בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
העם מבוהל מהמצב הביטחוני וחלוקת המסכות מתחדשת ● האם מישהו יודע לצפות את עמידותה של המסכה? ● עמידה או לא, ארכוש מסכה
|
המסכה היא משורש נפשי [צילום: נטנט]
|
|
|
|
|
|
האם הפטרייה המעשנת של אחרי ככלות הכל כבר כאן? באחרונה מואצת חלוקתן של ערכות המגן. מגן מפני מה? מפני מי? בעיקר מפני הבהלה המבועתת מהלא-נודע. עודני זוכר את ערכת המגן הישנה, המסורבלת, הצובטת, שאותה חבשתי אי-אז במלחמת המפרץ – הראשונה? השנייה? מי זוכר! – ונראיתי מצחיק כל-כך, כחרגול תחת מיקרוסקופ. והנה המסכה (האם גם זו שאמורה להיות מחולקת היא מרובת אבזמים וקשה לחבישה? האם גם הפעם ניראה בעודנו עטויים בה כמשתתפים בעל-כורחנו בנשף מסכות?), היא שבה לפקוד את מקומותינו.
|
מתי הפכה המסכה לנוכחת נעדרת, או אולי לנעדרת נוכחת? האם מאז שהיא חולקה לראשונה? גם בעודה מונחת, צוברת אבק ונקרמת קורי עכביש בעליית הגג, היא הילכה עלינו אימים. כאבן שאין לה הופכין הייתה מונחת שם, נפקדת נוכחת, מרעימה בשתיקתה. האומנם עוד יבואו ימים? הנה ימים באים. החלוקה מתחדשת. תחנות הרענון נפתחות. חיילות משועממות מפיקוד העורף, שנראות כמי שזה עתה התעוררו מתרדמת החורף, בולסות פיתות בפתחיהן, מצחקקות, מעשנות. ישיש שעון על קב מדדה. זה מראה הזוי, סוריאליסטי. לפתע עולות מעליהן שם הקבארט שכתב בשעתו המחזאי המנוח חנוך לוין – "את, אני והמלחמה הבאה". מדי יום משתנה מועד היהפכותה של אירן מבעלת פוטנציאל גרעיני לבעלת יכולת גרעינית. האם תיוותר ישראל לבדה במערכה? האם שוב יישב העולם מנגד בחיבוק ידיים ובאפס מעשה? האם שוב ניווכח – לחרדתנו – כי אנחנו, אכן, עם לבדד ישכון? מה תועיל המסכה? למי? האם מישהו יכול לאמוד את עוצמת הנזק שעלול להיגרם. האם מישהו יודע לצפות את עמידותה של המסכה? האם כיסוי הפנים אינו אלא – תסלחו לי – כיסוי תחת, מאוחר מדי, מעט מדי, מיותר מדי, חסר סיכוי מדי?
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
אני מכיר אותי. אני אציית. ארכוש מסכה. אניח אותה במקום גלוי לעין. אתרגל את חבישתה. אעמיד פנים כמי שמשתתף בנפש המסכות הקולקטיבי. לא אחרוג. לא אצא דופן. אהיה כמו כולם (האומנם? כמו כולם?). מאז המלחמה ההיא נולדתי – מאכלת בלבי - עם המסכה. היא עמוק בתוכי. מופנמת. מוטמעת. חוטר משורש נפשי. אעטה אותה או לא. אני חבוש בה. כבוש על ידה. היא חבושה בי. נפש מסכות היא נפשי. בעוד נמחים אחרוני פירוריה של המצה האחרונה, מתחילה או מתחדשת חלוקת המסכות. המסך שוב עולה על המסכות. פורים שמח, ליצנים עצובים!
|
|
תאריך:
|
06/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דורית לוי
|
7/04/10 08:39
|
|
כמו תמיד, חוגגת בימים אלה הצביעות בווינה בראש חוצות: בצד האנטישמיות ושנאת הזרים הגלויה שבה, יש גם רצון לרצות את יהודיה ולפרגן לישראל. ההגירה לבירת אוסטריה מארצות חבר העמים מושכת אחריה אש יוקדת ויוצרת חיץ עמוק בין המהגרים, "הגוזלים מקומות-עבודה, המידרדרים אל הפשע והגורמים לירידה ברמת החיים", לבין ילידיה האוסטרים של וינה.
|
|
|
כל הפרשנים החכמים לאחר מעשה, פירשו את "המשבר הפיננסי העולמי הגדול ביותר מאז 1929", כתוצאה של תאוות-בצע חריגה שתפחה ועלתה עד שלבסוף צימקה את חשבונות הבנק ואת ערכן של החברות המנופחות. עידוד על-ידי הבנקים וחברות הנדל"ן, חמדנות ורכושנות, חגיגת שכר של מנהלים (שלא הסתיימה גם היום) ועודף ענקי של תיאבון לעוד כסף, גרמו לקריסה של מאות חברות, ביניהן חברות-ענק היסטוריות, בנקים, חברות נדל"ן שהתאיידו וכמה אשפי-פיננסים-נערצים-לשעבר, שמבלים בכלא את שארית חייהם. מיליוני מובטלים שחייהם השתבשו - הם פניו של המשבר.
|
|
|
מזרחנים, ישראלים ואחרים, שניתחו את הזירה המדינית-חברתית במזרח התיכון בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, נקבו בשמותיהן של שלוש מדינות שאינן ערביות, שמוכיחות כי אזורנו אינו מונוליטי, אינו טריטוריה ערבית בלעדית. השלוש הן: אירן, טורקיה וישראל.
|
|
|
אני חייבת להביא כאן את דבריו של הרב שלי, הרב ברג, על פרשת שמיני. בכל פעם שאני מתרגמת מדבריו, הנכתבים באנגלית, אני נפעמת מגודל הראייה, מגודל החזון, מעוצמת השליחות המפעמת בדבריו של האיש הזה.
|
|
|
צומת גוש עציון. השעה תשע ורבע בבוקר. הגעתי אל הצומת בדרכי הביתה, אל קריית ארבע. בצומת עומדים שני חיילים, כנראה מילואימניקים. אחד קצין בדרגת סג"מ, השני חפש. מולם שני פלשתינים - אדם מבוגר בשנות הארבעים לחייו ובנו, בן 12 להערכתי. השניים נעצרו עקב סכין שנשא האב.
|
|
|
|