גורם הנמצא בסוד העניינים אמר ל-News1 כי לא לחינם הציע אטינגר את שירותיו להעברת חוות הדעת שנתן, ישירות לבדיקת היועמ"ש לממשלה. לאטינגר קשרים אישיים הדוקים עם חבריו ממקום עבודתו הקודם במשרד המשפטים. על חבריו הקרובים שם נמנים מייק בלס המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ושי ניצן המשנה לפרקליט המדינה.

זכייתו במכרז ב-16 בינואר 2007 לתפקיד יועמ"ש משרד החקלאות עוררה בשעתה הרמות גבה ותמיהות מרובות, שכן הוא התמודד מול רון דול, יועץ משפטי ותיק של נציבות שירות המדינה ובעל למעלה מעשר שנות ניסיון כיועץ משפטי ואילו אטינגר לעומתו היה חסר ניסיון ניהולי לחלוטין ולא שימש מעולם בתפקיד יועמ"ש. עו"ד נוסף במשרד החקלאות גיל להב פרש, ככל הנראה כתוצאה מבחירתו של אטינגר לתפקיד. על תקינותו של המכרז לבחירתו של אטינגר לתפקיד נאמר על-ידי גורמים שונים כי היו דברים בגו. יודעי דבר אומרים כי יו"ר ועדת המכרזים, נציגת משרד המשפטים, נלחמה על זכייתו בתפקיד מלחמה עזה ביותר.

אטינגר הפך לאחד מן האנשים המרכזיים לצידו של השר שמחון. הוא הוציא מתחת ידו כמה חוות דעת הנראות לצופה מן הצד כמוזמנות, שבפועל הכשירו מעשים ותוכניות שונות של השר – ומוכן תדיר לשכב עבורו על הגדר. כך סבר לדוגמה, בניגוד לדעת מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, כי שמחון אינו נתון בניגוד עניינים בכל הקשור לרפורמה אותה קידם בענף ההטלה. כך גם קבע שאין ניגוד עניינים בחברותם של ורדי זילר ושל יהודה עפרון בוועדה לבדיקת השירותים הווטרינריים, וזאת על-אף שהועלו נקודות בולטות שהצביעו על ניגוד עניינים מובנה בחברותם זו.

לנוכח המעמד החזק שרכש לעצמו לצידו של שמחון, קנה לעצמו אטינגר שונאים ויריבים לא מעטים. יריביו אומרים עליו כי חצה את הקווים "ובמקום לשמש שומר הסף של המשרד - הפך אטינגר לשומר הראש של שמחון".

לא אחת נוהג השר שמחון לצרפו לנסיעותיו לחו"ל, מה שלמראית-עין נחזה להיות בעיני המתבונן מן החוץ תגמול על שירותיו לכאורה. כך למשל, נסע עימו בשעתו לצרפת וכך צירפו בחודש אפריל האחרון למשלחת אנשי עסקים שהתלוותה לשר בנסיעתו האחרונה לסנגל, לגבון ולחוף השנהב – משם המשיך אטינגר לחופשה פרטית עם רעייתו בפריס.

לשאלת News1 האם קיבלו נסיעותיו של אטינגר את אישורה של ועדת הנסיעות המשרדית ואת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, בהיותו כפוף אליו מקצועית. נמסר ממשרד החקלאות: "נסיעתו של ערן אטינגר, היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשלוש ארצות אפריקה, במסגרת משלחת משותפת של משרד החקלאות עם משרד החוץ, אושרה על-ידי כל הגורמים המוסמכים הנדרשים – מנכ"ל המשרד וועדת הנסיעות. אין שום צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה לנסיעות של יועצים משפטיים של משרדי ממשלה, היועץ המשפטי לממשלה לא נדרש לנסיעות אלו. יועצים משפטיים כפופים מנהלית למנכ"לי משרדי הממשלה והם אלו שמאשרים את נסיעותיהם במידת הצורך.

תגובת דוברות המשרד עומדת בניגוד למידע שבידנו ולפיו נסיעתו של אטינגר לאפריקה לא הייתה במסגרת משלחת משותפת של משרד החקלאות עם משרד החוץ. מדובר באחד מן הסיורים והביקורים של השר בארצות חו"ל מסביב לגלובוס (שמחון אגב "זכה" במקום הראשון בנסיעות שרים לחו"ל בממשלה הקודמת). הייתה זו נסיעה ביוזמת מכון היצוא שאליה נלוו אנשי עסקים. לנסיעה זו לא היה כל קשר לתפקידו של היועץ המשפטי במשרד.

יועצים משפטיים במשרדי ממשלה מונחים מקצועית בידי היועץ המשפטי לממשלה ולמעשה מהווים את זרועו הארוכה. נדרשת רגישות גבוהה ביותר מטעמם באשר למערכת הזיקות עם ראשי המשרד. אשר על כן, נסיעות משותפות עם השר מחייבות מטבע הדברים קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. ניתן להניח שנסיעות דומות של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה אחרים לא בוצעו מעולם. עוד יצוין, כי חשב משרד הכפוף לחשב הכללי מחויב בקבלת אישור מטעמו לנסיעות מטעם המשרד לחו"ל אף אם נדרש הדבר לצרכי ביצוע התפקיד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנסיעות במסגרת משלחות. שאין להן כל נגיעה לביצוע התפקיד.

בינואר 2009 פתח מבקר המדינה בבדיקה, וביולי אותה שנה הודיע שמחון על החלטתו לפרק את מועצת הזיתים והטמעתה כענף במועצת הצמחים. בתזמון מקורי הושלמה פעולת המעבר של מועצת הזיתים למועצת הצמחים בדיוק באותו בוקר בו כונסה הוועדה לביקורת המדינה. השר שמחון הסביר לוועדה לביקורת את פשר המהלך: "חוק מועצת הזיתים הוא נגזרת של חוק מועצת הפירות. הוא לא עומד בפני עצמו. אנחנו עשינו מהלך ומהלך כולל של לאחד את כל הענפים הצמחיים. מסיבות היסטוריות, שנוגעות למגזר המיעוטים, זה נשמר כאוטונומיה. מהרגע שזה התגלגל למקום הזה, אני לא מצאתי צורך להמשיך ולהחזיק אותו כדבר עצמאי, רחוק מתל אביב, שלא נמצא תחת פיקוח העין שלי ולכן החזרתי אותם חזרה, על-פי החוק, לתוך מועצת הצמחים, באישור של הכנסת. שום דבר לא נעשה מתחת---".

אין זו הפעם הראשונה בה מפרק וסוגר שמחון (כשיטה?) גופים שהתגלו בהם ליקויים, במקום לעסוק בתיקונם. ב-2006 הייתה זו רשות הפיקוח החקלאי שפורקה ונסגרה לאחר דוח ביקורת חמור שהוכן על-ידי המבקר. צעד שנוצל בידי שמחון כדי להאדיר את כוחה של יחידת הפיצו"ח שהינה בבת עינו ומשמשת לדברי גורם במשרד מעין צבא קטן שלו. ליחידה זו הועברו במהלך השנתיים האחרונות - לבקשת השר ובגיבויו המלא של אטינגר - סמכויות אכיפה שונות אגב, ריקון סמכויות חקירה ואכיפה של יחידות מרכזיות אחרות במשרד.

בנובמבר 2008 הוקמה מינהלה זמנית למועצת הזיתים. פעולתה הראשונה הייתה לקיים מכרז למנכ"ל המועצה, מאחר שהמנכ"ל הקודם, אמין סלמן חסן, ששימש בתפקיד משנות התשעים נפטר. במקומו נבחר ביולי 2009 ד"ר פתחי עבד אל-האדי לשמש כמנכ"ל ענף הזיתים בהיותו איש מקצוע בתחום, חסרונו היחיד היה בכך שלא היה מועמד של השר. מינויו התעכב, ובנובמבר 2009 נמסר לו כי ועדת שפניץ למינויים בשירות הציבורי טרם אישרה את המינוי. מה שפתחי עבד אל-האדי לא ידע הוא כי בינתיים הוחזר נושא המינוי מן הוועדה להחלטה סופית של השר, מאחר שזה גמר אומר לפרק את המועצה.

כעת אנו חושפים כי ב-4 בנובמבר 2009 הודיע השר שמחון מעל דוכן הכנסת, בתשובה לשאילתה של ח"כ ג'מאל זחאלקה, כי ועדת שפניץ טרם אישרה את מינויו של ד"ר פתחי עבדל האדי כמנכ"ל מועצת הזיתים. זאת על-אף שבאותה עת הייתה הבקשה מונחת על השולחן בלשכתו (מאחר שמשך אותה אליו בחזרה מרשות החברות הממשלתיות, וזאת עוד בטרם הגיעה לדיון בוועדה). יועצת התקשורת של השר, טלי כרמי, אליה פנינו זעמה על עצם העלאת הנקודה הרגישה [שר המטעה ביודעין את הכנסת...]. בשיחה טלפונית בינינו, לאחר שפניתי אליה בכתב בבקשת תגובה, ניסתה כרמי להניא אותי מפרסום הדברים. היא טענה כי ועדת שפניץ מעולם לא הכריעה בנושא, שכן עבודתה התייתרה לנוכח פירוק מועצת הזיתים. כרמי אף תהתה מדוע אנו מבקשים לעסוק ב"נושא ישן משנת 2009", וטענה למגמתיות ולכוונות זרות בתחקיר זה.

ברשות החברות הממשלתיות מנסים לטייח. למרות שאילתה רשמית בנושא, לא מוכנים לגלות שם מדוע במשך חודשים ארוכים (לפחות ארבעה) עוכב המינוי, ולא נמסר לדיון בוועדה. כמו-כן מסרבת הרשות להשיב מי היד העלומה שמשכה את הבקשה למינוי עוד בטרם תגיע לוועדה ומתי בדיוק. הדבר בהחלט מעורר חשש לטוהר המידות באופן בו מתנהלים הדברים.

בשעתו, חשף כתב קול ישראל שמעון וילנאי כי ד"ר מהדי נבחר כדין לתפקיד מנכ"ל מועצת הזית, אך השר התעלם מכך וגרר רגליים חודשים רבים את הנושא עד שהחליט לפזר את המועצה ולהטמיעה כענף במועצה הצמחית.

על-פי הפרסום, 28 מועמדים הציגו מועמדות לתפקיד, שלושה מהם יהודים. בציון האישי הגבוה ביותר בשלב המוקדם זכה פתחי עבדל האדי ראש שולחן טועמי שמן הזית במועצת הזיתים ומומחה בתחומו. ד"ר עבדל האדי צבר את מלוא 25 הנקודות בחמישה מדדים. אולם לביב טריף מכפר ג'וליס, שכיהן מאז דצמבר 2008 כיועץ לענייני מיעוטים של שמחון זכה ב-20 נקודות - סף ניקוד המבטיח לו מעבר לשלב הגמר. בדיקת טופס הניקוד גילתה שטריף זכה ב-3 נקודות שאינן מגיעות לו. בסעיף 5 של הדרישות לתפקיד נדרש בעל ניסיון בתפקיד בכיר בתחומי עיסוקיה של מועצת הזיתים. האם יועץ השר לענייני מיעוטים נקשר לעיסוק כלשהו במועצת הזיתים ויכול להיחשב כבעל-ניסיון? אלא שמישהו פשוט דאג להעניק לו 3 נקודות, כדי להעלות אותו לשלב הראיונות האישיים. לביב טריף הוא אחיו של סאלח טריף מראשי מחנה ברק במפלגת העבודה, שכיהן בשעתו כשר בלי תיק בממשלת שרון, ולאחר שהואשם בקבלת שוחד נאלץ להתפטר מהממשלה. בית משפט הרשיע השר לשעבר במתן שוחד ובמרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 שקלים ו-18 חודשי מאסר על תנאי.

אורי שגיא (האלוף במילואים), הפעיל כיום בתחום גידול הזיתים, מאשים את שר החקלאות בכך שלא שעה לאזהרות ולהצעות שקיבל בשנים האחרונות, באופן שעשוי היה למנוע את השחיתות שהתגלתה במועצת הזיתים. הוא טוען כי בבואו לפרק את המועצה ולהטמיעה במועצה הצמחית, לא ראה השר לנגד עיניו את טובת המגדלים ופעל משיקולים זרים. לראיה, אומר שגיא, לא התקיים בסוגייה שום דיון בשיתוף המגדלים, היצרנים והמשווקים.

שגיא סבור כי סיכול מינוי ד"ר עבדל האדי בוצע תוך כדי הפרת הבטחה שלטונית, ובעיקר משום שלא נבחר מועמדו של השר. שגיא: "עד היום לא ניתן נימוק ענייני לחברי מועצת הזיתים הזמנית ולא למועמד הנבחר עצמו. מינויו של איצ'ה לדור על-ידי שר החקלאות לכהן כיו"ר מועצת הצמחים לוקה בניגוד עניינים חמור לאור העובדה שהוא מועמדו של שר החקלאות לכהן כיו"ר מועצת הצמחים. התהליך לוקה מבחינת סדר מינהל תקין.

בדיון בוועדה בא השר שמחון בטענות דווקא לאנשי משרד מבקר במדינה שבעשור האחרון לא בדקו את מועצת הזיתים. "אם היו תלונות כל הזמן, איפה אתם הייתם?", שאל. התשובה לא איחרה לבוא: "התלונות לא הגיעו אלינו, הם הגיעו אליך!".

עוד טען שמחון כי הוא זה שהעביר את הפנייה למשרד המבקר. אנשי המבקר האשימו אותו בכך שהפנייה הועברה כדי לנסות ולהסיר מעצמו את האחריות המיניסטריאלית. בין שמחון לאנשי המבקר התפתח ויכוח. שמחון זעם, והצטרפה אליו העוזרת האישית שלו עליזה כהן ששיסעה בצעקות את דברי אנשי המבקר, וזאת מבלי שניתנה לה כלל רשות דיבור. ליו"ר יואל חסון לא נותרה ברירה אלא לסלקה מן הישיבה. כהן ושמחון, שניהם תושבי מושב אבן מנחם, עובדים שנים רבות ביחד. מוזר היה להיווכח כי אפילו שמחון אותו היא מלווה במשך שנים ונחשבת למקורבת הגדולה שלו לא יצא להגנתה, וכך יצאה כהן מהאולם בבושת פנים.

בסיכומו של דיון, שהתקיים במשרד החקלאות בפברואר 2008, הובהר שאי-אפשר "לטייח" את הנושא, ועל כן יש לעצור את התקציבים הניתנים למועצת הזיתים. אולם כעבור שנה, בפברואר 2009, לקראת עזיבתה של המנכ"ל יעל שאלתיאלי את התפקיד, הכין אטינגר חוות דעת חדשה לפיה ניתן לחדש את הזרמת הכספים למועצה אף שהביקורת במועצה טרם החלה.

אם לא המבקר, מי בכל זאת אמור - לדעת משרד החקלאות – לבקר את הנעשה במועצת הזיתים? מבקר המדינה. למבקר, שכאמור אינו משמש כקבלן ביצוע של משרדים ממשלתיים, יש תוכנית עבודה מובנית וסדורה הנקבעת שנה מראש, וסדר-יומו אינו תלוי בזה של השרים. נזרוק, אם כן את נושא הבדיקה לפתחו של המבקר, נאמר במשרד החקלאות גם כך אין לו זמן, ומי יודע כמה זמן ייקח לו לבדוק וכמה זמן תארך הבדיקה, בבחינת, או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. מה שהם לא העלו על דעתם הוא שהמבקר למוד הניסיון בתרגילים, החליט להרים את הכפפה לאור חומרת המידע שהגיע אליו ונתן עדיפות מירבית לבדיקת הנושא, שנכנס ברגע האחרון לתוכנית העבודה של שנת 2009, בעידודה של עמותת אומ"ץ שפנתה אליו, בבקשה דחופה לבדיקת הנושא.

דוח מבקר המדינה מאשים כי שלמעשה הן מנגנוני הבקרה הפנימיים והן מנגנוני הבקרה החיצוניים, של מועצת הזיתים, לא מילאו את תפקידם, דהיינו גם משרד החקלאות "נרדם בשמירה".

מבקר משרד החקלאות, אגב, פנה לאחרונה למבקר המדינה בבקשה לקבל צו הגנה. "הודיעו לי שכשלתי בתפקידי", גילה שבתאי לוועדה, "ואני לא מבין בדיוק על מה ואני מבין שנעשים מהלכים להדיח אותי או להעביר אותי מהתפקיד".

שבתאי מנסה לעשות מה שהוא יכול, אבל כרגע אין לו תוכנית עבודה מאושרת, למרות שהוא פועל על-פי תוכנית העבודה שהגיש. מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי תוך שהוא מגובה ביועמ"ש המשרד, מקדם תוכניות עבודה אחרות עבור מבקר המשרד ובכך אינו מאפשר בדיקה בליבת הפעילות המשרדית. לחפש את המטבע מתחת לפנס כבר אמרנו?

גם לאחר הגשת הממצאים של דוח המבקר, עושה המשרד בגיבויו של אטינגר הכל על-מנת שלא יהיה בסמכות המבקר הפנימי במשרד לבקר את פעולותיהם של גופי הלווין שמסביב למשרד, במסגרת זו התבקשה נציבות שירות המדינה לאשר משרה יחודית לנושא זה שפורסמה במסגרת מכרז כאשר הכוונה היא למנות אחד מנושאי משרות האמון בלשכת המנכ"ל לתפקיד זה.

שאלנו מדוע לא המתין המשרד לקבלת חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שאותה ביקש כאמור יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, באשר לטיב חוות דעתו של ערן אטינגר, בדבר חוסר הסמכות של המבקר הפנימי במשרד לבדוק תאגידים שבאחריות השר. האם לא היה מן הראוי להמתין לקבלת חוות הדעת ולעצור בשלב זה את הליכי המכרז עד לקבלתה? תשובת משרד החקלאות: "באשר למכרז לתפקיד מנהל תחום מועצות ייצור, המדובר בתפקיד שכל מהותו להוות את הזרוע של המשרד בכל הנוגע לתפקודם של גופי לווין הנמצאים באחריות שר החקלאות ופיתוח הכפר ומנכ"ל המשרד. במסגרת התפקיד נדרש מבצעו לעקוב באופן קבוע ושוטף על פעולות גופי הלווין ולדווח באופן רציף ושוטף באשר לכל חריגה או ליקוי בתפקודם, בהתאם להוראות החוק, התקנון, הנחיות השר והחלטות המוסדות הרשמיים של הגוף. התפקיד דומה לתפקידה של רשות החברות הממשלתיות, המשמשת כזרוע הארוכה של הממשלה בחברות ממשלתיות בהן היא מעורבת".

בפועל, מדובר בתפקיד חדש שנוצר על-מנת לחסום את המבקר הפנימי מלבצע ביקורת בגופי הלווין של המשרד. נושא המשרה שיבחר לתפקיד זה עתיד לשמש כ"פודל" של השר והמנכ"ל – ויעשה את דברם ללא כל עצמאות מקצועית – ובזה תסתכם "תרומתו הגדולה", למאבק בשחיתות. להשוואה בתגובת הדוברות לתפקידה של רשות החברות הממשלתיות אין כל קשר לנושא, מאחר שגוף זה פועל על-פי חוק – ואילו כאן מדובר במשרה בתקן המשרד.