|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים ● אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון ● אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים ● אלא אם כן...
|
|
לרשות חייל שנפצע בקרב עומדות שלוש שנים לתבוע את אגף השיקום, אלא אם כן חלים החריגים להתיישנות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
חבלה רשומה
|
|
ענבל בר-און
|
|
בתביעות אזרחיות ההתיישנות תתרחש בחלוף 7 שנים * בתביעות של נכי צה"ל נ' משרד הביטחון - בחלוף 3 שנים בלבד * אלא אם כן נתקיימה "חבלה רשומה" * הכל על "חבלה רשומה"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
אחרי 37 שנה: ביהמ"ש עשה צדק עם נכה צה"ל
|
|
ענבל בר-און
|
|
המערער, אשר לקה במלחמת יום הכיפורים בתסמונת פוסט טראומטית קשה ביותר, לא יכל - מפאת מצבו הנפשי - להתמודד עם רשויות הצבא במשך 25 שנה * רק שכבגר בנו הבכור, הוא עודד אותו לתבוע הכרה בנכותו ככזו שנגרמה עקב המלחמה * ביהמ"ש קבע שיש לשלם לו תגמולים רטרואקטיבים החל מתום מלחמת יום הכיפורים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
האלוף עמוס גלעד דורש
הכרה כנכה צה"ל
|
|
מירב לוי
|
|
כך חשף העיתון 'מעריב'; לטענת גלעד התרעותיו לפני סברה ושתילה, העבודה לצד אהוד ברק, הלילות ללא שינה והתזונה הבלתי סדירה פגעו בבריאותו; כיום עומדת נכותו על 25%; במסגרת הסכם פשרה הודיע נציג הפרקליטות כי תתקבל המלצת הרופא המומחה לפיה יש לקבוע לגלעד 65% נכות
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
בעוד ש חוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) ל חוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959. בניגוד לאמור בסעיף 2 ל חוק ההתיישנות, טענת ההתיישנות אשר מועלית במסגרת חוק הנכים הינה טענה מהותית, אשר ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון ( ענ' (ת"א) 123/85 אברהם קרני נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ז(3) 260 (1986)), וקצין התגמולים אינו יכול להתנות עליה ( ע"נ 1/91 אמיר אורי נגד קצין התגמולים, לא פורסם). עם זאת, הפסיקה בנושא חלוקה וב רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649 (2001) נפסק כי קצין התגמולים מושתק מלהעלות את טענת ההתיישנות מקום בו הוא ויתר עליה ודן בתביעתו של התובע תגמולים לגופה, חרף טענת ההתיישנות. כן נפסק כי בהיות טענת ההתיישנות טענת סף אשר חוסמת זכות מהותית, יש לפרשה בצמצום ( וע' (ראשל"צ) 328/04 דוד דרור נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2005)), וכי חלה על קצין התגמולים חובה לנמק את דחיית התביעה בטענת התיישנות ( וע' (ת"א) 275/05 טוטקלי גיל נ' משרד הביטחון אגף השיקום, פורסם בנבו (2005)). לצד הוראות נוקשות לעניין ההתיישנות, קובע חוק הנכים חריגים למוסד ההתיישנות: - 32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על-אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על-ידי חבלה רשומה;
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה "חבלה רשומה" - חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על-ידי המדינה או על-ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על-ידי שר הביטחון.
התנאים הינם מצטברים ( ע"ש (ב"ש) 30/84 מויאל רבקה נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ו(2) 382 (1986)). נפסק כי היות ותכלית חוק הנכים הינה להיטיב עם נכי צה"ל ולגמול להם טוב על מסירותם למדינה, אין גבול עליון להתיישנות בהתקיים התנאים שבסעיף 32א לחוק ( ע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1987). ראה גם ע"א 685/82 (ר"ע 206/82) רוס נגד קצין התגמולים, פ"ד לז (3) 24 (1983)). כיצד פירשה הפסיקה את שיקולי הצדק, אותו תנאי אשר מופיע ברישא של הסעיף? ב ע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998) נפסק כי על קצין התגמולים לא לנהוג כצד לסכסוך כספי, אלא כנתבע שהוא רשות ציבורית ועל כן חב חובת נאמנות, גם בהיותו "צד לסכסוך", לתובע. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בחיילים ושוטרים אשר סיכנו את גופם ואת חייהם למען המדינה ועל כן אין לנהוג בהם כב'בעל דין רגיל'. הפסיקה פירשה גם את התנאים המופיעים בסיפא ל-32א לחוק. ב ע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1983) נקבע המבחן לקיומה של "חבלה רשומה" בשלושה: א. רישום המעיד על פגיעה בגוף ; ב. אירוע שגרם לפגיעה זו; ג. סמיכות זמנים בין האירוע שגרם לנכון לבין הרישום. באשר לתנאי שבסעיף 32א(2) נפסק כי הגשת תביעה בחלוף 15 שנה ( ע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1987)) או עשרים שנה ( ענ' (חי') 499/04 גרופר נתנאל נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2008)) תקשה על בירור העובדות. עם זאת, נפסק כי חרף חלוף הזמן, תיעוד רב אודות נכות המערער יכולה להתגבר על מחסום הזמן ( ע"א (ת"א) 4542/98 קמינסקי חנן נ' משרד הביטחון - אגף השיקום -קצין תגמולים, פורסם בנבו (2003)). בתנאים שבסעיפים 32א(3) ו- 32א(4) כמעט ולא נדונו בפסיקה. |
|
היחס בין מוסד ההתיישנות בחוק הנכים לבין הסדר ההתיישנות שבחוק ההתיישנות
|
|
|
|
חוק ההתיישנות לא חל [אילן לוי]
|
|
|
האם הסדר ההתיישנות שבחוק הנכים מהווה הסדר שלילי לחוק ההתיישנות? האם סעיף 32א לחוק הנכים, אשר מייצר הסדר התיישנות ייחודי, מפקיע את תחולת חוק ההתיישנות?
בבג"צ 3410/07 העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב נ' שר הביטחון, פורסם בנבו (2008) נפסק כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, ואשר עוסק בגילוי מאוחר של העובדות אינו חל על תביעות של נכי צה"ל כלפי משרד הביטחון, ובמקרה הספציפי שנדון שם: חייל משוחרר שלקה בהלם קרב וגילה זאת מאוחר, לא יוכל להגיש תביעה בחלוף תקופת ההתיישנות בהיעדר קיומם של החריגים המנויים בסעיף 32א לחוק הנכים. עם זאת, הובעה שם עמדה ולפיה מן הראוי שהחריגים להתיישנות שבסעיפים 8 ו-11 לחוק ההתיישנות יוחלו בהיקש על תביעות של נכי צה"ל.
ברוח דומה, בר"ע 166/83 אביבה בן הלל נגד קצין התגמולים, פ"ד לח (3) 166 (1984), נפסק כי הוראות סעיף 11 לחוק ההתיישנות לא תחולנה מקום בו עסקינן בנכה צה"ל אשר עקב מחלת נפש הושם עליו אפוטרופוס.
|
|
עומר יעבץ חוק הנכים : חקיקה, פסיקה והבטים משפטיים, פרלשטיין גינוסר (1999)
|
|
| תאריך:
|
23/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/07/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
'מירוץ הסמכויות' הוא המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
|
|
|
|
|
הלכת בבלי הינה הלכה מכוננת בתחום דיני המשפחה ובתחום היחסים בין מערכת המשפט החילונית לזו הדתית.
|
|
|
|
|
כשאנו אומרים "סעד משפטי" האסוציאציה הראשונה שתעלה בליבו של קורא המונח הינו "ביאת המשיח". הכל יודעים, כי בכדי לקבל סעד מבית המשפט, למעט במקרים דחופים ביותר, על מבקש הסעד להמתין חודשים ולעיתים שנים, וזאת לאור "צוואר הבקבוק" של עומס התיקים בבית המשפט. רבים מקבלים סעד מבית המשפט שנים לאחר שהסוגיה שבשמה פנו לבית המשפט כבר אינה רלוונטית, מה שגורם לרבים אחרים לוותר מראש על עצם הרעיון של פניה לבית המשפט. אז נכון, שתכליתה של מערכת משפטית במדינת חוק הינה למנוע "עשיית דין עצמית", ו"עשיית דין עצמית" הינה סממן לאנרכיה, אולם גם המשפט מכיר במצבים, שבהם אין לנפגע מסיטואציה מסוימת, כגון תקיפה, הסגת גבול, עושק או כפייה חוזיים - אלא - "ליטול את הדין לידיו" ולעשות מעשה. על כן מכירה מערכת המשפט שלנו באפשרות של סעד עצמי במקרים כגון הסגת גבול (מותר לך, בתנאים ונסיבות מסוימות להפעיל כוח סביר בכדי לסלק את הפולש), עיכבון (אם אתה מתקן מטוסים והלקוח לא שילם לך מותר לך לעכב את המטוס אצלך, אם הנך עורך דין והלקוח ממאן לשלם אתה רשאי לעכב את תיקו אצלך), אולם, אין בהיתר מצד שיטת המשפט שלנו לעשיית דין עצמי בנסיבות מאד מצומצמות ובאופן מאד מוגבל משום "אור ירוק" לאנרכיה, וזאת משום ש - א. המקרים שבהם הפעלת סעד עצמי מותרת מוגדרים בחוק, מצומצמים בהיקפם ובמנעד הנסיבות שבהן ניתן להפעיל את הסעד העצמי. ב. הפעלת הסעד העצמי כפופה לביקורת שיפוטית, היינו, אם הפעלת סעד עצמי שלא בנסיבות, באמצעים, בהיקף או בעוצמה שהדין מתיר, תהא צפוי לסנקציה משפטית: אם ביטלת חוזה על דעת עצמך, מקום בו סברת כי החוזה פסול או בטל, אולם התברר בבית המשפט שלא כן הדבר, תיחשב כ'מפר חוזה' ויתכן ותחויב בפיצוי. אם תקפת אדם אשר פלש למקרקעיך אולם הפעלת, לדעת בית המשפט, כוח הינו מעבר ל"כוח סביר", תיחשב כ"תוקף" ויתכן שאף תורשע. חולשתו של ה"סעד העצמי" הוא שבזמן אמת מפעיל הסעד העצמי אינו יכול לדעת אם בבוא היום ביהמ"ש יאשרר את פעולתו, או דווקא ירשיע אותו בפליליים או יחייב אותו בדין האזרחי. הפעלת סעד עצמי, אם כן - כרוכה בסיכון שבית המשפט לא יסבור כפי שסברת אתה בזמן שהפעלת את הסעד אשר הפעלת. לצד היתרון שבפעולה מהירה בלא היזקקות לביהמ"ש טמון חיסרון של אי ודאות.
|
|
|
|
|
חשיבותה של הלכת כרמלי (ע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל ו-4 אח', פ"ד מא(3), 757) נוגעת לשניים: ראשית, היא נוגעת ליחסים בין העוולות הפרטיקולריות לעוולות המסגרת, ושנית, היא נוגעת לביקורת על חוק טיפול בחולי-נפש הישן משנת 1955, חוק אשר (בין היתר) עקב הביקורת השיפוטית עליו, תוקן בשנת 1991.
|
|
|
|
|
המונח המרכזי במשפט הוא הזכות ומשפט, על רגל אחת, הינו אמצעי להקצאת זכויות, או משאבים. אינך יכול לקבל סעד מבית המשפט אלא אם כן יש לך זכות - שבדין או במשפט המקובל - לקבל סעד זה. המשפט עוסק בהקצאת תנאים מתנאים שונים לקבלת הסעד ולהכרה בזכות.
|
|
|
|
|
