כאשר קראתי ביום שישי האחרון בידיעות אחרונות את מאמרו של שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, שבו הוא מיילל וקובל על מסע הרדיפה השיטתי שנערך, כביכול, נגד אדונו ראש הממשלה לשעבר המגה מושחת
אהוד אולמרט, חשתי שאני צופה בטראגי-קומדיה של טעויות.
פרידמן עלה כבר בשעתו על שרטון החוק, כשפרסם בעיתון הבית של אישי הציבור מאמר שבו תקף את שופטיו של חברו שר המשפטים שסרח
חיים רמון, אחרי שהרשיעו אותו בהטרדה מינית של קצינת צה"ל בעיצומה של מלחמת לבנון ועדיין לא גזרו את דינו.
הפעם התעלה על עצמו ללא קושי הפרופסור למשפטים והמשיך בתהליך השחיקה העצמית של מי שזכה בעבר לפרס ישראל וכיום ראוי יותר לאות "אביר מסדר התימהונים והמיתממים".
הצלפות מול מחמאות תחת הכותרת הבומבסטית: "דמו הותר", מאשים פרידמן את המשטרה ואת הפרקליטות בכך שהן רודפות את אולמרט במשך שנים באמצעות חקירות סדרתיות, חלקן טפלות, הכפשות אישיות והגשת כתבי אישום בזה אחר זה, תוך ניסיון לצרף האשמות מרובות ככל האפשר כולל עבירות שמעולם לא נתקלנו בהן קודם לכן.
פרידמן לא מהסס להצליף במאמרו פעם אחר פעם ביועץ המשפטי לשעבר
מני מזוז, בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש ממשלה מכהן לראשונה בתולדות המדינה, אחרי שניסיונותיו הנואלים לסלק את מזוז מתפקידו כדי לחלץ את אולמרט יבש מביצת השחיתות העמוקה, לא צלחו.
לעומת זאת, לא שכח הפרופסור פרידמן להחמיא ליועץ המשפטי לממשלה הנוכחי
יהודה וינשטיין (שהיה בעבר פרקליטו של אולמרט) בגין הכרזתו האחרונה: "יש להילחם בשחיתות הציבורית אך אין לברוא שחיתות במקום שאינה קיימת".
צביעות וחנופה לאולמרט אני מבקש להקדים ולהכריז כי בעיניי, כל אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק. במקביל, אני מתנגד למצוד אובססיבי אחר איש ציבור זה או אחר כדי לאסוף עליו חומרים המעידים על כך שהוא עובר על החוק. הכל צריך להיות לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, בעיקר אם הוא נבחר ציבור רם-דרג.
פרופסור פרידמן, צר לי על כך שאתה חוטא באי-הבנת המציאות, ועד היום לא הפנמת עובדה יסודית מוכחת שניתן לסווגה אפילו כאכסיומה.
המאמר שלך רצוף צביעות, התחסדות, העמדת-פנים, טיוח וחנופה, ומהווה נדבך נוסף בניסיונות הבלתי נלאים של האכסניה התקשורתית שלך לטהר את השרץ.
אהוד אולמרט הינו הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה שעבר ברמת השחיתות האישית שלו את
אריאל שרון, דבר שלא היה קל כלל ועיקר, אבל הדבר עלה בידו בשל הכמות האדירה של פרשות השחיתות שבהן היה ועדיין מעורב.
אולמרט אינו אדם נרדף ורק אנשים אטומים מסוגך יכולים להתרשם מהמשפט הפתטי שהוא אמר בכלי התקשורת: "מעולם, מעולם לא ביקשתי ולא קיבלתי שוחד ולא נטלתי אגורה לכיסי".
אגורות אולי הוא לא קיבל, אבל אין בכלל ספק שלכיסיו זרמו כמויות גדולות של דולרים וגם אירו וגם מרקים וגם רובלים ומי יודע, אולי גם זלוטה וכמעט כל מטבע סחירה ונזילה.
מדלפון למיליונר כבד פרופ' פרידמן התמים כותב במאמרו ש
פרשת הולילנד מעידה על כך שלמשטרה אין ראיות נגד אולמרט והיא טיפסה על עץ גבוה של אשמה, מלווה בביטחון עצמי מופרז והיא מתקשה לרדת ממנו. תנוח דעתך המלומדה, פרופסור.
בגן החיות האורבאני של אולמרט גדלו הרבה פילים לבנים וכל מיני פרויקטים בעלי אחוזי בנייה מנופחים וחזות מפלצתית והוא, רק יצא נשכר מהקמתם.
ככל הידוע, אולמרט נהג לקבל גם רבבות שקלים כהלוואות מאנשי עסקים ומאילי הון שהוא סייע לאינטרסים העסקיים שלהם בתפקידיו הציבוריים, בלי שטרח לתת כתמורה אישור בכתב, ערבויות או צ'קים דחויים.
אחת ההלוואות הגדולות הללו ניתנה במטבע זר, על-ידי איש העסקים הישראלי הבינלאומי ג'ו אלמליח, נחשפה באקראי על-ידי מבקר המדינה שתבע מאולמרט להחזירה, אך הוא לא עשה כן עד לכתיבת מאמרו של פרופ' פרידמן.
גם ההלוואות האחרות שנטל אולמרט, לא הוחזרו בנימוקים שונים ומשונים, והמלווים האלמונים שותקים מחשש שיפלילו את עצמם במתן שוחד.
אולמרט הוא הדוגמה הקלאסית של איש ציבור שנכנס לחיים הפוליטיים כדי להתעשר. כאשר החל בקריירה הפוליטית במחצית שנות השבעים, היה חבר כנסת דלפון וכיום הוא מיליונר כבד.
אולמרט קיבל שוחד. נקודה. אני לא מוכן להשלים עם כך שאישי ציבור המסתייעים באנשי מקצוע משומנים ובשכירי מקלדת ומיקרופון חנפנים, יעניקו הגנה היקפית טוטאלית לאיש פוליטי בעל ריקבון מוסרי עמוק מצעירותו, פורע-חוק סדרתי ושודד נקלה של הקופה הציבורית.
במקביל, אאבק עד חורמה באיש פוליטי הפוגע ומשתלח בגופי אכיפת החוק המבקשים לעשות את מלאכתם נאמנה בכל הקשור בהתנהלותו הנורמטיבית הבעייתית.
לא אעמוד מנגד כאשר אדם חדל-אישים מסוגו של אולמרט לא התבייש לגזול כספים לצורך טיסות התענוגות הפרטיות שלו, שנעשו במחלקה הראשונה על-חשבון קופותיהם הדלות של ארגונים הומניטריים המטפלים בילדים נכים ובאנשים מוגבלים, כספים שנגזלו מניצולי שואה ומחיילים בודדים - לא אשלים עם זה!
פרופסור פרידמן, אתה יכול לשלוח זר פרחים ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, על כך שנמנע מלהגיש נגד אולמרט שורה של כתבי-אישום בפרשות שוחד שונות שנחשפו על-ידי, בספרי
"זעקי ארץ מושחתת" ועל-ידי
העיתונאי יואב יצחק, ופרשות חדשות שהובאו לידיעתו על-ידי תנועת אומ"ץ.
אתה יכול לנטוע עצים ביער הקק"ל על-שמו של מזוז, על כך שהגיש נגד אולמרט כתב-אישום צמחוני שאינו כולל את העבירה החמורה של קבלת שוחד שזועקת לשמים.
פרופסור פרידמן, דמו של אולמרט לא הותר, הוא זורם היטב בעורקיו.
מושחת בסדום ועמורה למרות שנגד אולמרט מתנהל בימים אלה משפטו הפלילי, הוא עבר לבית חדש בהרי ירושלים, מטייל בעולם, לא מחמיץ משחקי כדורגל בינלאומיים, מקבל משכורת-עתק ממשפחת לבנת וכספים מאילי הון אחרים, כתמורה לייעוץ אמיתי או מדומה.
ומה שמרגיז יותר מכל, שהוא משתתף באירועים ובשמחות ומפגין מצב-רוח, מרצה בכל מיני פורומים, ואפילו זוכה למחיאות-כפיים בעת הופעתו במפגשים של אנשי עסקים. חלקם נהנו בעבר ממעשי השחיתות שלו. יש רבים שמחכים שישוב לצמרת הפוליטית והכלכלית בתקווה שגם הם יוכלו להתעשר.
