היום נכנס השוטר שחר מזרחי לכלא, כאשר נכון לרגע זה נשיא המדינה
שמעון פרס, טרם נענה לפנייתם של אנשי ציבור ושל מפקדים בכירים רבים מאוד בשירות הביטחון לחון אותו.
כאמור, ברגע אחד נאלץ לוחם חוק וסדר, לפשוט את מדי החוק אותם הכיר וכיבד, ולהיכנס אל מעונם של העבריינים בהם נלחם על-מנת לשמור ולהגן על חייהם ועל רכושם של אזרחי המדינה.
איני מכיר כמובן את עובדות המקרה ואף לא את חומר החקירה והראיות שעל פיהם החליט ביהמ"ש הנכבד להרשיע את השוטר מזרחי, ולכן הרי שמן הטעם הזה לבדו לא אוכל ולא יהיה זה רציני כמובן להתייחס לעצם ההרשעה עצמה.
אבל למרות זאת, הרי שכאזרח המדינה וכאיש ציבור, אשר האלימות הגואה והפשיעה המסוכנת מדירה שינה מעיניו, כמו גם מעיניהם של אזרחים טובים רבים אחרים, סבור אני כי מן הראוי היה שלפני שביהמ"ש הנכבד החליט להכפיל את עונשו של מזרחי, ולשלוח אותו לשנים ארוכות אל המקום אשר נועד לפושעים בהם נלחם השוטר מזרחי למעננו האזרחים, היה ראוי כי ייתן את דעתו גם למסר שהוא שולח החוצה, בעצם הכפלת העונש, מסר שיגיע לאוזניהם של שאר הפושעים אשר מסתובבים עדיין חופשי בחברה שלנו.
המסר לדעתי היה חייב להיות מסר אחר, מסר חד וברור, ולפיו, ראוי שיידע כל פושע, לפני שהוא בוחר לסכן את שלום הציבור ואת רכושו, שהוא עלול לסכן בהתנהגותו העבריינית גם את חייו שלו.
ולחלוטין לא מסר לפיו פושעים לא יחששו כעת מלבצע פשעים, תוך סיכון חיי אזרחים תמימים ורכושם, ומתוך הסתמכות על ההנחה שכעת יהיו שוטרים שיחששו להתעמת איתם ולהסתכן בשל כך באיבוד חירותם בישיבה בבית הסוהר, באיבוד מקום עבודתם, ובהפיכתם לעבריינים.
מוגש כחומר למחשבה.
