שמח בשמורת הטבע חי-בר ביטבתה: שני פראים ואחד-עשר ראמים נולדו בה בימים אלה והם מצטרפים לעיירים, עגלים, גוזלים וצבונים של חיות בסכנת הכחדה.
את הנולדים הצעירים ניתן לראות בשטח הפתוח שבשמורה, בטרם ישובו חלקם לטבע במסגרת פרויקט מיוחד של רשות הטבע והגנים.
מרבית הדור הצעיר של בעלי-החיים האלה כבר מסתובבים עם הוריהם בשטחי השמורה, כשהתקווה היא שחלקם יושבו בבגרותם לטבע.
מרבית המינים המאכלסים את שמורת החי-בר כבר נכחדו בעבר מנופה של ישראל ורק מאמצים, הנמשכים מאז סוף שנות ה-70', הובילו לכך שכיום כבר נמצאים חלקם שוב בטבע, כמו הדישונים, הראמים הלבנים והפראים.
חיות שנכחדו
לדברי מנהל שמורת הטבע, שי קבסה, קיימים כיום בטבע בישראל כשמונים ראמים, וזאת לאחר שבמחצית המאה החולפת כבר נכחדו הראמים הלבנים מאזורנו ומהעולם כולו. הפרא, שהוא מין של חמור-בר אסיאתי שמעולם לא בוית, נכחד מהטבע כבר בתחילת המאה ה-20, אך בשנת 1968, במסגרת השבת חיות התנ"ך של רשות הטבע והגנים, הובאו לגרעין-רבייה בשמורה מספר פראים מגני חיות בהולנד ובאירן. כיום ישנם בטבע כ-200 פראים. הם מתרבים בטבע ונמצאים מעבר למכתש-רמון, מעזוז ועד לבקעת-סיירים, ובחי-בר עדיין מתקיים גרעין-רבייה, שממנו משתחררים פראים ומצטרפים לאוכלוסיה בטבע.
מקור לאגדות
הפרא נראה כחמור גדול, בעל ראש עבה, המזכיר סוס. על עורפו רעמה כהה ופס כהה, הנמשך מהרעמה עד הזנב. הראם הלבן מוכר יותר לציבור בשל קרניו הארוכות, שיש האומרים שהן המקור לאגדות על קיומו של החד-קרן. הראם הלבן הוא גם סמלו של החי-בר, לאחר שהפך לדוגמה לשמירת-טבע: מין שהיה על סף הכחדה מוחלטת וניצל ממנה ברגע האחרון.
מלבד הפראים והראמים החדשים הצטרפו צעירים גם לגרעיני הרבייה הנוספים בחי-בר יטבתה: מספר גוזלים של יעני-בר, שהשבתם לטבע טרם צלחה; בשמונים וקוצנים, שהם מינים של מכרסמים מדבריים; ואפילו צבונים שנולדו לצבי המדבר שבשמורה. את כל אלו ניתן לראות בימים אלה בשמורה וניתן אף להצטרף לסיורים בשטח הפתוח ולצפות בהאכלת העדרים.
