בשבילי גורמה זה מֶה

אנחנו חיות פוליטיות, מה לנו ולפסטיבל אוכל, ועוד גורמה?

שאול: את הרעיון קיבלנו מפסטיבל 'טעם העיר', שהתחיל לפני כ-15 שנה, בו רוב מסעדות הגורמה לא היו כשרות, כך שהציבור שומר הכשרות בארץ הדיר את רגליו ממנו. פנו אלינו אנשים מהציבור ואמרו שיש עניין בפסטיבל כזה גם לציבור שומרי הכשרות. הרעיון הוא לתת למשפחות שבדרך כלל נמנעות מלאכול בחוץ, את ההזדמנות לטעום גורמה יוקרתי ובזול.

אז מה היא בעצם המטרה?

מצד אחד, יש לנו מטרה לעודד את המסעדות הכשרות, ומצד שני, לחשוף את הציבור לסוג כזה של מסעדות שאליהן הוא לא ייכנס סתם כך ביום של חול.

הציבור דרש, אתם הפקתם, כמה אנשים מגיעים לפסטיבל?

שאול: מתברר שיש היענות גדולה ממה שציפינו. בשנה הראשונה הגיעו (על-פי הערכת המשטרה) כ-60 אלף אנשים, בשנה השנייה הגיעו כבר כ-80 אלף אנשים בשלושת ימי הפסטיבל.

קהל היעד של הפסטיבל הוא רק דתיים-לאומיים?

אין ספק שרוב המבקרים משתייכים לציבור הדתי-לאומי, אבל רואים בצורה ברורה שמגיעים גם חילונים וגם חרדים. מבחינתנו הפסטיבל פתוח לכולם. תראה, חוץ מעצרות והפגנות אין כמעט אירועי הפנינג לציבור הדתי-לאומי, אז הציבור מגיע.

חוץ מאוכל מה עוד יהיה בפסטיבל?

שאול: יהיה יריד אומנויות בו יוצגו למכירה כיפות ומוצרי יודאיקה למיניהם. ובנוסף תהיה שדרת אמנים לאורך כל הטיילת, משהו בסגנון ה"כלייזמרים", וכמובן תהיה גם במה מרכזית והפעלות לילדים.

ראיתי את שמות המסעדות שייקחו חלק בפסטיבל הגורמה, כשהגעתי ל'שיפודי התקווה', עלתה בראשי השאלה: "האם כל מה שפועה 'מֶה' זה גורמה?"

שאול: הרעיון שלנו הוא שיהיה כמה שיותר מגוון של מסעדות בפסטיבל, אז יהיו מסעדות גורמה יוקרתיות ולצידן יעמדו בכבוד סטקיות עממיות יותר ומסעדות אתניות. המגוון הזה נותן לציבור את כל האפשרויות למצוא את עצמו בפסטיבל.

אז למה לקרוא לפסטיבל 'פסטיבל הגורמה'? תקראו לו 'פסטיבל האוכל', או משהו כזה.

השם בא כדי ליצור חיבור בין הציבור הדתי למסעדות הגורמה.

ומה התגובות שאתם מקבלים מהציבור?

שאול: תראה, עד היום קיבלנו תגובות טובות.

דב: הפסטיבל קיים כבר שנתיים, וכפי שכבר אמר שאול קודם, קהל המשתתפים הולך וגדל וזו התשובה הטובה ביותר.

יהיו אורחים מיוחדים מעולם הגורמה בפסטיבל?

דב: דיברנו עם השף שלום קדוש והוא יגיע בע"ה לפסטיבל וידבר על האוכל הכשר ועל הפסטיבל.

מה יוצא לכם מזה?

שאול: אחד הדברים שנותנים לנו סיפוק זה עוד מסעדה כשרה בעקבות הפסטיבל. מבחינתנו, זאת שליחות להביא את בשורת האוכל הכשר ולהראות שהוא לא נופל במאום מהאוכל הלא-כשר.

דב: השנה הפסטיבל יהיה מפגש האוכל הגדול ביותר בארץ, בעיקר משום ש'טעם העיר' לא מתקיים השנה והשאיפה שלנו היא לחצות את קו מאה אלף המשתתפים.

בשנתיים הקודמות הפסטיבל התקיים בפ"ת, מה גרם לכם להעביר אותו לנתניה?

שאול: ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, פנתה אלינו בבקשה לארח השנה את הפסטיבל ואף להפוך אותו לפסטיבל של קבע בעיר.

דב: בחודשי הקיץ נתניה מוצפת בתיירים ואין ספק שהפסטיבל יהווה אטרקציה מיוחדת בעיר. שיתוף הפעולה עם עיריית נתניה הוא נפלא ואנו שמחים להתארח בעיר.

שאול, אני רוצה ללכת איתך קצת אחורה, לפוליטיקה. מי היו שותפיך הפוליטיים לארוחות?

טומי לפיד ז"ל, הוא היה מומחה בגסטרונומיה הונגרית, הוא היחיד שהייתה לו איזו זיקה לקולינריות, אך לצערי היא לא הייתה לאוכל הכשר.

את מדור הביקורת ב'מצב הרוח' התחלת לכתוב בעקבות הפסטיבל?

זה הגיע ביחד. תמיד עסקתי בתחום הכשרות, עוד כשהייתי המזכיר המדיני של המפד"ל, ולכן חשוב לי גם היום לתת במה למסעדות הכשרות.

כאחד שאוכל הרבה בחוץ, איפה אתה מעדיף לאכול, בבית או בחוץ?

דב: הוא אוהב לאכול אצלי בבית...

שאול: במקרה התחתנתי עם אישה שיודעת לבשל טוב ולכן אני מעדיף לאכול בבית. לא פעם כשאני מבקר במסעדה וכותב שהאוכל שלה טעים, אני אומר שזה בגלל שהוא מזכיר את האוכל של אשתי.

כמי שמבין באוכל, מה היית מציע להגיש בישיבות הממשלה?

מה שבטוח זה שלא הייתי מגיש גורמה. אני חושב שהשרים באים לעבוד ולא לאכול. כמובן שיש ישיבות שאורכות 4-5 שעות ואי-אפשר לעבוד זמן רב כל-כך בלי לאכול. למרות שזה לא נראה כל-כך, אני דוגל תמיד באוכל הבריא, ולכן הייתי מגיש פירות וירקות במקום בורקסים ועוגות.

יש בך רצון כלשהו לחזור לחיים הפוליטיים?

ממש לא, טוב לי ככה. אני מאוד מרוצה מהחיים מחוץ לזירה הפוליטית.

ובכל זאת, מה דעתך על ניסיונות האחדות החוזרים ונשנים במפלגות הדתיות?

אני לא רואה איחוד צפוי. מה שנראה כרגע זה ששני ראשי המפלגות החליטו על זה בעוד שחברי הסיעות שלהם טוענים שהם לא ידעו מהמהלך עד שהוא פורסם בתקשורת. הרי כל הפילוג נובע משבירת האיחוד. לצערי הרב, אני לא רואה איחוד בין המפלגות, בטח לא אם הוא נעשה בצורה כל-כך לא מקצועית. כל ראש סיעה צריך קודם לשבת עם הסיעה שלו ומתוך הסכמה סיעתית כוללת לצאת למשא-ומתן על אחדות. זה לא רציני שבמסיבת העיתונאים בה הכריזו על איחוד כוחות ישבו שני ראשי הסיעות. היו צריכים להיות בה לפחות שישה-שבעה ח"כים משתי הסיעות.

מה לדעתך יביא את האיחוד הזה?

צריכים התערבות של אישים א-פוליטים, אפילו רבנים שיהיו מוסכמים על כלל הציבור ושייצאו בקריאה לאחדות תוך אמירה שמי שלא ייכנס לאחדות יוחרם.

אולי האוכל יאחד את כולם סביבו?

אולי. אחרי הכול, כשהפה עסוק בללעוס למי יהיה כוח להתווכח?!