דגנים נחשבים בקרב רבים לארוחת בוקר בריאה, אך ד"ר ג'ון בריפה טוען, כי הדבר אינו תמיד מדוייק וטענותיו, המפורסמות באתר ה-Guardian אכן מעלות ספקות.
נהוג לומר כי ארוחת בוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום. ארוחת הבוקר מספקת דלק, איתו יכול הגוף 'להבעיר' מחדש את האנרגיות לאחר הצום הממושך של הלילה.
אכילת ארוחת בוקר קשורה לשיפור הלמידה אצל ילדים, ונראה כי היא מעוררת את פעילות המוח גם אצל מבוגרים. מחקרים הראו גם, כי אכילה בשעות המוקדמות של היום מסייעת להפחית את צריכת המזון במהלך היום כולו - הפוטנציאל לשמור על משקל גופנו ועל קו המותניים שלנו בהיקף סביר, ולכן נראה כי יש אכן סיבה טובה לראות בארוחה הראשונה של היום כמשהו שאין שני לו.
עבור רבים מאיתנו וילדינו, ארוחת בוקר סטנדרטית משמעותה קערת דגנים מתוקים. אך די בצדק, ארוחת הבוקר רוויית הסוכר הזו לא נהנית ממוניטין של בריאות. לכן, רבים מאיתנו ירגישו טוב יותר עם סוג מוצר שהוא יותר חדגוני, עם פחות סוכר, כשהם מסתפקים בידיעה שהעמילן שבמוצר ישמור את רמת הסוכר מנפילה.
יחד עם זאת, גם דגנים שאינם מצופים בסוכר יכולים לגרום לשיבוש לא רצוי ברמות הסוכר בגוף. המהירות הנדרשת למזון לשחרר סוכר למחזור הדם נקבעת על-ידי האינדקס הגליצמי (GI).
בראש טבלת ה-GI נמצאת מהירות שחרורו של הגלוקוז, שערכו 100, וגם ללא הסוכר המפוזר מעל סוגים רבים של דגנים, ה-GI לא רחוק מזה ברבים מהם. קורנפלקס, לדוגמא, ערכו באינדקס הוא כ-80. דגנים המבוססים על חיטה, שהיצרן מציין על גבי האריזה כי אינם מכילים סוכר, הם בעלי GI דומה.
אחת התוצאות לרמות קיצוניות של סוכר בדם שהדגנים נוטים לגרום היא הפרשת כמות ניכרת של ההורמון אינסולין. בעוד האינסולין חיוני כדי למנוע מרמות הסוכר להעלות לרמות לא רצויות, הוא גם זה שמגרה את ייצור השומן בכבד, ופוגע ביכולת הגוף לשרוף שומן ולהפכו לאנרגיה. יתר אינסולין קשור גם לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב.
למרבה המזל, לא לכל הדגנים יש מעמד של מזון המשבש את רמות הסוכר בדם ואת איזון האינסולין. הבחירה המומלצת ביותר הוא הבחירה בשיבולת שועל. שיבולת שועל (קוואקר) יכולה לשמש כדייסה (GI-50), או למנה הכוללת את מרכיבי שיבולת השועל יחד עם תערובת דגנים ופירות. המרכיבים אותם ניתן להוסיף לצורך מתיקות ולתוספת ערכים תזונתיים הם יוגורט, אגוזים וגרעינים וכן פירות טבעיים או מיובשים.
יתרון נוסף לתערובת זו היא הכמות הנמוכה של מלח בהשוואה לכמות המצוייה ברוב הדגנים. קורנפלקס, לדוגמא, הוא בעל מליחות שוות ערך לזו המצויה במי ים. בשל הפוטנציאל של המלח להעלות את לחץ הדם, צריכה מרובה של מלח מעלה את הסיכון להתקפי לב ושבץ.
היכולת של ארוחת בוקר מסורתית לגרום לשיבוש לא רצוי של הביוכימיה והפיסיולוגיה של הגוף יכולה לגרום לכמה מאיתנו להתיחס לדגנים כ"רוצחים".