אמש, ב"רואים עולם" בערוץ 2, הובאה כתבה מאלפת על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, שפינה אלפי בני אדם מ-District 6 בקייפטאון בשנות השבעים, רק משום שזהו אזור עם נוף נפלא, שראוי יותר להקמת וילות מפוארות ללבנים עשירים. המפונים נותרו ללא קורת גג ממשית, בצריפים רעועים, רחוק ממקורות פרנסתם ובעוני לא קטן - עד שהסתובב הגלגל והם שבים היום ל-District 6, לבתים חדשים שבנה להם הממשל.
איך זה דומה למה שקורה כאן?
הקשר בין הון לשלטון הוא קשר הפכפך ומתעתע. לא תמיד ניתן להוכיח אותו באופן ישיר וגם כשניתן, שומרים קברניטיו על זכות השתיקה שהוגדרה להם בחוק, אותו חוק שהם חוקקו.
ככה יוצא שהתקציב הלאומי מוטה לטובתם של אינטרסים אישיים, אידיאולוגיים, כלכליים וקפריזיים של שכבה צרה שהתמזל מזלה ובסיבוב הנוכחי של הגלגל מצויה בקרבתה של הצלחת.
גזילת זכויותיהם של אחרים לא נעלמת מעיניהם - היא סתם לא מעניינת אותם. לא נעלם מעיניהם, ש-96 מליון ש"ח הם ה-מ-ו-ן כסף להשקיע באזור שיפורק מכל מה שהושקע בו, באוכלוסייה שזורעת פורענות והרס בחברה הישראלית, ועל חשבון הצרכים הכי בסיסיים של ילדים ומבוגרים בישראל באחת השנים הקשות ביותר מבחינה כלכלית בתולדותנו. לא רק שזה לא נעלם מעיניהם - זה אף משמש אותם כקרדום לחפור בו: הדמגוגיה העלובה של "כולם נגדינו ורצועת המתנחלים שומרת על חיינו". יצירת תחושת חירום לאומי על-מנת לקדש אינטרסים כלכליים.
למענם של הלקוחות הסופיים של האתנן הזה - המתנחלים - בואו נפרוט את זה לפרוטות: יגורו א/נשים בבתים הללו, ששוויים 51 מיליון ש"ח, ויתוגברו (בכסף יקר) הכוחות ששומרים עליהם. תביטו סביבכם - כל לבנה בכל קיר (שמני, הרי) תחתיו ינומו ילדיכם, שווה ארוחת צהריים של ילד/ה שלא אכלו גם בבוקר. הדלק של הג'יפ או הטנק ששומר עליכם, עולה כמו אחזקת גן לילדים אוטיסטים למשך לא מעט ימים. אילו אותם ילדים שיוותרו כעת ללא טיפול או עם הפחתה משמעותית בטיפול שהם מקבלים. הכביש שייסלל למקבץ בתים קטן שאתם גרים בו במרחקים, עולה כמו תחנת רכבת נוספת באיזור מוכה אבטלה ועוני. תעזבו אתכם כעת מימין, שמאל או אידיאולוגיות לאומיות כאלו ואחרות - איפה המוסר הלאומי והחברתי שלכם? איך אתם יכולים להצביע בעד ולקבל ולעשות שימוש בכסף שמשולם בעצם חייהם של כ"כ הרבה אזרחים, ילדים וחסרי ישע בישראל?
כמו בקייפטאון, יבוא ממשל נאור, מוסרי וחברתי יותר שישיב את התקציבים לבעליהם החוקיים ויגדע את החבל, שקושר כעת בין הון לשלטון על חשבון רווחת הכלל. אבל מה יהיה עד אז? אז רק מזכירה למצביעים שהמחיר האלטרנטיבי של כל פחית צבע שתצבע את הבתים בשטחים, הוא מחיר מזונו הבסיסי של כל ילד שלישי בישראל 2004, מחיר שגזלתם במחי הצבעה היישר מפיו של אותו הילד.
זה אינו מוריד את התביעה המוסרית מהנהנים מאותה הצבעה, תושבי אותם בתים, שכן המצביעים בוועדת הכספים הם שלוחיהם.
בינתיים, המסר שעובר לאותו ילד עני, או ילד אוטיסט, או נכה, או קשיש או מחוסר בית בישראל, הוא של העדפה ברורה להעברת כספי החטא הללו לבניית בתים מחוץ לתחומי ישראל עבור מגזר שאינו יצרני דיו כדי להצדיק הקצאת משאבים כזו, ולצורך שיפוץ ביתו הפרטי של ראש הממשלה.
המוסר האישי, החברתי והלאומי של ראש הממשלה, שריו ומצביעיו שומר בינתיים על זכות השתיקה.
----
הכותבת היא עורכת משנה באתר
www.haderech.co.il ----
ההצבעה בועדת הכספים:
www.nfc.co.il/archive/001-D-40381-00.html?tag=9-04-57
