|
פרובוקציה - הסמל המסחרי שלו. מנחם בן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
מר מנחם בן, האם אין כאן גזענות ובוטות לשונית, כאשר אתה מטיל על קהל גדול של אזרחים אוהבי שירה, שהיא לא לטעמך, ככאלו המעמידים את התרבות הישראלית בסכנה? | |
|
|
|
|
|
מקובל על כל אחד מאיתנו, שיאמר אינני אוהב ז'אנר מסוים במוזיקה, בשירה ובספרות. בחברה תרבותית, לדעתי, צריך לתפוס הכלל לפיו, אם יש המעדיפים ז'אנר מוסיקלי, שאינו מוצא חן בעיניי, אני מברך אותם אנשים על בחירתם ועל טעמם המוסיקלי. מקובלת עלי אמירה של הנביא חבקוק בפרק ב', פסוק 4 - "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", ואני מוסיף: כל אדם באמונתו ובטעמו המוסיקלי, הספרותי והאמנותי יחיה.
נראה, שהנחה זו אינה מקובלת על המבקר הספרותי מנחם בן. יהיה זה בהחלט לגיטימי, שמבקר ספרותי יביע את דעתו ויאמר "אינני אוהב את שירתו של קובי פרץ", אבל קשה לי לקבל ביטוי מתלהם כמו "תרבות...שהולידה טיפוסים כמו קובי פרץ או ישראל פונדק, ואשר מעמידה את כולנו בפני הסכנה האמיתית, שניטמע ונבלע במרחב הערבי שסביבנו".
מר מנחם בן, קובי פרץ הוא אדם. חבל שלא חשת שאתה עולה על שרטון יהירות וגזענות בכותבך "הטיפוסים כמו קובי פרץ". אדם החולק על דרך אמנותית, חייב בכבודם של אלו שהוא אינו מסכים עם סגנונם התרבותי. השימוש בלשון "הטיפוסים" היא יותר מטעם לפגם, היא חלק מהסגנון השולף עלבונות בצרורות. וחבל מאוד שזה סגנונך בכלי התקשורת שנותנים לך במה.
מר מנחם בן, מי שמך להיות הפוסק הקובע מה זה טוב ומה זה רע. לא עלה בדעתך לכבד קהל שאוהב שיר, שאינו מוצא חן בעיניך. האם זה מותיר לך להתנפל בצורה בוטה - ש"ההשתלטות המזרחית הנרחבת הזאת, שלא מבחינה בין טוב לרע, ושופכת עלינו כמויות עצומות של מסורעב... אם לא נבין שהתרבות הישראלית בסכנה, לא נבין שום דבר".
מר מנחם בן, האם אין כאן גזענות ובוטות לשונית, כאשר אתה מטיל על קהל גדול של אזרחים אוהבי שירה, שהיא לא לטעמך, ככאלו המעמידים את התרבות הישראלית בסכנה?
יש מקום להנחתך שסביב הים התיכון "שוכנות ושכנו תרבויות מפוארות, מתרבות יוון דרך תרבות רומא ועד תרבות צרפת וספרד", אבל איך אתה נוטל לעצמך את הזכות לקביעה גורפת, מעליבה ובוטה ש"קובי פרץ וישראל פונדק מעמידים אותנו בפני סכנה אמיתית". מה שבעיניך שיר בוסר וילדותי ...פשטני וקלישאי. שירים "בשתי שקל" כבשו אותי ואת נכדיי, אשכנזים טהורים.
מנחם בן, חבל שאתה מעלה שדים של שנאה לאחר, כאשר אתה מייחס לאותם זמרים שאתה מסתייג מהם את הקביעה "אם אתה מזרחי - אתה טוב, אם לא אתה רע".
מנחם בן, הפרובוקציה, הבוטות והאלימות המילולית - שהן הסמלים המסחריים שלך ומקדמים אותך במעלות התקשורת, נמאסו כבר על קהל שוחר תרבות פלורליסטית.