משימה אפשרית בהחלט

נכון, היריבות לא רעות בכלל, אבל הן הרי אף פעם לא חלשות. סנטר אמיתי ודומיננטי בצבע אין לישראל גם כיום, אבל מאז פרש לבאן מרסר מנבחרת ישראל, אי שם לפני 20 שנים בערך, לא היה לנו כמותו מבלי לפגוע בתרומתו המצוינת של יניב גרין. ובקיצור, התנאים הם אותם תנאים ואולי כדאי שפעם אחת במקום לחשוב איך להתמודד מול היריבות, הנבחרת שלנו תגרום ליריבות להעסיק את עצמן במחשבות שמהותן איך להתמודד בהצלחה נגד ישראל.

קודם כל ולפני הכל, עושה רושם שהפעם איגוד הכדורסל לא יצטרך לשבור את הראש כיצד הוא מחלק מאות כרטיסים פנויים שאין להם דורש. נראה שעצם נוכחותם של עומרי כספי וליאור אליהו בהיכל, שנה אחת בלבד אחרי שעזבו את מכבי ת"א, תעשה את העבודה והקהל יגיע בהמוניו כדי למלא את היכל נוקיה.

מעולם לא היה לישראל שחקן NBA עד לכספי, ואף פעם לא היה לה שחקן NBA שמשחק בנבחרת. הרצון לראות מקרוב את כספי אחרי עונה ראשונה נהדרת בסקרמנטו קינגס, יחד עם ההתעלות של אליהו בסיום העונה שעברה והעובדה שהוא מגיע כאלוף ספרד וכחלק מ-0:3 סנסציוני של קאחה לבוראל ויטוריה נגד אלופת היורוליג ברצלונה, צפויים לגרום לקהל להגיע ללא קשר ליריבה ולאיכותה.

בשנים האחרונות היו מקרים מפעם לפעם שייצוגם של שחקני מכבי ת"א בנבחרת ישראל הלך ופחת. היו תקופות בהן מאיר טפירו, למשל, או עידו קוז'יקרו ומתאזרח כזה או אחר (ג'רון רוברטס, למשל) שימשו כשחקנים מרכזיים בנבחרת וטשטשו מאוד את התלות שלה בשחקני מכבי.

מבט על הסגל הנוכחי מגלה, שכל אחד מהשחקנים המובילים בקמפיין הנוכחי קשור למכבי ת"א איכשהו, בין אם בהווה ובין אם בעבר הקרוב. שימו לב לרשימה: דייויד בלות'נטל, גיא פניני ויניב גרין, לצד טל בורשטיין ואלישי כדיר שהצטרפו הקיץ, הם שחקני מכבי בהווה. ליאור אליהו ועומרי כספי שיחקו בה עד לפני שנה. יותם הלפרין היה אחד השחקנים הבולטים בה עד לפני שנתיים. סביר שעוד ישוב למכבי ת"א בעתיד הלא רחוק. גם רביב לימונד, שעזב הקיץ למנורקה מהליגה הספרדית, הוא חלק מהחבילה.

זהו הבסיס של נבחרת ישראל תחת המאמן החדש, אריק שיבק, ושני עוזריו החדשים אף הם בתפקיד, עודד קטש ודן שמיר. הנחת היסוד מדברת על כך שישחקו השחקנים הטובים ביותר, לאו-דווקא בהתאם לעמדות המקצועיות שלהם. הלפרין, למשל, שהפך בימיו באולימפיאקוס כמעט ואך ורק לקלע, יראה הרבה דקות בעמדת הרכז. בלות'נטל, ששיחק לא מעט כפאוור פורוורד בעונה שעברה, עשוי לשחק בנבחרת כסמול פורוורד ואפילו כשוטינג גארד. אליהו יראה דקות בעמדת הסנטר, ודאי כל עוד יניב גרין אינו בשיא כושרו ורוברט רות'בארט הוא שחקן שקשה לסמוך עליו לפרקי זמן ארוכים ברמה הבינלאומית.

פינלנד

הנבחרת הפינית מאומנת בידי הנריק דאטמן המנוסה, שעבד בעבר עם נבחרת גרמניה ודירק נוביצקי והוביל אותה בשלוש אליפויות אירופה ובאליפות עולם אחת ב-2002 בארצות הברית, אז זכה עם הגרמנים במדליית ארד. זוהי הקדנציה השנייה שלו בנבחרת הלאומית והיא נמשכת ברציפות מאז 2004. הראשונה נמשכה מ-1992 ועד 1997. בעונה שעברה אימן דאטמן בן ה-52 בדיז'ון מהליגה הצרפתית.

כמו בחלק גדול מהנבחרות האירופיות כמעט, גם לפינים יש אמריקני בעל אזרחות מקומית. מדובר בג'ראלד לי (22, 2.06), בנו של ג'ראלד לי סניור שחי ושיחק בפינלנד שנים רבות כולל בנבחרת הלאומית. לי האב הוא מלך הסלים בכל הזמנים בליגה הפינית וכשפרש פנה לאימון. הבן, שנולד במדינה, הולך בדרכו. ובכל זאת, לי הצעיר אינו נטול ניסיון בארצות הברית ושיחק ארבע עונות במכללת אולד דומיניון. האחרונה שבהן הסתיימה לפני מספר חודשים, ולי קלע בה 14.4 נקודות בממוצע למשחק. בסך-הכל מאחוריו 137 משחקים בארבע עונות במכללה ממדינת וירג'יניה.

שם בולט אחר בנבחרת הוא הגארד המנוסה טימו ראניקו, שחתם הקיץ בווארזה ובעונה שעברה שיחק בגרנאדה, ספרד. ראניקו (1.89), שיהיה בקרוב בן 30 והוגדר בצעירותו כנער פלא, הפך לשחקן מן השורה. טוב, אבל לא מפליא. הוא שיתף פעולה באופן מוצלח מבחינה מקצועית עם יותם הלפרין בלובליאנה בעונת 2005/06 והשניים הפכו מיודדים.

שחקן מעניין אחר בסגל הוא השוטינג גארד שון האף (26, 1.98), בוגר מכללת ואלפראיסו ששיחק באחרונה בליגה היוונית. עוד שם אטרקטיבי במונחים פיניים הוא האנו מוטולה, הפורוורד הגבוה (2.09), הפיני הראשון ב-NBA עם אטלנטה הוקס, שכבר הספיק לפרוש וחזר שוב לפעילות, אם כי אינו מצוי במסגרת תחרותית ברמה גבוהה כפי שהיה בימיו הטובים ב-NBA, או בליגות של ספרד (ויטוריה) ואיטליה (פזארו, בולוניה).

הגארד של וירטוס בולוניה, פטרי קופונן (22, 1.94), הנחשב לאחד השחקנים הטובים בנבחרת, יחמיץ את הטורניר בגלל פציעה. הוא נפצע באפריל במשחק בליגה האיטלקית ומאז עובר הליכי שיקום. קופונן האמין שיוכל להיות כשיר למשחק ולעמוד לצד חבריו בניסיון להעפיל לאליפות אירופה, אבל התבדה השבוע לאחר בדיקות רפואיות ויעבור ניתוח נוסף ברגלו.

לעומתו, תיהנה פינלנד משובו לפעילות של קימו מורינן (29, 2.02) שסבל מבעיה דומה ויהיה כשיר. מורינן, ששיחק באחרונה בליגה האיטלקית השנייה, ישחק בעונה הבאה בליגה הגרמנית לארח שחתם בפרנקפורט. בקיץ שעבר הגיעו הפינים לטורניר ההזדמנות האחרונה וכשלו בניסיון לעלות משם לאליפות עצמה.

מונטנגרו

אחת הנבחרות המדוברות ביותר באירופה היא זו של מונטנגרו, שטרם הפסידה משחק בינלאומי מאז קיבלה עצמאות ונפרדה מסרביה. הנבחרת אותה מאמן דושקו וויושביץ', המאסטר של פרטיזן בלגרד בעשור האחרון שעבר לאחרונה לאמן את צסק"א מוסקבה, עלתה מדרג ב', אבל אין מי שמתייחס אליה כאל נבחרת נחותה.

המתאזרח הוא עומאר קוק (28, 1.86), שהופיע בכוכב האדום בלגרד ובשנתיים האחרונות באוניקאחה מלאגה. הקיץ הוא חתם בוולנסיה, אחת מנציגות ספרד ביורוליג בעונה הבאה ומחזיקת היורוקאפ. קוק הוא רכז מנוסה מאוד, שומר מצוין ואחד המוסרים הטובים באירופה. בעל בית על המגרש לכל דבר ועניין, אם כי לא בהכרח קולע הרבה נקודות.קוק אמר באחרונה על מאמנו: "עם הסגל החלש ביותר של פרטיזן בלגרד בארבע השנים האחרונות, הוא הצליח להגיע לפיינל פור של היורוליג. הוא מאמן נהדר".

השחקן המרכזי מתחת לסל הוא ניקולה פקוביץ' שהעביר את השנתיים האחרונות בהצלחה בפנתינאייקוס, וחתם באחרונה במינסוטה טימברוולבס לשלוש עונות תמורת קרוב ל-15 מיליון דולר. הנבחרת של מונטנגרו משחקת הגנה חזקה בדרך כלל ולא מוותרת על שום כדור, בדיוק כמו שהראתה פרטיזן בעונה שעברה.

שחקנים בולטים נוספים בסגל: הגארד גוראן ירטין (31, 1.92), שזכור מחצי עונה שעשה במכבי ת"א לפני מספר שנים, והסנטר ולדימיר גולובוביץ' (24, 2.13) שהחל את העונה שעברה בלובליאנה. הוא הוזכר כמועמד לחזק את מכבי בשלב שבין תום שלה הבתים ביורוליג לתחילת הטופ 16 ובסופו של דבר הצטרף אל קאחה לבוראל ויטוריה עד לתום העונה.

היתרון של הנבחרת הזו הוא בלי ספק בשחקני הפנים. החיסרון, ברמה העקרונית, הוא ברוטציה הפחות טובה בעמדות הגארדים. במפגש בין מונטנגרו לישראל צפוי מאבק בין המהירות והאתלטיות של הנבחרת של שיבק, למאסה והגובה שתראה הנבחרת של וויושביץ'.

לטביה

הלטבים שיחקו בקיץ שעבר באליפות אירופה בפולין וסיימו במקומות 16-13. השחקן המוביל שלהם, הסנטר אנדריס ביידרינס מה-NBA, ייעדר מהמשחקים. שחקן בולט אחר, יאניס בלומס, הרכז של בילבאו מהליגה הספרדית, ייעדר אף הוא. קספארס ברזינס, שחקן פנים ששיתף פעולה בחלק מהעונה שעברה עם טל בורשטיין בעונה שעברה בספרד, הוא אחד משחקני הפנים הבולטים בנבחרת הזו. ברזינס השתתף לפני שנה בליגת הקיץ בלאס וגאס וחלם על NBA. במקום זה הוא שיחק, כאמור, בספרד ועשה בפואנלבראדה 12 משחקים בלבד בהם קלע 4.2 נקודות והוריד 1.8 ריבאונדים, לפני שהועבר לקבוצה אחרת בליגה הספרדית השנייה (קאסרס). קודם לכן הוא שיחק בריגה.

את הנבחרת הזו מאמן אינארס בגצקיס, דמות ידועה מאוד בלטביה ואחד מטובי שחקניה בעשורים האחרונים. בגצקיס זכור כאן מ"נס ז'לגיריס" המפורסם ב-2004, בו שלח דריק שארפ את המשחק להארכה ובסיומה של העונה זכתה מכבי באליפות היורוליג. הוא שיחק עד גיל מאוחר ובהמשך מונה למאמן ז'לגיריס.

מרבית השחקנים אינם מוכרים לקהל הישראלי. מומלץ לשים לב לגארד אינגוס בנקביצ'ס, גארד בן 25 (1.90) שבלט מאוד בחלק ממשחקי ההכנה. שם מוכר יחסית הוא זה של ראיטיס גראפס, סנטר מוכשר (29, 2.07) שכבר שיחק נגד נבחרת ישראל במספר הזדמנויות ובעבר הוזכר כמועמד להצטרף להפועל ירושלים.

איטליה

הנבחרת האיטלקית סבלה בקיץ שעבר ממפח נפש עצום, כאשר החמיצה השתתפות באליפות אירופה. הכדורסל האיטלקי מצוי בדעיכה ולמזלה של הנבחרת יש לה בסגל שני שחקנים NBA שינסו לסחוב את החבורה קדימה כדי להימנע מביזיון נוסף. בקיץ שעבד התמודדה איטליה מול צרפת על הזכות לעלות מטורניר ההזדמנות האחרונה – והפסידה.

מדובר כמובן בסנטר אנדראה ברניאני (24, 2.13) ומרקו בלינלי (24, 1.96), שניהם כדורסלני טורונטו ראפטורס, שחקנים מוכשרים במיוחד וברמה גבוהה. השלישי, דנילו גלינארי מהניקס, פצוע ולא ישחק.

ברניאני, שעוד הספיק לשחק אצל דייויד בלאט בבנטון טרוויזו, סיים את העונה שעברה עם ממוצעים מרשימים ב-NBA: 17.2 נקודות ו-6.2 ריבאונדים ב-35 דקות משחק. בלינלי, שחי בעיקר על הקליעה מבחוץ ושיחק קודם לכן בגולדן סטייט, שיחק תפקיד משני בטורונטו וסיים עונה עם 7.1 נקודות, 1.4 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים ב-17 דקות למשחק. הוא אמור לקבל תפקיד נרחב יותר בעונה הבאה.

בחלק גדול ממשחקי ההכנה הוכיחו שניהם כי הם יכולים לקלוע 50 נקודות ביחד בלי הרבה בעיות, אבל לא תמיד זה עבד לטובת הנבחרת שהתקשתה להבליט מישהו אחר לצידם. האיטלקים ינסו לקבל יכולת טובה מסטפאנו מנצ'ינלי, ג'אקופו ג'אקטי ומרקו מורדנטה, אולי גם לואיג'י דאטומה הצעיר מהם, שחקנים מנוסים וידועים במסגרת הליגה אם כי לא כאלה שנחשבים לכוכבים בכדורסל האירופי. לפני מספר ימים, אגב, קיימו האיטלקים שני משחקי הכנה בקרואטיה נגד הנבחרת המקומית המתכוננת לאליפות העולם והפסידו בשניהם (89:72 בראשון, 80:71 בשני).

מי שינסה להביא משהו מההצלחות המסחררות שלו בשנים האחרונות הוא המאמן החדש, סימונה פיאניג'יאני, איש סיינה, שמונה באחרונה לתפקיד המאמן הלאומי ומחליף בו את קרלו רקאלקטי, כפי שהחליף אותו בזמנו גם בסיינה.

המבט האחרון הולך לאריק שיבק, שעובד מזה שנים רבות מחוץ לליגה הישראלית. שיבק אימן בעבר את נבחרות הנשים והעתודה והיה גם עוזר מאמן בנבחרת הבוגרת. הוא המתין להזדמנות הזו זמן רב וקיבל אותה, רגע לפני שפוסחים על הדור שלו ועוברים הלאה, אל הצעירים, דוגמת שני עוזריו. טוב ששיבק אימץ אליו את קטש ושמיר, וטוב שהאיגוד דחף אותם ובחר בהם. העתיד ברמת האימון כבר כאן, זה ברור. השאלה היא, מה מצבה של הנבחרת בהווה ואת זה נראה ונדע טוב יותר במהלך אוגוסט.

שיבק הולך בכיוון הזה לאחר שהתברר, כי למעשה אין נכון להיום אף רכז שהצוות המקצועי מוכן להפקיד בידיו את גורל הנבחרת. רק לפני שנה, באליפות אירופה בפולין, החליט צביקה שרף, המאמן הקודם, להמר בכל הכוח על גל מקל, הרכז הצעיר של הפועל גלבוע/גליל. שרף סימן אותו כיורש החד-משמעי של מאיר טפירו מרגע שזה הודיע על פרישתו מהנבחרת.

מקל עשה כמיטב יכולתו, אבל בסופו של דבר הנבחרת הפסידה בכל שלושת משחקיה והודחה בשלב מוקדם יחסית. כעת, ואפילו שעודד קטש, מאמנו בשנתיים האחרונות נכלל בצוות המקצועי, מתברר שאין לו כל עדיפות על פני יוגב אוחיון וכאמור, הנבחרת תנסה לשחק על-פי הכישרונות שבה ולאו-דווקא על-פי התאמות לעמדה. בשלב הזה של הדברים, שיבק מעדיף ובצדק ללכת עם הניסיון והיכולות של הלפרין, שחצה לפני מספר ימים את גבול 100 ההופעות הבינלאומיות בנבחרת, על פני הרזומה הדל יחסית של מקל ואוחיון. השניים האלה יישלחו פנימה כדי לספק שינוי או סגנון אחר, בדקות שבהן העסק ייתקע או יהפוך למונוטוני מדי.

הכוח של הנבחרת הוא בעמדות הפורוורדים. הצטרפותו של בלות'נטל מוסיפה סקורר מיומן לחבילה, אבל גם אם היה נותר בחוץ לנבחרת היה מגוון נהדר בעמדות 4-3 בדמותם של כספי, אליהו ופניני. יחד עם בלות'נטל התרכז בעמדות הללו אוסף שחקנים ברמה גבוהה מאוד, כזו שהיא טובה מספיק כדי לקרוא תיגר על כל האחרות ולהבטיח כרטיס לאליפות בליטא בשנה הבאה.

יש כאן שילוב משובח של קשיחות מצד פניני, שיפור בפיזיות מצד בלות'נטל, קליעה והגנה של כספי ואחוזים גבוהים ותנועה ללא כדור של אליהו. חובה על השחקנים הללו להיות בשיאם בכל הקשור לריבאונד, כדי לצמצם נזקים הצפויים להיות חלק מהעניין, למרבה הצער, ברוב המשחקים.