א/נשים, ואפילו בכירים בתקשורת (אצלי רשומים שניים כאלה), טועים וסבורים שהמונח "אקדמיה" קובע שחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה באים "מן האקדמיה", והם כביכול: פרופסורים, חוקרים מדעיים ומרצים בתחום הקולנוע והטלוויזיה.
א/נשים אלה לא יודעים שהאקדמיה הישראלית לקולנוע היא גוף המורכב מחבריו בלבד – והם אנשי מקצועות הקולנוע – משחקנים, תסריטאים ובמאים, ועד אחרון הטכנאים העובדים מאחורי הקלעים ביצירתו ובייצורו של סרט.
א/נשים טועים אלה, טועים מדי פעם לחשוב שצריך היה, צריך עתה (וצריך תמיד!), למנות ועדות לסלקציה או לבחירה של סרטים לשתי קטגוריות הסרטים היחידות הקיימות בפרס הקולנוע.
א/נשים אלה, שאינם מבינים את מהותה היסודית של "האקדמיה בה אנו עוסקים", סבורים בטעות שוועדות תדענה טוב יותר לבחור "מה טוב" ו"מה מתאים" להיות בראש.
א/נשים אלה כל-כך טועים, מוטעים ומטעים, שאין הם יודעים או מבינים ש"האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה" היא גוף דמוקרטי לחלוטין – שרק ההצבעה החופשית של חבריה על-פי הכללים השוויוניים והשקופים, היא שבוחרת בסרטים הזוכים בפרסים השנתיים.
כל פעולה בניגוד לכללים ולשקיפות השוויונית של התקנון, "מזהמת" את ההצבעה החופשית ומביאה עימה את ה"שיבוש" לכאורה של הבחירה החופשית המצטברת והנספרת של חברי האקדמיה – אנשי המקצועות הקולנועיים בישראל המשלמים בה דמי-חבר שנתיים.
לכן ועל כן, לא תקין שבוועד המנהל של עמותה רשומה כמו "האקדמיה" (= גוף דמוקרטי השייך לחברים הרשומים בו) יישבו בעלי תפקידים המחזיקים בעמדות כוח בארגונים ובגופים קולנועיים שונים.
מן הראוי היה שבוועד המנהל של האקדמיה, המונה מעל ל-700 חברות וחברים, יישבו גם א/נשים "אנונימיים" יותר, "חיוורים" ולא "סמוקים" מאינטרסים בולטים ומודגשים – א/נשים מן השורה הראשונה, השנייה והאחרונה – ולא רק א/נשים "טובים או ידועים" מבין אלה שתמיד יושבים ביציע ה-V.I.P. או על הבמה עצמה.
במצב אידילי, "בדיוני" ואידיאלי שכזה, צפוי אולי שהשכל הישר יגיד את דברו ולא נהיה חשופים "פעם אחר פעם" כפי שכותב
מאיר שניצר במאמרו במעריב מיום 29.7.10 (המצורף מטה) לאירועים משובשים לכאורה, ומביכים עד ל"נקודות קיצון" – כפי שקרה וקורה לנגד עינינו הרואות והבוהות גם השנה.
ב ה צ ל ח ה בקול ה צ ב ע ה.
