם, ולא שיקולים בדבר "טובת האומה", או "טובת המדינה". שורשי הפופוליזם באמריקה הלטינית, למשל, "נעוצים באותה תופעה פוליטית חברתית ותרבותית המוכרת במונחים של כניסת ההמון לפוליטיקה". במצב הנתון של החברה בישראל, מתאימה יותר ההגדרה הבאה של פופוליזם: פופוליזם כ"מכשיר לקידומן של מטרות פוליטיות בלא תלות במפלגות פוליטיות או מוסדות קיימים, אלא על-ידי פנייה לציבור להפעיל לחץ ישר על הממשלות". למעשה, הפופוליזם "מזהה" את רצון העם עם המוסר והצדק. מעמיד רצון זה מעל לכל אמות מידה חברתיות ומנגנוני פעולה פוליטיים, ועומד על הצורך לקיים יחסים בלתי אמצעיים בין העם לממשלה. בדרך-כלל מתלווה אליו האמונה הפשטנית בסגולותיו של העם, העומדות בניגוד מוחלט לאופיו המושחת של המעמד השליט או כל קבוצה אחרת בה נלחמים בשל מעמדה הפוליטי או הכלכלי, ובשל הסטטוס החברתי שלה. |
|
במצב דברים זה, יחליט הקורא האם העלאת הסוגייה של התנהגות השופטים וכישוריהם הינה אתית או שמא פופוליסטית. האם הפרקליט הנכבד, אשר הגיע לרמה כה בכירה של עמדה שיפוטית ביורוקרטית, שונה מכל אזרח או מכל עובר אורח המשמיע דעותיו, כמו אותם יושבי קרנות?
האם המערכת איננה מנחה את הפרקליטים ודומיהם לשמור על אתיקה התנהגותית? איננו מבקשים שאלו יתנהגו בהתאם לכללים של אבירים במסדרי-אבירים דיסקרטיים - ברם, האם לא למדו לשים מחסום לפיהם ולא להגיב לכל דבר העולה בתקשורת?
אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר, הבאים להתדיין בבתי המשפט ותיקיהם נסחבים שנים על גבי שנים, והם אינם יודעים מזור, ותלויים בפקידי שלטון, אשר לפחות חלקם לא מבין ההבדל בין המשמעות של אתיקה וכיבוד מקום עבודתו על כל הכללים הפורמאליים בו, לבין פופוליזם משתלח אשר קו ישר עובר בינו לבין תוכניות הטלוויזיה הפופולריות, שעניינן השגת רייטינג גבוה בכל מחיר, גם תוך ויתור על דברים פעוטים כמו בחינת עובדות, בדיקה אמפירית של דברים, מתוך רצון לקלוע לטעם הכללי של הציבור.
הפער הקטן בין האתיקה לפופוליזם הוא משמעותי ואנו מצפים מבכירים במערכות השלטוניות כי יבינו את ההפרש הזעיר הזה, שכן, לעיתים, סדק קטן בחומת האמון בשלטון עלול להוביל לקריסת הסכר, ומי הפופוליזם עלולים לסחוף את כל המערכת אל התהומות והמצולות.
|
|
| תאריך:
|
16/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/02/2010
|
|
ד"ר דויד שוורץ
|
|
אתיקה, פופוליזם והפרקליט שחצה הרוביקון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
zoomarch
|
16/02/10 17:22
|
|
|
|
2
|
|
ח.ש
|
16/02/10 20:06
|
|
|
|
3
|
|
שושנה שושנים
|
16/02/10 21:27
|
|
|
|
4
|
|
רחלה
|
16/02/10 22:03
|
|
התפטרותו של מנכ"ל רכבת ישראל, יצחק הראל, מעידה יותר מכל על התרבות השלטונית הרקובה בישראל. כשהראל אומר "אני מבקש לפנות להגשמת יעדים אישיים במגזר הפרטי", אל תאמינו שזו הסיבה האמיתית להתפטרותו. הראל, איש שטח ועשייה, לא מתפטר כדי לעשות לביתו. הסיבה האמיתית שבגינה נאלץ לסיים את תפקידו היא הלחץ הבלתי נסבל והקשיים שהוערמו בדרכו.
|
|
|
|
|
אתמול התבשרנו על הגשת הערעור של העיתונאית אילנה דיין לפסק הדין של השופט נעם סולברג בעניין תביעת הדיבה של סרן ר.
|
|
|
|
|
הרבה מאוד עושים הורים עבור ילדיהם. עבור שלומם, בטיחותם, שמחתם והצלחתם. הם דואגים לנפשם הרכה, עושים הרבה כדי לגונן עליהם, כדי למנוע מקשיי החיים ומטרדות היומיום להטריד את ילדותם השלווה. לכן, קשה לי כל-כך להבין את ה"בייביסבוק" הגדל והולך לממדים חסרי שליטה. כמעט כל ילד היודע להקליד את שמו במקלדת פותח כרטיס, מעלה תמונה, מוסר נתונים אישיים ואוסף חברים.
|
|
|
|
|
ברייטון, עיר הנופש שבדרום-מזרח אנגליה, חוגגת בימים אלה 2,000 שנה מאז ראשיתה ככפר הדייגים הקטן ליינס. כיום גודשות אותה סימטאות צרות, גדושות בחנויות-עתיקות, פאבים ומסעדות, אבל עדיין היא מוקפת גם שטחים חקלאיים רבים, שתורמים לנוף הפסטורלי שלה. בשטחים אלה ניתן להסתובב באורח חופשי ולצפות במשקים, המבוססים בעיקר על גידול צאן-כבשים, סוסים וגידולי-פלחה מסוגים שונים.
|
|
|
|
|
בסוף השבוע שעבר ניתן היה להיווכח הלכה למעשה כיצד פועלת המערכת הפוליטית האינטרסנטית ויוצרת עוול חברתי משווע זועק לשמים.
|
|
|
|
|
