|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בכל הקשור להשפעתם של "אנשי רוח" על מהלכים פוליטיים, השמאל הצליח לעשות לחברה הישראלית מט בשני מהלכים. הוא ניכס לעצמו את הרוח, והשתלט על מערכת ההפצה של המסרים
|
|
נשיאים ורוח. העיקר שהכובע לא יעוף [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| לא צריך לעשות דוקטורט בסוציולוגיה כדי לדעת שהשקפות פוליטיות אינן קשורות לרמת אינטליגנציה או ליכולת חשיבה אנליטית. מכאן ברור שהחלוקה בין שמאלנים לימנים בגילדת אנשי הרוח אינה שונה מזו שקיימת בקרב נגרים או מאכילי חיות בספארי | |
|
|
|
|
בבוקר חורפי אחד, לפני כשנתיים וחצי, ראו הגולשים באתר דה-מרקר כותרת מבטיחה הזועקת אליהם ממסך המחשב: "מה חושב הסופר דויד גרוסמן על עיצוב?". חיש מהר נכנס לו הגולש הרב-תחומי לתוככי הכתבה. הרי באמת לא יצא לנו לשמוע את הסופר האהוב, איש הרוח הנחשב, מתבטא בסוגיית העיצוב, שהולכת ונעשית חשובה ומשמעותית בעולם המודרני. לדאבון לבם של הנוהים אחר גרוסמן, הפעם הם העלו חרס בידם. אכן, דוד גרוסמן בהחלט הביע שם את דעתו הנחרצת על עיצוב, אלא שלא היה מדובר בדויד גרוסמן הסופר ואיש הרוח, אלא במעצב שאפילו מחזיק בתואר הבומבסטי-משהו 'נשיא קהילת המעצבים'. בואו ננסה להיכנס, ולו לרגע אחד, לראשו של העורך הצעיר (ניחוש מושכל) בדסק האינטרנט של דה-מרקר באותו בוקר סגרירי בפברואר 2008. מה גרם לו להוסיף בכותרת הכתבה את המילה "הסופר"? מה בדיוק גרם לו לחשוב שהמשפט המופרך הזה, שבמסגרתו סופר מביע דעתו על עיצוב, דווקא הגיוני עד כדי היותו ראוי להיות בכותרת? התשובה פשוטה. אותו עורך או עורכת גדלו בתוך אווירה ציבורית, תרבותית ופוליטית, שבה לסופר דויד גרוסמן יש יכולת כמעט מיסטית להביע דעה על כל דבר. ולא סתם דעה, אלא את הדעה הנכונה. שלום וביטחון? הסופר דויד גרוסמן יפרסם מאמר פובליציסטי מעל הכותרת הראשית, מורם מעם וכולו אמת צרופה. שטחים? לגרוסמן יש מה לומר. מלחמה? ברור, הוא גם סופר, גם איש רוח וגם אב שכול - ספק אם לאלוקים צבאות עצמו יש יכולת לערער על קביעותיו של חוט-משולש-בל-יינתק-אנושי-שכזה. כמובן שלא מדובר רק בגרוסמן. בכל הקשור להשפעתם של אנשי רוח על מהלכים פוליטיים, השמאל הצליח לעשות לחברה הישראלית מט בשני מהלכים. בראשון, הוא ניכס לעצמו את הרוח. הצירוף איש רוח הפך כמעט למילה נרדפת לשמאל. וככול שרוחו של איש הרוח גדולה ואצילה יותר, כך שמאלניותו גדולה יותר. לא צריך לעשות דוקטורט בסוציולוגיה כדי לדעת שהשקפות פוליטיות אינן קשורות לרמת אינטליגנציה, ליכולת חשיבה אנליטית ולניתוח מורכב של בעיות ופתרונן. מכאן ברור שהחלוקה בין שמאלנים לימנים בגילדת אנשי הרוח, מבחינה מספרית, אינה שונה מזו שקיימת בקרב נגרים או מאכילי חיות בספארי. ובכל זאת, נסו לחשוב על איש רוח ימני ישראלי אחד שזוכה לראיונות אצל רזי ברקאי כמו שעמוס עוז, דויד גרוסמן, א"ב יהושע ואחרים מקבלים מצד שמאל. בכלל, וסליחה על הנימה המתודית, מה זה בכלל איש רוח? מי קובע מיהו איש רוח ומי אינו כזה? מילון אריאל מגדיר איש רוח כך: "אדם העוסק בתחום עיוני כמו פילוסופיה, אמנות, ספרות וכדומה". על-פי הגדרה זו, גם אני איש רוח. אני מתפלסף לא מעט, בגן שולה עשיתי לא מעט יצירות אמנות, כתבתי כמה סיפורים קצרים בחיי, ולגבי ה"כדומה", אין צורך להרחיב כאן. ולא רק אני איש רוח. כל טמבל שמציג תערוכה של קשקושים באיזו גלריית אינדי מתקלפת במחסן בפלורנטין הוא איש רוח. ואם בעכבר העיר גם נותנים לתערוכה בוקסה עם 30 מילה, בכלל יש לנו כאן אורקל מדלפי חדש. הנקודה היא שכל אחד יכול להגדיר לעצמו את אנשי הרוח, ואף אחד לא יוכל לחלוק על קביעתו. וכאן נכנס המהלך השני של המט. אחרי שניכסתי לעצמי את היכולת לקבוע מיהו איש רוח, הגיע הזמן להפיץ את הבשורה ברבים. כל ראיון שנערך עם "איש רוח" מהשמאל היה יכול להתבצע גם עם איש רוח מהצד הימני של המפה הפוליטית. ישנם סופרים ימנים, ישנם אמנים ימנים, ישנם אפילו פילוסופים ימנים. אבל הם אינם עולים לשידור, כי במחברת ההפקה העוברת בתחנות הרדיו מדור לדור, תחת הרובריקה של "אנשי רוח" יש מספר שמות מצומצם, וכולם, באורח פלא, מצביעים מרצ ושמאלה. |
|
|
טכנאי המזגן. איש רוח אמיתי [צילום: AP]
|
|
|
שדבריי לא יובנו שלא כהלכה: התנגדותי להשפעתם הפוליטית והביטחונית של מי שמכונים אנשי רוח מתייחסת לאלה מצד ימין בדיוק כמו לחבריהם השמאלנים. סופר צריך לכתוב פרוזה, נגר צריך לעשות שולחנות ואמן צריך לצייר או לפסל. כמובן, מותר שתהיה לכל אלה דעה פוליטית, אבל אין לכישוריהם שום קשר עם תפיסה נכוחה של המציאות. רוצים דוגמאות? בבקשה. הנה כמה קביעות נחרצות של אנשים שונים במהלך ההיסטוריה. כולם מוגדרים ללא ספק אנשי רוח. הציטוטים מובאים מתוך הספר המצוין שכל איש רוח חייב להחזיק בבית, 'דבר המומחים' (הוצאת גלורי):
- "לחיות שנעות יש גפיים ושרירים. לארץ אין גפיים ושרירים. מכיוון שכך, היא אינה נעה" (סקיפיו קיארמונטי, פרופסור לפילוסופיה ומתמטיקה, 1633).
- "מחצית מהילדים הנולדים מתים לפני הגיעם לשנתם השמינית. זהו חוק הטבע. מדוע להתכחש לו?" (ז'ן ז'ק רוסו, פילוסוף וסופר, 1762).
- "אוכלוסיית העולם קטנה מדי יום. אם זה יימשך עוד עשר מאות, העולם יהיה לא יותר ממדבר" (המסאי והפילוסוף מונטסקייה, 1721).
- "יהלום הוא הקשיח ביותר מכל האבנים. הוא נעשה רך רק בעזרת דם של עז" (סר תומסבראון, סופר בריטי, המאה ה-17).
הדבר החמור ביותר בעיניי באופן שבו מפיצה התקשורת את דבריהם-הטפותיהם-נבואותיהם של אנשי הרוח – כאמור באופן כמעט תמידי מצד שמאל – הוא חוסר האחריות שאלה נוטלים על עצמם. כלומר, עולה לשידור איש רוח שכזה ואומר שחייבים לעקור את גוש קטיף. למה? הוא איש רוח, לא שואלים ולא מפקפקים בקביעותיו. חמש שנים אחר כך, עם אלפי קסאמים המומטרים על יישובי הדרום, שלטון חמאסי בעזה, מגורשים שלא מצליחים לבנות את חייהם מחדש וחייל שבוי אחד, אף אחד לא מעלה על דעתו לבקש מאותו איש רוח דין וחשבון על הגיגיו דאז. אמרנו, אומרים, טועים, טעינו, בוא נדבר על ספרי החדש והמוצלח, עכשיו בחנויות.
תנו לסופרים לכתוב, לגנרלים להילחם ולזמרים לשיר. ככה לפחות נדע למי לפנות בטענות בבוא היום. ועד אז, מבחינתי איש רוח הוא רק הטכנאי שבא לתקן לי את המזגן. ובאמת מעניין, מה הוא חושב על עיצוב?
|
|
| תאריך:
|
31/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2010
|
|
אריאל שנבל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דנידין ר
|
31/07/10 22:41
|
|
|
|
|
|
ירון זכאי
|
1/08/10 01:34
|
|
|
|
|
|
צנחן
|
1/08/10 02:00
|
|
|
|
|
|
מיכאל ב
|
1/08/10 06:00
|
|
|
|
|
|
לחוסן מדיני=כלכלי
|
1/08/10 09:22
|
|
|
|
|
|
חץ
|
1/08/10 09:46
|
|
|
|
|
|
בזזזזזזזזזזזזזזזז
|
1/08/10 09:53
|
|
|
|
2
|
|
צנחן
|
1/08/10 01:55
|
|
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
1/08/10 06:16
|
|
|
|
4
|
|
א מ רול
|
1/08/10 06:32
|
|
|
|
5
|
|
יהוידע
|
1/08/10 12:11
|
|
|
|
6
|
|
גנזך
|
1/08/10 13:32
|
|
סקר TGI שפורסם השבוע מבטא היטב את העדפות הציבור: יותר ויותר אנשים קוראים את העיתון ישראל היום (35.2% לעומת 34.9%); יותר ויותר אנשים שהתפכחו מבינים ש"העיתון של המדינה", בראשו עומד ארנון (נוני) מוזס, בוגד שנים רבות בערכים ובעקרונות בסיסיים; יותר ויותר פוליטיקאים ופקידים בכירים ומנהלים ובעלי מקצועות חופשיים מבינים היטב: מוזס מוביל בעיתונו אג'נדה מסחרית, ולא עיתונאית. האמת אינה נר לרגליו. טובת הקוראים - בשמם ולטובתם כביכול פועלים עיתונאי ידיעות אחרונות - אינה מצויה במיקום גבוה בסולם העדיפויות שלו.
|
|
|
|
|
כבר במהלך החופש הגדול, נערכים הורים לתלמידים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרבה. נילי ארבל, מנהלת השירות לפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, מייעצת כיצד כדאי לבחור ילקוט מתאים לכל ילד לפי גילו ומשקלו ואיך לבחור נעליים מתאימות לבית הספר.
|
|
|
|
|
עימותים מתוקשרים? הפגנות אלימות? לא תמיד המצב היה כל-כך דרמטי. רק לפני שישים שנה הייתה החברה החרדית מגזר המחמד של מדינת ישראל. שלושים עד ארבעים אלף אנשים, נשים וטף בשולי הזרם המרכזי, שמתבלים את הישראליות יפת הבלורית בניחוח אותנטי של בית סבא, ובתמורה נהנים מכמה פריבילגיות שנראו אז די קטנות: אוטונומיה בחינוך ואי-גיוס לצבא.
|
|
|
|
|
על שולחנה של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, מונחת רשימה המכילה את שמות 6 המעומדים לכהונה בבית המשפט הכלכלי.
|
|
|
|
|
נוני מוזס, הבעלים של ידיעות אחרונות ומבעלי HOT, הפסיד השבוע את הבכורה בשוק העיתונות המודפסת  אתמול הוא החליט לשבור מערכת יחסים ארוכת שנים עם קשת, יצרנית הטלוויזיה המובילה בישראל ערוץ הצעירים ביפ יוסר מ-HOT, ותכניה של קשת יורדו ממערכת ה-VOD של HOT המאבק הזה לא יסתיים בביפ ו"ארץ נהדרת"
|
|
|
|
|
