משטרת ישראל היא אחד הגופים החצופים ביותר במדינה, אחרת אי אפשר להסביר את הידיעה שהתפרסמה היום (א', 22.12.04), על הוצאת צו סגירה מנהלי למסעדת 'מקסים' בחיפה - לאחר ששוטרת בלבוש אזרחי, הצליחה להערים על המאבטח במקום ולהכניס למסעדה חגורה מלאה במסמרים ומתכות שונות.
מדובר באותה משטרה, אשר מחייבת קבוצות כדורגל להציב שוטרים בשכר במגרשי כדורגל. אותם שוטרים, אשר עוסקים בזמן המשחק בעיקר בצפייה בו, אינם מצליחים למנוע ספסרות בכרטיסים והחדרת אמצעי לחימה למגרשים. רק לפני כשבוע, נפצע קשה אוהד של קבוצת הכדורגל, הפועל תל-אביב, מפגיעת זיקוק תאורה בפניו. השלכת הזיקוקים נמשכה גם בשבת האחרונה, למרות כל הפרסומים וההבטחות הגדולות.
השוטרים המוצבים במגרשים, מתלוננים כי אינם יכולים לאתר את הזיקוקים והחזיזים משום שהם "מוחבאים במקומות אינטימיים על גופם של האוהדים".
גורם משטרתי אמר בסוף השבוע, כי "מצב האבטחה גרוע". בעלי העסקים שבאבטחתם נמצאו ליקויים, זומנו לשימוע בפני סגן מפקד תחמת משטרת חיפה.
המאבטח המסכן ממסעדת 'מקסים', אשר לא הצליח לאתר את חגורת המסמרים של השוטרת, פוטר מתפקידו.
מדוע לא מפוטרים השוטרים המוצבים במגרשי הכדורגל, מדוע לא מפוטרים מפקדיהם?
על-פי דרישת המשטרה מבעלי עסקים, חניונים ומקומות הומי אדם וכתנאי לרשיון עסק, עליהם להציב במקום מאבטח.
המשטרה הפריטה את האבטחה במדינת ישראל. היא אינה מפקחת על תנאי העסקת המאבטחים (המנוצלים לרוב, בידי חברות כוח אדם מרושעות). רובם של המאבטחים, מוצבים במקומות הומי אדם כשכל הכשרתם הסתכמה בחפיפה בת כמה דקות או במטווח בין שעה וחצי, הכולל ירי של חמישים כדורים.
כלי נשק רבים נמסרו בשנתיים האחרונות לאנשים שאינם בעלי הכשרה מספיקה לשימוש בהם. חלקם לא שירת מעולם בצבא, מצבם הנפשי לא תמיד ברור והמשטרה והרשויות אינם עושים בנדון דבר.
חמור לא פחות הוא יחס המשטרה לאלה שכן מנסים לעשות עבודתם נאמנה.
מאבטחים המותקפים מילולית ופיזית על-ידי אזרחים חמומי מוח, אשר אינם מוכנים לעבור בדיקה ביטחונית, אינם זוכים להגנה בידי המשטרה והיא מסתפקת לכל היותר באזהרה למתקיף.
המאבטח מטורטר, מאולץ להגיע אישית לתחנת המשטרה ולהמתין שעות בתור להגשת תלונה משל מדובר בסכסוך בין שני אנשים פרטיים.
מאבטחים רבים מיואשים מיחס המשטרה ופשוט מפסיקים לערוך בדיקה יסודית על גוף הנכנסים משום שיודעים כי אם יותקפו, לא יזכו להגנת המשטרה.
השומרים והמאבטחים אינם מוגנים בעבודתם מבחינה משפטית ומבחינת כיסוי ביטוחי. מאבטח בחברה פרטית, אשר עשה שימוש לא נכון בנשקו, ייאלץ לעבור הליכים פליליים כאזרח רגיל.
היכן ההגנה שהייתה אמורה לתת המדינה למי שמופקד על ביטחון הציבור?
מה עשתה המשטרה בנושא הקלות הבלתי נסבלת, בה ניתן לשומרים ולמאבטחים רשיון לאקדח?
נהלי העבודה כיום הם כדלהלן: חברת האבטחה מעבירה למשרד הפנים את פרטי המבקש. משרד הפנים בודק אם למבקש עבר פלילי או שאושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי. אם לא, מוענק הרשיון.
אך חלק גדול מהשומרים הם עולים חדשים מארצות, בהן לא ניתן לנהל מעקב אחר עברם. כך קורה שוב ושוב שאנשים בעלי עבר פסיכיאטרי או פלילי בארצות מוצאם, קיבלו רשיון לנשק ממדינת ישראל.
המידע הנמצא במחשבי מוסד הביטוח הלאומי, אינו מועבר למשרד הפנים. וכך קורה שוב ושוב, כי אנשים המקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי עקב "אי כשירות נפשית", מקבלים אקדח במסגרת עבודתם כמאבטח.
משטרת ישראל מעריכה מאוד את מכשיר המגנומטר - גלאי מתכות הניתן למאבטחים ובאמצעותו הם אמורים לערוך בדיקה על גופם של הנכנסים. אולם משטרת ישראל מעולם לא סיפקה תשובה לגבי מה יעשו המאבטחים המסכנים בבדיקת נשים? כמעט כל אישה לובשת חזייה. אחוז נכבד מהנשים לובשות חזיה עם ברזלים. מכשיר המגנומטר הוא מכשיר טיפש. כשהוא מזהה מתכת הוא מצפצף.
מה יעשה המאבטח במקרה כזה? יפשיט את הנשים המגיעות למסעדה? יערוך בדיקה גופנית של איבריהן האינטימיים?
מהו הפתרון אותו מציעה משטרת ישראל, חוץ מלפטר את המאבטח ולפרסם ידיעות ריקניות בכלי התקשורת?
כך נמסר לי על-ידי לשכת דוברת המשטרה ניצב משנה ניצה פרידמן: "משטרת ישראל אינה עוסקת בהעסקת מאבטחים וקביעת תנאי העסקתם המתבצעת על-ידי חברות אבטחה פרטיות. המשטרה מפקחת, מבקרת ומנחה מקצועית גופים מונחים על-פי חוק, תוך קביעת רמת ההנחייה, הכשרת המאבטחים, תפיסת האבטחה ורמת האבטחה בכל גוף מונחה".
רצוי לשקול הוספת פרס חדש בטקס מתן פרסי ישראל - פרס ישראל בחוצפה. רב ניצב שלמה אהרונישקי, אוהב להופיע בטלוויזיה. הוא ישמח בוודאי לכבד אותנו בנוכחותו בתיאטרון ירושלים ביום העצמאות הקרוב. אהרונישקי יוכל לנאום על "מדיניות האבטחה במדינת ישראל", המושתתת על העיקרון הפשוט: הציבו בכניסה אחד שאינו יודע עברית ו/או אינו מעז לדבר - ואז תמיד אפשר יהיה להמשיך ולהאשים את הש.ג.
