בְּאַנְגְּלִיָּה מְדַבְּרִים אַנְגְּלִית
בְּצָרְפַת צָרְפָתִית, בְּאֶרֶץ הַמַּגָּף אִיטַלְקִית
אֶצְלֵנוּ בְּיִשְׂרָאֵל מְדַבְּרִים כַּלְכָּלִית:
שִׁקְלִית אוֹ דּוֹלָרִית אוֹ בְּמַטְבֵּעַ פּוֹלִיטִי
אֲנִי מַכִּיר מִישֶׁהוּ שֶׁמְּדַבֵּר אֶת שָׁלוֹשׁ הַשָּׂפוֹת.
בִּכְלָל, יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ קָשֶׁה
כְּמוֹ מַגַּף שֶׁל אִשָּׁה שֶׁנִּנְעַץ בְּאֶצְבָּעֲךָ שָׁעָה שֶׁאַתָּה
כּוֹרֵעַ עַל רִצְפָּה קָרָה וְאֵינְךָ שָׂם לֵב
יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִפְרֹט לְךָ אֶת כָּל סוּגֵי הַכְּאֵב:
כְּמוֹ שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִים בּוֹדְדִים
הִיא לֹא מָקוֹם לַאֲנָשִׁים עִם לֵב חַלָּשׁ אוֹ אֵיכֻיּוֹת.
אֶרֶץ בְּחִירָה ֹ מֻשְׁחָת אוֹ לֹא לִהְיוֹת.
וְתָמִיד כְּשֶׁאֲנִי עָצוּב אֲנִי עוֹרֵג לַיָּם
הַגַּלִּים וְהַמְּלִיחוּת מַזְמִינִים, פַּעַם אֲפִלּוּ הָיִינוּ יַחְדָּו...
וְרָאִיתִי אֶחָד שֶׁשָּׁלָה סַרְטָן וְאַחֵר שֶׁסַּרְטָן קִפֵּחַ אוֹתוֹ
יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ קָשָׁה לְמִי שֶׁכְּשֵׁרוּת בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו
לָנוּ תָּמִיד סִפְּרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ הַבְּחִירָה
וְרַק הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה לְבַדּוֹ עוֹשֶׂה לִי רַע!
