מומחים שונים המקבלים את מינוים מטעם בתי המשפט (ולמרבה הצער צריך לומר כי על אלה נמנים רוב רובם של המומחים בתחום התכנון והבנייה), רואים את עיקר תפקידם כמומחים - באיתור פתרונות לשם ביטול ליקויי הבנייה
תוך הוצאות כספיות מינימאליות, כאילו הם עובדים בשירות הקבלנים, ובלבד שאותו פתרון יהיה סביר, חוקי ותקני.
השיטה להעדיף את התיקון הזול ביותר, אינה מאוזנת ואינה נטולת פניות, אלא היא במפורש משרתת צד לדיון - זה אשר גרם לליקויים.
הבחירה של הפתרון הזול והחסכני ביותר, היא בחירה של מוצר זול ונחות תוך אימוץ שיטת בנייה שברוב המקרים אינה מתאימה לביטול סופי של הפגם אלא רק לתקופה קצרה.
בתחום האוורור המכני - מדובר בוונט רועש וזול במקום וונט שקט, אשר הדיירים יימנעו מלהפעילו מחמת הרעש המהווה מטרד בלתי נסבל בבית. בתחום הגימור - מדובר בתיקון שהוא טלאי אשר אותו מומחה לא יהין לבצעו בביתו הוא.
לעתים מגיעים מומחים אלה בפתרונותיהם ליצירתיות ראויה לציון, שאינה לקוחה כלל מתחום הבנייה לה אנו רגילים. כדוגמה לכך, מן העבר, אציין מהלך מדרגות בכניסה לבית, שרוחבו לא היה אחיד ובכך נוצרה אי-התאמה לתקנות וליקוי בטיחותי.
לא הייתה מחלוקת בין מומחה התביעה לבין המומחה שהתמנה על-ידי בית המשפט על כי רוחב המדרגות צריך להיות אחיד, בהתאם לתקנה 3.34 (ב) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, כפי שהייתה תקנה זו בת תוקף עד תיקון מס' 3 משנת תשס"ח, התוספת השנייה. אלא שמומחה בית המשפט חס על כספו של הקבלן שגרם לליקוי, והעלה בחוות דעתו רעיון מקורי להיפטר מאי-ההתאמה על-ידי...מחסום של עציצים, שיישרו את המדרגות, וכך יהיה רוחבן בפועל - אחיד...
המומחה לא לקח בחשבון כי העציצים אינם מהווים מעקה ובית אחיזה כנדרש מטעמי בטיחות וכמפורט בתקנים, לא לקח בחשבון את העובדה שכל ילד יוכל להסיט את העציצים ממקומם, והתעלם מהעובדה שמהעבר החיצוני למחסום העציצים - ייוותרו המשכי המדרגות, שייצרו סיכון בטיחותי חדש בפני עצמו... (באותו תיק, בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת של המומחה בעניין זה).
מומחים שונים מרבים לאמץ פתרונות משונים של ביצוע טלאים, לשם ביטול ליקויים של אי-התאמות בביצוע מעקי מרפסות ומעקי מדרגות. הסיבה לכך היא בשכיחות הליקויים ואי-ההתאמות. אפשר למצוא מעקה מסוגנן ויקר ערך, שאינו עומד בדרישות התקנות, והמומחה מתעלם מסגנונו של המעקה ומהחומרים המרכיבים אותו ותומך בפתרון של טלאי אשר במקרה הטוב הופך את המעקה המסוגנן לבטיחותי,
אך לא שומר על ייחודו הארכיטקטוני של המעקה.
במקרה כזה כמובן שצפויה התנגדות נמרצת של הדיירים לתיקון המעקה, והם עלולים להיות מוצגים בשל כך בעיני בית המשפט כסרבני תיקונים, ולא היא. בנוסף, מומחה הדיירים שבפתרונו לא כלל פתרון מאולתר של טלאי - יוצג, במקרה כזה, כמי שדוגל בניפוח חוות דעתו מעבר לדרוש...
לא תמיד בית המשפט הוא בעל אורך רוח וסבלנות מספיקים לשם שמיעת הטענות וירידה לעומקן, וכשיש לו את חוות הדעת של המומחה אשר הוא מינה, עבודתו הכי קלה היא - אימוצה ככתבה וכלשונה.
בעניין זה, ראוי ללמוד מתוך ת"א 906/00
חזות ערן ואח' נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופט: י' דר, פדאור 04 (22) 706.
תיאור הגישה הראויה של מומחה בעניין התייחסותו לליקויי בנייה (ציטוט מפסק הדין):
- "צריך לפתוח בהתיחסות לשאלות שהציג ב"כ הנתבעת למומחה, המהנדס סוהיל סאבא, בתחילת החקירה. המומחה נשאל כיצד הוא רואה את תפקידו כמומחה של בית המשפט והאם הוא אמור לחוות דעה רק לצד הטכני או גם בעניינים שאינם טכניים בהכרח.
בהקשר זה נשאל אם הוא סבור שהוא חייב לחוות דעתו על עבודה שהיא בגדר "משהו לא יפה" בהעדר תקן, תקנה או חוק. על כך השיב המומחה: "כן. בית המשפט לא ילך לשם ואני הולך לשם" (עמ' 19 ש'5).
5.2 צודק המהנדס סאבא כאשר הוא קובע שחוות הדעת שלו אמורה לשקף ממצאים שבית המשפט לא יראה. במלים אחרות - במידה לא מעטה משמש המומחה כ"עיניו של בית המשפט" לא רק בתחום התמחותו אלא, גם, פשוטו כמשמעו - המומחה מביא לידי ביטוי בחוות דעתו את שרואות עיניו.
ראוי שמומחה מטעם בית המשפט, בעיקר בתיקים של ליקויי בניה, שחלקם טכניים וחלקם אסתטיים, יביע דעתו וישקף את ממצאיו לא רק בתחום הטכני אלא גם בתחומים אחרים. זכותו של המומחה לחוות דעתו על ליקוי, גם אם הליקוי נמצא בתחום המותר על-פי התקן, אולם מחמת היקפו, גודלו או היותו במקום בולט, הוא נראה למומחה כפגם המשקף תכנון לקוי או ביצוע לקוי."
תיאור יישום של גישה נכונה זו הלכה למעשה בעניין מעקה המרפסת באותו פסק דין (ציטוט מתוך פסק הדין):
- "6. מעקה חדש או מתוקן
6.1 בסעיף 1.8 לחוות הדעת של התובעים 2-1, התיחס המומחה לליקוי במעקות נמוכים מדי למרפסות.
עניננו במעקה במרפסת הדיור שהותקן באלכסון, גובהו בצד אחד 91 ס"מ ובצד האחר 100 ס"מ. עקב כך נוצר מעקה אלכסוני, והפרש הגובה בין הרכיב האופקי מהמדרך האחרון עד לסוף המעקה משתנה וגם הוא אינו תקני.
בחקירה נגדית הפנה ב"כ הנתבעת את המומחה לשאלות ההבהרה, שם הציעה הנתבעת לתקן את המעקה ולהתאימו לתקן בעלות של 600 ש"ח, במקום לפצות את התובעים בעלות התקנת מעקה חדש בעלות של 2,000 ש"ח.
6.2 המומחה השיב להצעת ב"כ הנתבעת בדבר תיקון כי "לא יהיה לזה שום צורה. זה טלאי על טלאי" (עמ' 21 ש' 10).
6.3 המעקה הותקן ויוצר בצורה לקויה. במקרה כזה, אינני רואה סיבה לחייב בעל דירה להשלים עם תיקון מעקה. זכותו של רוכש דירה לקבל מעקה תקין מלכתחילה. כאשר במקום זאת בונה המוכר את המעקה ברשלנות והוא פגום, אין מקום לכפות על בעל הדירה לקבל פריט מטולא.
אני קובע שהתובעים זכאים לקבל פיצוי למעקה חדש."
לפיכך, ברור כי לא מדובר בהסתפקות בהתאמה לתקן, לא מדובר בפתרון הכי זול שיש, לא מדובר בטלאי ובלבד שהיוצר את הליקוי יחסוך בהוצאותיו. כן מדובר בפתרון שווה ערך לזה שהיה צריך להינקט מלכתחילה, לאמור, במוצר שלא ניכר בו שום אלתור או טלאי.
