|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השפעת התקשורת על דימוי הגוף הנשי
|
כאשר נותנים לילדה בגיל הרך בובת ברבי, במקום בובה שמנמנה ועגולת לחיים בדמותה, הרי שנותנים לה מודל להזדהות של דוגמנית רזה בצורה בלתי הגיונית
|
לאחרונה עלו מספר הצעות חוק מעניינות שמנסות לתקן את מה שתרבות הצרכנות והאופנה קלקלו במהלך עשרות שנים. רק השנה חגגה הבובה הפופולרית, ברבי, חמישים שנה וברוב העולם נחגג מאורע היובל בתצוגת אופנה של דוגמניות תואמות-ברבי. בהינף שיער בלונדיני הבובה המיתולוגית התעלמה מכל הטענות שעלו נגדה במהלך השנים.
"כאשר נותנים לילדה בגיל הרך בובת ברבי, במקום בובה שמנמנה ועגולת לחיים בדמותה, הרי שנותנים לה מודל להזדהות של דוגמנית רזה בצורה בלתי הגיונית, עם מותניים דקיקות, רגליים ארוכות וזוג שדיים זקורים, המודל הזה עלול להביא לבעיה בדימוי הגוף", מסביר ד"ר נמרוד פרידמן מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית.
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת מונטריאול ובמכון לבריאות הנפש באוניברסיטת דאגלס ופורסם בעיתון הבינלאומי להפרעות אכילה, קובע שאחוזי הנשים הסובלות מהפרעות אכילה הולך ועולה, ואפילו נעשה מטריד. נוסף על כך, הגיל שבו מתחילות הבעיות יורד. חברת הפרסום מקאן אריקסון, החליטה אף היא להשמיע את קולה בנושא במסגרת תחרות דג הזהב, בפרסומת בה מוצגת בובה אנורקטית במרכז חלון ראווה תחת הסלוגן "הגיע הזמן לשנות את המודל לחיקוי שלהן". אם בעבר הבובה בחנות הבגדים נראתה לנו דקיקה, הרי שהיום הסטנדרטים הולכים ומרזים.
"מידי יום אני נתקל בנשים שמגיעות אליי ומבקשות "חזה כמו של מרינה מהישרדות" או "שפתיים של אנג'לינה ג'ולי", מעיד ד"ר נמרוד פרידמן. "חשוב לי להסביר להן כי כל אישה צריכה לעמוד בפני עצמה ולהעצים את היופי הטבעי שלה, מבלי לנסות להידמות לשחקנית מפורסמת או לחקות מודל יופי כזה או אחר. אני רואה את התופעה בעיקר בקרב נשים צעירות יותר והעבודה הקשה היא לנסות ולשכנע אותן לעשות את הדברים המתאימים להם או כפי שקורה לי לעיתים קרובות - לא לעשות דבר משום שהקיים הוא יפה ותואם את מבנה הגוף הכללי או הפנים שלה.
לעיתים קרובות אני מצליח בכך, אך החשש העיקרי הוא באם אותה נערה תמצא רופא אחר שיסכים לעשות את מה שהיא מבקשת, מסביר ד"ר נמרוד פרידמן ומוסיף "אני חושב שהתרבות המודרנית בסיוע האינטנסיבי של המדיה התקשורתית וטכנולוגיות פוטושופ מפותחות דוחקים את הנשים לעמדות ומצבים בלתי אפשריים מבחינה ביולוגית. ניתן לשפר את המראה מבלי לעוות אותו ואפשר לתקן את הפרופורציות של הגוף, אך לא בשאיפה לשלמות לא ריאלית. מחקרים מראים כי ניתוחים פלסטיים גורמים לירידה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון, סביר להניח שזה בזכות השיפור בדימוי הגוף ובביטחון העצמי".
בסיכומו של דבר, הרי אנו כל הזמן שואפים לשיפור עצמי: להיות אנשים טובים יותר, הורים טובים יותר, להתקדם בקריירה, להתקדם בפרנסה, אז למה לא לשפר גם את המראה החיצוני? שיפור או תיקון המראה החיצוני יכול לעזור לאנשים רבים, בתנאי כמובן ששומרים על הפרופורציה".
|
| תאריך:
|
20/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
20/07/2010
|
|
נמרוד פרידמן
|
|
השפעת התקשורת על דימוי הגוף הנשי
|
|
כחלק מההידרדרות במעמד התקשורת בישראל ומעמד העיתונאי, חשבתי שיש מקום להגדיר במפורש על כל כתבה בעיתון שמדובר בידיעה, בכתבה, או בפרשנות.
|
|
|
|
|
יום הזיכרון לחורבן בית המקדש הוא ערב יום הזיכרון במלאת חמש שנים לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון. לשני החורבנות מצע משותף שהתבטא בעקירת יהודים ממקומותיהם ובגירושם לכל הרוחות. ובכל זאת, אם אני רוצה לתת בהם סימנים ולהבדילם זה מזה, הייתי מאפיין את תשעה באב כיום של עצב גדול על החורבן ואילו את העשירי באב כיום של זעם יוקד. כמו-כן, הייתי מבחין בין חורבן תשעה באב שנעשה על-ידי גויים ואילו בעשירי באב - יהודים הם שהחריבו בתי יהודים ועשו מהיהודים האלה פליטים בארצם.
|
|
|
|
|
"האמירה החוזרת ונשנית בשנים האחרונות על ישראל כמדינה יהודית, והדרישה לתיקון חוק האזרחות המחייב להישבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יוצרים מתח מיותר עם אזרחי ישראל הערבים".
|
|
|
|
|
העיתונאי דן מרגלית התייחס בטורו השבועי ב"ישראל השבוע" (16.7.10) ל"דילמת השב"כ", כלומר לפרשה שהתעוררה בימים אלה ועדיין לא ברור אם תהפוך לפרשת חיים פרלמן או לפרשת השב"כ. מוקדם יותר באותו טור הוא שוב חילק את עולמנו ל"בני האור", כלומר לאלו החושבים כמותו, ול"בני החושך", כלומר האחרים, אלה הנגועים ב"פרידמניזם" ועסוקים בניגוח שלטון החוק. מדובר בשבוע שבו ניתנה שוב תזכורת כיצד דווקא ה"ברקיזם" של "בני האור" הוא זה שפוגע בשלטון החוק. כאשר העונש הקליל על הפקרת ילד פצוע בתאונת פגע וברח הוא שלוש שנות מאסר, בדיוק כמו העונש הכבד על זריקת נעל על נשיאת בית המשפט העליון, שוב נפגע אמונו של הציבור בשיקוליהן של מערכות המשפט ואכיפת החוק.
|
|
|
|
|
מכירים את אגדת קמצא ובר קמצא? ודאי שכן (ומי שלא מכיר - שיָקום!). זו האגדה, שהפכה לסמל של שנאת חינם, והביאה לחורבן הבית. במהלך חומש במדבר ופרשת דברים, שקראנו בשבת, עמדנו על חשיבות כוח הדיבור ושמירת הלשון. אגדה זו, דומני, ממחישה יותר מכל את מאמר חז"ל: "מוות וחיים ביד הלשון".
|
|
|
|
|
