עלייה לרגל לאלחאג'

עוד לפני שהייתה בארץ עדנה לקולינריה העולמית, שלטו בה ביד רמה המסעדות המזרחיות. אחת מהן, "אלחאג' אבו חאלד", שברחוב הרב קוק 74 בהרצליה, חוגגת בעצם הימים האלה חצי יובל לקיומה, כשזקנתה עדיין לא מביישת את נעוריה.

שמה של המסעדה הוותיקה, הנמצאת בתחנת הדלק "פז", יצא לפניה למרחוק כאחת מהחומוסיות המשובחות ביותר בישראל, ולו רק הייתה מתקיימת בין המסעדות תחרות החומוס המובחר, חזקה עליה שהייתה נוטלת את אחד המקומות המובילים.

במשך 25 שנות קיומה נותנת משפחת אבו-חאלד, שמוצאה מכפר טורען שבגליל, את נשמתה למסעדה שבבעלותה ומפנקת את באיה מכל הלב וביד נדיבה. על כותלי המסעדה מתנוסס ציור מדברי גדול, בצד צילומים של חיילי צה"ל באימוניהם, עיטור של מרכז פרס לשלום ותעודות-הוקרה של קצינים, אנשי עסקים וידועניס.

הכנסת אורחים

למנות הפתיחה הועמסו על שולחננו חומוס אסלי, שפתיים ישק; צלחת זיתים, מלפפונים חמוצים ופלפלים חריפים; מבחר נדיב של קציצות פלאפל טבולות בטחינה מעודנת; סלט טבולה טרי וסלט-ירקות מעוטר בקרוטונים וגבינה לבנה מגורדת, על חשבון הבית, עם שפע של פיתות - ממש ארוחה בפני עצמה.
היינו בשניים והזמנו סנייה נימוחה מבשר-כבש, ששחתה בים של טחינה טעימה. המג'דרה, שהוגשה בצידה, הייתה יצירה קולינרית של ממש ומשובחת כמותה לא טעמנו מזה עידנים. גם בן-לווייתי חגג בחדווה עם שיפודי הקבב והששליק, כשלצידם צ'יפס וסלט-כרוב מעודן.

בתום הארוחה נתכבדנו על-ידי השף עבד בקינוח על חשבון הבית: מבחר של בקלאוות בדבש, עם קפה שחור מהביל ממנגל הגחלים המוצב בירכתי המסעדה. שתי כוסות הלימונענע שלגמנו בשקיקה הקהו את החריפות המזרחית שבמעדנים.

על הארוחה הדשנה לשניים שילמנו 200 שקל, כולל תשר של 15 אחוז על הכנסת-אורחים לדוגמה, ובסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, זיכינו את "אלחאג' אבו חאלד" ב-8 נקודות.