|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

בלי נוסטלגיה לסוציאליזם

תסכולם של המרצים מן החוץ במוסדות האקדמיים בישראל הוא פרי מדיניות העסקה נצלנית התנהלותן של אוניברסיטאות אמריקניות מובילות מלמדת שדווקא השיטה הניאו-ליברלית מאפשרת הוגנות ושמירה על זכויות העובד
03/04/2010  |   גבריאל בן-עמי   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
עובדים חסרי-הגנה וזכויות [צילום: AP]

ההסתדרות, שהיא לא בדיוק מוסדנ"או-ליברלי, ידעה תמיד להעדיף עובדים מסוימים ולהתעלם מאחרים, וכך טופחו ושגשגו במשך השנים ועדי העובדים הכוחניים ועתירי הזכויות של אגד, חברת החשמל, מקורות, רשות שדות התעופה והנמלים, כשלצידם מדשדשים מגזרי עובדים חסרי הגנה וזכויות

מערכת יחסי העבודה בין המוסדות האקדמיים בישראל לבין המרצים היא על סף פיצוץ. הגורם העיקרי לכך הוא תביעת המרצים מן החוץ, שהם חלק הארי של ציבור המרצים בישראל, להשוואת מעמדם ותנאי עבודתם לאלה של שאר השכירים במשק - תביעה שהנהלות האוניברסיטאות והמכללות מתנגדות לה בדרכים שונות.

המסגרת התעסוקתית של "מורים מן החוץ" הותאמה במקורה לבעלי כישורים או ניסיון מיוחדים שמחוץ לאקדמיה, כדי שיוכלו ללמד במסגרתה מבלי לוותר על מקום עבודתם העיקרי. מהסדר אדמיניסטרטיבי שבאמצעותו הועסק רק מיעוט של מרצים, הפך זה להיות אופן ההעסקה העיקרי של מרצים בארץ. יש מכללות שבהן יותר מ-85 אחוז מן המרצים מוגדרים כמרצים מן החוץ.

מעמד זה מאפשר לשלול מבעליו זכויות סוציאליות: מורים אלה מועסקים במשך שמונה חודשים בשנה, מפוטרים בתום התקופה, מרביתם נשכרים שוב לשמונה חודשים נוספים, וחוזר חלילה. סידור זה פוגע באיכות ההוראה, שכן קשה לצפות ממרצים העובדים על בסיס ארעי שכזה לחוש מחויבות למקום עבודתם ולתרום לו ממלוא כשרונם. בסופו של דבר, רק מיעוט קטן מקרב מרצים אלה זוכים לקבל מינוי קבוע לאחר שנים רבות של עבודה בתנאי אי-ודאות. כך למעשה, נוצרים שני מעמדות של מרצים: מורים קבועים, בעלי זכויות סוציאליות מלאות המהווים מיעוט, ומורים מן החוץ, משוללי זכויות עובדים בסיסיות, שהם הרוב.

תופעה זו מזכירה, שלא במקרה, את התופעה הנפוצה לא פחות של העסקת עובדי קבלן, בעיקר בתחומי הניקיון והאבטחה אבל גם בתחומים רבים אחרים, כמו קלדנות במשרדי ממשלה. זוהי מערכת יחסי עבודה קלוקלת וחד-צדדית הפוגעת בעובדים ופותחת פתח לניצולם. נראה כי דווקא המגזר הציבורי, שאמור להיות מחויב לאתיקה ציבורית, מאמץ בהתלהבות שיטה נצלנית זו.

"בעלי הבית" הקיבוצניקים

נטייה פופוליסטית שכיחה היא הטלת האחריות לתופעה זו על השיטה הכלכלית ה"ניאו-ליברלית" - פרי התעמולה ארוכת השנים המייחסת לשיטת השוק החופשי את מרבית תחלואי העולם. אולם נראה כי דווקא המורשת הסוציאליסטית של ישראל היא שהולידה יחסי עבודה נצלניים אלה. כידוע, ישראל עוצבה עוד בתקופת היישוב על-ידי תנועות העבודה הסוציאליסטיות, שהניחו את יסודות התרבות הפוליטית, הכלכלית והארגונית של המדינה. זוהי תרבות פוליטית ריכוזית, בלתי-סובלנית, המעדיפה מינוי קרובי משפחה ומקורבים ומטפחת נורמות תעסוקה פוגעניות ומפלות.

דווקא בהגותו של אדם סמית, אבי הכלכלה (הקפיטליסטית) המודרנית, ניתנת לגיטימציה לארגוני עובדים להפעיל את כוחם, כמו למשל באמצעות שביתה, כדי להעלות שכר ולשפר תנאי עבודה. לדעת סמית, כיוון שלמעבידים כוח רב יותר לעומת העובדים, זכותם של העובדים - שהם הצד החלש יותר במיקוח מול המעבידים - להתארגן.

היחס של איפה ואיפה המתבטא גם בתנאי העסקתם של המרצים מן החוץ ובהעדפת סקטורים מסוימים על-פני אחרים, אינו המצאה ניאו-ליברלית. ההסתדרות, שהיא לא בדיוק מוסדנ"או-ליברלי, ידעה תמיד להעדיף עובדים מסוימים ולהתעלם מאחרים, וכך טופחו ושגשגו במשך השנים ועדי העובדים הכוחניים ועתירי הזכויות של אגד, חברת החשמל, מקורות, רשות שדות התעופה והנמלים, כשלצידם מדשדשים מגזרי עובדים חסרי-הגנה וזכויות. ועדים חזקים אלה ביצרו היטב את תנאי העבודה של חבריהם אך לא הפגינו סולידריות כלפי קבוצות עובדים חלשות מהן.

אם תחילת הניאו-ליברליזם מיוחסת לשנות ה-80', הרי שאת זכויות היתר של קבוצות עובדים מסוימות בארץ ניתן לייחס לתקופה מוקדמת יותר. מי מבין ילידי שנות ה-50' וה-60' אינו זוכר את עובדי חברת החשמל היחסנים? הוריו של מי לא קינאו בבעלי המניה באגד? איזה פועל ב"פולגת" שבקריית-גת לא לטש עיניים למשכורות ולתנאי העבודה והשכר של עובדי כור או סולל בונה המיתולוגית? הרי כל זה היה בעידן האידיאולוגיה הסוציאליסטית, כשהמונח ניאו-ליברליזם כלל עוד לא נולד.

באותם ימים הנשים העובדות נאלצו להילחם במוסדות ההסתדרות כדי לקבל ייצוג. במאמרה "בין האישה האדם לבין האישה אשת הבית" (1992), מוכיחה הסוציולוגית פרופ' דבורה ברנשטיין כי זכויות הנשים העובדות מעולם לא היו חשובות בעיניהם של ראשי תנועות השמאל קל וחומר בעיניהם של ראשי ההסתדרות הסוציאליסטיים.

מערכות נצלניות הונהגו גם על-ידי קיבוצים, שהעסיקו במפעליהם עובדים (לרוב מזרחיים) מערי הפיתוח בתנאים הרבה פחות טובים מאלה שבהם הועסקו חברי הקיבוץ. תושביהן של ערי הפיתוח שעבדו שם יכולים להעיד על מערך יחסי העבודה המאוד בלתי-שוויוני שהתקיים בין "בעלי הבית" הקיבוצניקים לבין הפועלים, שמרביתם היו שכירי יום חסרי כל זכויות סוציאליות, שניתן היה לפטר ללא כל התראה מוקדמת.

שיטה כזאת מבוססת על האמונה כי כל רווח מקורו בניצול. מערכת היחסים בין פרטים נתפסת כמשחק סכום אפס, קרי מאבק בין מי שמרוויח לבין מי שמפסיד, כשרווח של האחד הוא תמיד על חשבון האחר. אולם, במערכת של שוק חופשי עסקות חליפין יוצאות לפועל רק אם שני הצדדים מרוויחים מהן, כלומר על בסיס של כדאיות הדדית, פרי משא-ומתן בין אנשים בני חורין. למרבה הצער, החינוך הסוציאליסטי הצמיח גם חלק גדול מאנשי העסקים אצלנו והטמיע בהם הלך מחשבה מעוות, היוצר מערכת עסקית חשדנית, בלתי-הגונה ובטווח הרחוק גם בלתי-יעילה בעבורם. בהקשר זה כדאי לשים לב אלו מדינות מטפחות נורמות של הגנה על הצרכן ושל הגינות במסחר - אין אלה המדינות בעלות המורשת הסוציאליסטית.

אפילו בדנמרק הסוציאל-דמוקרטית

התופעה של ניצול המרצים מן החוץ בישראל אינה מאפיינת כלל ניאו-ליברליזם. במדינות המערב הקפיטליסטיות, ובראשן ארה"ב, תופעה כזאת של ניצול המוני של מרצים פשוט אינה קיימת. שם יש לאנשי האקדמיה מסלולי העסקה שונים ומוגדרים היטב, חלקם מובילים לקראת קביעות וחלקם - לא. בכל מקרה, כיוון שהתנאים והזכויות הסוציאליות מוגדרים היטב, אין העסקה פוגענית של מרצים.

בניגוד לתרבות הניהול הנצלנית שהולידה השיטה הסוציאלסטית הריכוזית, המערכת הביזורית והתחרותית של שוק חופשי מאפשרת הוגנות ושמירה על זכויות העובד, כולל מרצים. גופי הניהול של האוניברסיטאות בארה"ב מתנהלים בשקיפות ובאחריותיות ציבורית גדולות למרות שחלקן הגדול בבעלות פרטית. מרצים מכל העולם מבקשים לעבוד באוניברסיטאות האמריקניות אשר מתגמלות כראוי את עובדיהן המשכילים והמיומנים, ויעיד על כך זרם המדענים והחוקרים, ביניהם ישראלים, המהגרים בהמוניהם לארה"ב.

אפילו במדינה אירופית סוציאל-דמוקרטית יחסית כמו דנמרק הולכת ומתבססת מערכת כלכלית גמישה, שבמסגרתה קל יחסית למעביד לפטר עובדים, אך באותה מידה קל לעובד למצוא עבודה, היות שהמשק משגשג ועתיר משרות. שיעור האבטלה בדנמרק הוא בין הנמוכים באירופה, ובעת האבטלה העובד המפוטר נהנה מרשת ביטחון הוגנת ונדיבה. בדנמרק המערכת התעסוקתית גמישה ולא נצלנית, ותנאיה מוסדרים בהסכמים קיבוציים שהם פרי של משא-ומתן פתוח והוגן, גם הסכמי העבודה עם המרצים באוניברסיטאות.

הפתרון לבעיית המרצים מן החוץ (ושל כלל העובדים הבלתי-מוגנים) בישראל אינו אפוא בעיטה בשיטת השוק החופשי ואימוץ מחדש של הסוציאליזם, אביהן מולידן של בעיות רבות בכלכלה הישראלית, הזוכה לעתים לדימוי חסר היסוד של מגן הסולידריות והשוויוניות. עלינו לטפח יחסי עבודה הגונים ומוסריים יותר, כמו אלה הנהוגים בעולם האקדמיה המערבי, אשר מבוססים על כדאיות הדדית ושיתוף פעולה, על שקיפות ואחריותיות, על תחרות חופשית, תִּגמול על מצוינות, ניהול כלכלי יעיל והימנעות ממונופוליזם אקדמי.

ד"ר גבריאל בן-עמי הוא מרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, מכללת ספיר.
תאריך:  03/04/2010   |   עודכן:  03/04/2010
גבריאל בן-עמי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בלי נוסטלגיה לסוציאליזם
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מגיב
4/04/10 00:08
2
מאיר1
4/04/10 12:46
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לדחות את כינוסו של פורום שביעיית השרים, המקבל את ההכרעות הביטחוניות והמדיניות, עד אחרי חג הפסח, בניסיון לגשר על חילוקי הדעות הפנימיים בין השרים" (מן העיתונות).
03/04/2010  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
התורים המפורסמים, שנוצרו, יש שטוענים בצורה מכוונת, לרגל פתיחת סניף H&M בתל אביב, סימנו את יריית הפתיחה לגל של השמצות וסתם ליהוג משתלח בחוגי ידידים. מראה האלפים, שהשתרכו בפתח הסניף החדש של ביגוד להמונים, במחירים שווים לכל נפש, עורר אצל רבים, את בלוטות חוסר הפרגון. בראש ובראשונה, כתבים ועיתונאים, שבחרו לנקוט שפה מזלזלת ולפנות ליצר ההנאה מסבלם של אחרים: דוגמאות? "צפו באנשים נרמסים" פונה כתב וואלה ליצרים האפלים של אלה שנהנים לצפות בסבלם של אחרים. "כ-100 מוכרים חיכו להמון המשולהב" מתפייט לו כתב ynet , "אלפים חיכו בתור שעתיים כדי להתנפל..." כך ב-msn, אפרופו הגירסא המצומצמת יותר בקניון מלחה בירושלים ואפילו "באירופה מפגינים, בישראל מסתערים..." גרסת דה מרקר המוסיפה רגשות אשם ורומזת לבוגדנות פוליטית. אבל גם סתם הוגי דעות בשיחות סלון הפכו בן לילה ציבור שלם, בעיקר, אגב, נוער, נשים, חיילים וסתם אוהבי שופינג, מטרה ללעג ובוז. זהו, אליבא דהמשמיצים, הישראלי המכוער. זה שמוכן לעמוד בתור...! זה שמוכן להסתופף בקרב עמך ישראל ואפילו ליהנות. זה שמוכן לשמוח מהדברים הפשוטים בחיים...!
03/04/2010  |  ד"ר אורנה אבני  |   מאמרים
לפני כמה ימים פרסמתי בבלוג שלי מאמר בשם: "מי מפחד ממשטרה עירונית". במאמר הגדרתי את מצב אכיפת החוק במדינת-ישראל כבלתי-מספק, בלשון המעטה. בכל הנוגע לגוף העיקרי האחראי על האכיפה, המשטרה, הצבעתי על שני גורמים עיקריים שהביאו למצב המתואר והם: ריבוי המטות בארגון והמבנה הריכוזי שלו. היינו: משטרה ארצית. גורמים אלו, טענתי, מביאים בהכרח להתנהלות ארגונית לא אפקטיבית. הטיעון המרכזי שלי, במילים אחרות, הוא כי עם אותם אמצעים ניתן, לטובת הציבור, להפיק הרבה יותר מהארגון. ולא על חשבון השוטרים והקצינים המשרתים בשטח, שבמילא העומס על כתפיהם כבד מנשוא.
03/04/2010  |  אבי דוידוביץ  |   מאמרים
נעימות פרדריק שופן מלוות אותי מאז ילדותי. תיבות נגינה השמיעו את הוואלסים, הפולונזים ואת המָזוּרקות של מלחין זה יליד פולין שבילה את רוב חייו בצרפת, אבל היה סמל לגאווה לאומית כמו המדענית הדגולה מארי קירי (שנולדה בשם מריה סקלודקובסקה), שחיה רוב חייה בפריז, כמו הסופר אדם מיצקייֶביץ. האות של תחנת הרדיו של קרקוב, בירתה העתיקה של פולין, היה מתוך פולונז של שופן. בבואי ארצה כמתבגר, הקסימה אותי נערה צעירה בפריטת הוואלס בסי מינור של שופן. על פסנתרה.
03/04/2010  |  צבי גיל  |   מאמרים

03/04/2010  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il