בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
'יש עם מי לדבר' יורדת משידור
|
גדעון רייכר [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
אחרי עשרים ואחת שנים, ירדה השבוע תוכנית הרדיו 'יש עם מי לדבר' מגלי האתר. תוכנית המאזינים המוכרת שודרה בגלי צה"ל מדי יום בשעות הצהריים. בין מגישיה במשך השנים נמנו עיתונאים בכירים כמו דן מרגלית, מתי גולן, שלי יחימוביץ' ו יעקב אחימאיר. מפקד גלי צה"ל יצחק טוניק הסביר את ההחלטה להוריד את התוכנית בשינויים שחלו במפת התקשורת בשנים האחרונות ובתחושה שהתוכנית הגיעה לידי מיצוי לאחר שחלק משמעותי מהדוברים בה הם אנשים קבועים. ואמנם, קשה להשוות את אמצעי התקשורת של שנת 89', שבה עלתה התוכנית לאוויר, לאמצעי התקשורת של ימינו. כשהחלה 'יש עם מי לדבר' את דרכה לא היו תחנות רדיו אזוריות בישראל, ובקושי היו ערוצי טלוויזיה. היו פחות עיתונים, והכי חשוב - האינטרנט עוד לא נולד. הצורך של אזרחים להשמיע את קולם התנקז כולו לבמות הבודדות שאפשרו זאת - ב'קול ישראל' ובגלי צה"ל. כיום, עם ריבוי הערוצים ברדיו ובטלוויזיה ועם שלל אתרי החדשות באינטרנט, קיימות דרכים שונות ומגוונות לבוא לידי ביטוי, להגיב ולמחות. לאתרי האינטרנט אין מגבלה של מקום ורבים מהם מארחים מאמרי דעות שונים ומגוונים. המתקשים בכתיבת מאמרים יכולים למצוא את מקומם במסגרת הפורומים השונים או בשדה הקרב של הטוקבקים. הדור הצעיר כבר אינו נוהג לרוץ לרדיו כשהוא רוצה להשמיע את קולו, וכך נותר מאגר קטן ומצומצם של מאזינים, מבוגרים בדרך כלל, שנוהגים להתקשר ל'יש עם מי לדבר' ולהרצות את משנתם. עם ירידת התוכנית המיתולוגית ניאלץ להיפרד גם ממשפטים שנשמעו בה באופן תדיר וכבר הפכו לקאלט. יותר לא נשמע משפט כמו 'בעיקרון אני איש שמאל, אבל הפעם אני חייב לומר שאני מזדהה עם הימין', יותר לא נשמע מאזינים מקוננים שסותמים להם את הפה, ובעיקר לא יישמע יותר משפט הסיום האולטימטיבי של המגיש גדעון רייכר: 'נעמת לי מאוד'.
|
תאריך:
|
20/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
20/06/2010
|
|
אלישיב רייכנר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
21/06/10 11:28
|
|
עימאד חמאדה נולד לפני ארבעים ושלוש שנה בצור בהאר. הוא נולד במקום בו נולדו הוריו, סבו וסבי סביהם. שנת לידתו מסמנת גם שינוי במקום מגוריו, שעבר לשליטת ישראל.
|
|
|
ב-1983 פרסמה ההיסטוריונית ברברה טוכמן את ספרה "מצעד האיוולת". הספר זכה לתפוצה עצומה ותורגם לעשרות שפות. פובליציסטים רבים מאזכרים את הספר הזה ובעיקר את הרעיון המרכזי שהובילה טוכמן, על כך שמדינות רבות משחר ההיסטוריה פועלות ביגוד לאינטרסים של עצמן.
|
|
|
רשימה שלמה הקדיש עיתונאי "הכיבוש" גדעון לוי לכבודו של הפטריוט הישראלי. מסקנתו היא שהפטריוט הישראלי אינו נבל, "הוא רק שטוף מוח ועיוור". הואיל ואני חש עצמי פטריוט במלוא מובן המילה; והואיל ולא מצאתי את עצמי או בן-דמותי בתוך אותו פטריוט מפורט של גדעון לוי, שמוחו צלול ועיניו פקוחות; אני מבקש להשיב לו כאחד הפטריוטים הישראלים שנואי-נפשו:
|
|
|
איננו יודעים מי יהיה נתן אלתרמן הפלסטיני, מי יהיה המשורר הלאומי אשר יבטא את תולדות המאבק להקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית. אולם כפי שבתחומים רבים אחרים הם למדו וחיקו את סיפור המאבק שלנו, את סיפור המאבק הציוני להקמת ישראל, מאוד אפשרי כי משורר זה יאמץ אל חיקו שורות מטורו הנודע של נתן אלתרמן, מ"נאום התשובה לרב-חובל איטלקי", ויסיים כך את שירו שיוקדש לרב-החובל הטורקי של ה"אווי מרמרה" -
|
|
|
לאורך כל השנים האחרונות אנו חווים שוב ושוב את התופעה שאנו מובסים בקרב על דעת הקהל בעולם. גם אם ננצח בקרב או במבצע שנועד להגן על קיומנו, ב"יום שאחרי" אנו מאבדים נקודות בדעת הקהל, וגל של לוחמה פסיכולוגית שוטף את העולם כנחשול צונמי, שכל כוונתו להותיר אותנו מוכתמים בעיני כל העולם ואשתו.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|