גם החמאס מחכה לצעדת גלעד שליט

בהופעתו האחרונה של ראש המוסד, מאיר דגן, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הוא טען, כי האירנים ממשיכים לחתור להשגת יכולות גרעיניות כיעד אסטרטגי, אך "הם נתקלים בקשיים מרובים ממה שהם צפו, ולא מצליחים להתקדם טכנולוגית כפי שרצו" [1]. לא ברור מדבריו האם הכוונה לקשיים טכניים מבית או שמדובר בקשיים "תוצרת חוץ", כלומר התערבות חיצונית שנועדה להשפיע על לוחות הזמנים להשגת נשק גרעיני. גם יועצו של אובמה לבקרת נשק ולפרוליפרציה, גרי סיימור, טען לאחרונה כי ישנו "עיכוב משמעותי בתהליך העשרת האורניום מה שמשפיע על יכולתה של אירן לייצר נשק גרעיני" [2].

לקראת ביקור ראש הממשלה בוושינגטון, יש לקוות כי הוא ישכיל למנף את תמיכת הציבור והקונגרס האמריקנים בישראל, יכיר בעוצמת הקונגרס ובמגבלות כוחו של הנשיא ויעניק לקונגרס את המעמד הראוי לו: שחקן ראשי משותף (לנשיא) ולא שחקן-משנה.

הארגון הצרפתי עיתונאים-ללא-גבולות מכחיש כל קשר לתכנון וביצוע מסעה של הספינה נאג'י אל-עלי מלבנון אל עבר רצועת עזה. בניגוד לפרסומים בעיתונים ברחבי העולם ובישראל כאילו הארגון, הדואג לחופש העיתונות ברחבי העולם, חבר לארגון פלשתין-החופשית בהפקת המסע, בארגון עצמו טוענים כי מדובר בטעות.

פיצוץ פרשיית עמנואל אינו דבר חדש או לא צפוי, להפך - השאלה הייתה רק מתי זה כבר יקרה?

"אַל תִּגְעוּ בִמְשִׁיחָי" - אֵלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן - זו הייתה סיסמת המאבק של החרדים בעקבות מה שהם ראו התערבות במהות החשובה ביותר של חייהם: חינוך הילדים. יודגש כבר מלכתחילה: אין בכוונת השורות הבאות להצדיק את ההשתלחות בבג"צ, חלילה, לא את אלימות החרדים בשבתות או באירועים אחרים, ודאי לא את השתמטותם מחובותיהם למדינה כגון גיוס לצה"ל או כניסה למעגל העבודה. נהפוך הוא: יש לגנות זאת בכל פה, ובמלוא החריפות. המאמר אינו מבקש לשבח את החרדים על הנהגת אפליה מגונה בבתי הספר שלהם, ולא על הגזענות כלפי השונה. המאמר מבקש להתמקד בפן הכללי יותר של מאבק החרדים עבור מה שהם רואים כנשמת קיומה של הקהילה, היינו החינוך.