תאריך: ח' כסלו תשס"א, 5 דצמבר 2000
לכבוד
מר אליקים רובינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
אדוני היועץ,
בתאריך 6 לחודש מאי 1999, ערב הבחירות הקודמות, פניתי למשטרת ישראל באמצעותך בתלונה נגד גורמים במטה ברק בגין שורה של הפרות חוק שבוצעו, כדברי תלונתי, באמצעות עמותות פיקטיביות.
בחודש שבט תש"ס-ינואר 2000 פרסם מבקר המדינה מר אליעזר גולדברג דו"ח שתמך וחיזק את התלונות שהגשתי למשטרה בדבר חשד לביצועם של מעשים בלתי חוקיים. עד היום כ-19 חודשים לאחר שהגשתי את התלונה הראשונה, מערכת אכיפת החוק שבראשה אתה עומד נאלמת דום. אנו עומדים לפני מערכת בחירות קרובה והחשודים שחלקם שמרו על זכות השתיקה במשטרה מככבים באמצעי התקשורת בתפקידים בכירים בממשל ובמטה הבחירות שברק עומד להקים. כמי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק בישראל אתה חייב להבהיר לי כמתלונן ולציבור כולו מה קורה בחקירת עמותות ברק ובמיוחד עליך להבהיר את הנקודות הבאות.
1) קצב החקירה -
כאשר אנו דנים בקצב החקירה אין מנוס מההשוואה לקצב חקירת התלונה נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וקצב החקירה נגד שר הבטחון לשעבר יצחק מרדכי. למרות ששתי התלונות האלו הוגשו חודשים רבים לאחר התלונה שהגשתי אנוכי, השלימה המשטרה במהירות את החקירה בהמלצה להעמיד לדין את נתניהו ומרדכי (המלצה שדחיית בצדק בעניינו של נתניהו), ללמדך שכשהמשטרה רוצה היא מסוגלת לפעול בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו היא מנהלת בימים אלה את חקירת עמותות ברק (וראה גם את מהירות השיא בעת חקירת האשמות הכזב נגד השופט אור).
סדר הקדימות הנכון של החקירות היה צריך להיות שונה: הצורך באמון הציבור במערכת השלטון, ובמיוחד הצורך בשמירת אמון הציבור בנקיון כפיהם של נושאי משרות רמות כמו ראש ממשלה ומזכיר ממשלה מחייב טיהורם או אישומם במהירות המירבית, גם היקף העבירות שבוצעו בפרשת העמותות היקף הכספים המעורבים וקביעת מבקר המדינה כי מדובר בשיטה שרק קצה קרחונה התגלה הייתה צריכה לחייב את המשטרה להזדרז בביצוע החקירה הזו.
בחוגי המשטרה עצמם הובעו דברי ביקורת על מהלך העניינים ועל סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים לחקירה הזו. על-פי אותם גורמים, אם תמשך חקירת המשטרה בקצב הנוכחי היא תסתיים בעוד עשר שנים במקרה הטוב, ואתה אינך מתערב. מדוע?
2) מידע בעניין התקדמות החקירה -
כאמור לעיל חלפו 18 חודשים ממועד הגשת התלונות הראשונות שאליהן צרפתי ראיות למכביר ושמות של המעורבים בפרשה. במהלך כל אותה תקופה אנו נתקלים בתופעה יוצאת דופן: המשטרה, שבדרך כלל מוסרת בצורה גלוייה או בדרך של הדלפה, פרטים מכל חקירה בנושא שיש בו עניין לציבור, ממלאת פיה מים, ובעניין הנדון היא לא דווחה לציבור דבר וחצי דבר אודות מהלך החקירה. חרף העובדה שלציבור יש עניין רב בחקירה המתנהלת בנושא עמותות ברק, המשטרה מסרבת לתת מידע כלשהו לי כמתלונן ו/או לעיתונאים שמתענינים בנושא, בטענה הכוזבת כי אין המשטרה נוהגת לפרסם הודעות במהלך חקירה משטרתית (רצ"ב נספח א' המעיד כי לטענת המשטרה אין בסיס וכי גם בעניין זה היא נוהגת באורח שונה במקרים דומים) . מדוע לא תורה למשטרה לפרסם בצורה מסודרת דו"ח על התקדמות החקירה???
3) פרשיות נוספות שלא נחקרו -
מבקר המדינה קבע כי מדובר בשיטה שרק את קצה קרחונה הצליח לחשוף . ואכן ידוע לי כי גם לאחר סיום עבודת המבקר זרם למשטרה חומר רב נוסף. אני אישית העברתי למשטרה לאחר פרסום דו"ח המבקר חומר חשוב נוסף שהגיע אלי בשלבים האחרונים לעבודת המבקר ולאחר מכן. מתוך החומר הזה ברור כי היו גופים ואישים נוספים שעסקו באורח בלתי חוקי במימון תעמולת הבחירות של ברק.
גם חקירת רשם העמותות שנמשכה לאחר סיום עבודת המבקר הניבה ראיות נוספות בהקשר לפרשיות ישנות וחדשות. על-פי המידע שברשותי, ממכלול התלונות שהוגשו למשטרה על-ידי ועל-ידי אחרים, חלק נגנז כליל וחלק אחר מתברר בעצלתיים.
על-פי איזה קריטריונים החליטה המשטרה מה לחקור ומה לגנוז?? מדוע לא תמסור לי המשטרה כפי שהיא נדרשת לעשות על-פי החוק אלו מתלונותיי נחקרות ואלו מהן החליטה לגנוז ומה הייתה עילת הגניזה???
4) דו"ח ציבורי -
בשנים האחרונות אתה ופרקליטת המדינה שמתם עצמכם כפוסקי דין ציבורי. פסק דינכם המכונה דו"ח ציבורי בא לנזוף באיש ציבור שהחלטתם כי אין נגדו ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום אולם לדעתכם נהג בניגוד ל"נורמות ציבוריות". אמנם אותן "נורמות ציבוריות" אינן כתובות בשום מקום וייתכן שהן כל כך ברורות שאיש לא יהרהר אחרי הכרעתכם, אבל נדמה לי שסימני שאלה רבים מתעוררים נוכח השאלה מדוע אינכם נוהגים בעניין זה באורח שויוני, ואינכם תובעים התנהגות על-פי אותן "נורמות ציבוריות" גם מראש הממשלה הנוכחי אהוד ברק.
בימים אלה מפרסמים אמצעי התקשורת כי ראש ממשלת ישראל מר אהוד ברק ימנה את מר טל זילברשטיין כמנהל קמפיין הבחירות שלו. נגד מר זילברשטיין נקבעו ממצאים חמורים בדו"ח מבקר המדינה הקושרים אותו למגוון עצום של מעשים פליליים. יש גם חומר המצביע על קשר בינו לבין מעשי אלימות ופגיעה ברכוש ובגוף. מר זילברשטיין שמר על זכות השתיקה במשטרה, עובדה המעידה כי הוא חושש מהפללה עצמית. האם העובדה שראש הממשלה מציב אדם כזה המונע מהמשטרה להגיע לחקר האמת היא נורמה ציבורית נאותה? האם אתה שלם עם העובדה שיש רבים הסבורים כי לא כישוריו של מר זילברשטיין כיועץ הביאו להצבתו כמנהל הקמפיין אלא חששו של מר ברק כי אם זילברשטיין יפתח את פיו במשטרה הוא יוביל להפללתו של ברק???
המהלך של מר ברק מוכיח אחת מהשתיים: או שהינו אטום לביקורת ציבורית ואדיש ל"נורמות ציבוריות", או שהוא פועל בלית ברירה כמי שצריך לתגמל את זילברשטיין בגין שתיקתו במשטרה. אני מקווה כי לפחות אתה לא תשמור על שתיקה נוכח התנהגותו הפסולה של ראש הממשלה בעניין זה.
5) זרוז חקירתו של אהוד ברק ראש הממשלה -
דומני כי זרוז החקירה מתבקש גם לאור העובדה שמר אהוד ברק הוא מועמד אפשרי של מפלגת העבודה לראשות הממשלה בבחירות הקרובות. ציבור הבוחרים, כמו מר ברק, זכאים לקבל את מירב המידע בהקשר למעורבותו של מר ברק במעשים פליליים בטרם יקבלו החלטה האם לתמוך במועמדותו בבחירות המתקרבות. העובדה שלפחות שנים מיועציו הקרובים ביותר של ברק סירבו לשתף פעולה עם המשטרה תוך שימוש בעקרון של אי הפללה עצמית, מעידה כי יש בסיס לסברה שבסביבתו הקרובה ביותר של ברק נעשו מעשים פליליים.
המשטרה חייבת לאור שתיקתם של יועצי ברק לגשת מייד לחקירתו (בהנחה שהוא עצמו לא יבקש לשמור על זכות השתיקה ). חקירה זו היא בעלת חשיבות עליונה לבירור האמת הן לגבי מעורבותו האפשרית בביצוע העבירות והן לגבי מעורבותם של יועציו הקרובים. צריך גם להביא בחשבון אפשרות אפילו קלושה שברק ייבחר ויומלץ להעמידו לדין מייד לאחר הבחירות ואז תקלע המדינה למערבולת בחירות נוספות. לאור העובדה שחקירת ברק סמוך ליום הבחירות אינה הוגנת ואולי אף אינה אפשרית יש לבצעה כבר עתה עוד בטרם נפתחה מערכת הבחירות.
6) פרשת יצחק הרצוג -
לפני למעלה מ-14 חודשים שלחתי אליך תלונה נגד עו"ד יצחק הרצוג מזכיר הממשלה. העליתי בפניך חשד כי עורך הדין הרצוג מזכיר הממשלה ביצע עבירות פליליות בעת שסייע למר ברק להבחר לתפקיד ראש הממשלה, בתוקף תפקידו כאחד מראשי מטהו. לתלונה צרפתי ראיות חד משמעיות שאינן מותירות מקום רב לספק. לצערי עיכבת ללא כל הצדקה את פתיחת החקירה כנגד מר הרצוג ורק לאחר שהודעתי יחד עם עמיתותי חברות הכנסת לבנת ולבני כי נעתור לבג"צ, ורק לאחר שמבקר המדינה פרסם את ממצאיו החמורים נגד עו"ד הרצוג, הורית בלשון כללית על פתיחת חקירת משטרה.
עד עצם היום הזה בניגוד למנהל תקין ולזכות האלמנטרית שלי כמתלונן ושל הציבור כבעל עניין לדעת האם מזכיר הממשלה הוא בגדר חשוד אם לאו. אינך אומר דבר מפורש בעניין זה מתוך ידיעה כי ברגע שיוכרז כחשוד לא יוכל מר הרצוג להמשיך בתפקידו.
הכיצד ניתן להתעלם ממצאי מבקר המדינה שהאשים את מר הרצוג בהעברת מיליוני שקלים בדרך בלתי חוקית למימון מערכת הבחירות של ברק? מדוע אינך נוקט בצעדים המתבקשים נגד מי שמבקר המדינה קבע כי הוא היה הפעיל המרכזי בהפעלת שיטה שרמסה ברגל גסה את החוק? מדוע אתה עוצם עיניים נוכח ממצאים הזועקים לשמיים לפיהם יש חשד סביר שיצחק הרצוג הוליך שולל גנב ורימה כשנטל תוך הפרת אמונים כספים שנועדו לנזקקים ולרווחה, והוציא אותם למטרות אישיות ומפלגתיות? לפי אלו נורמות ציבוריות ממשיך מר הרצוג ומכהן חרף החשדות הללו בתפקיד כה רם כמזכיר הממשלה? ובקיצור מדוע אינך פועל להשעיית עו"ד הרצוג עד שיוסרו אם בכלל החשדות הכבדים שבהם הוא חשוד?
למעלה משנה חלפה מאז הגשתי תלונה נגד עורך הדין יצחק הרצוג. אני דורש ממך להורות למשטרה לדווח האם תלונתי נחקרה והאם עורך הדין יצחק הרצוג הוא בגדר חשוד בביצוע עבירות.
7) פרשת עו"ד שגב וד"ר עמירם גולדבלום -
בדו"ח מבקר המדינה נקבע כי עו"ד אהוד שגב חבר פעיל במפלגת העבודה היה מייסד העמותה: "אזרחים מימין ומשמאל". בין מטרותיה של העמותה הייתה גם המטרה החשובה של שמירת תקינות טוהר השלטון במדינת ישראל.
עו"ד אהוד שגב גייס לפעילות בעמותה גם את ד"ר עמירם גולדבלום מראשי "שלום עכשיו", ויחד עם אחרים הם פעלו לשמירת טוהר השלטון בדרך של ניהול תעמולה שלילית ושקרית נגד בנימין נתניהו - בין אם בדרך של פרסום מודעות בעיתונות עברית ורוסית, ובין אם באמצעות תליית שלטים ובדרכים אחרות. המודעות בעיתונות כללו מסרים כמו: "ביבי נתניהו - מסית לאומי". הן נחתמו על-ידי: "אזרחים כועסים ומודאגים", תוך ציון העובדה השקרית שהמודעות מומנו מכיסם הפרטי של אותם אזרחים כועסים ומודאגים. שלטי בד נושאי מסרים שליליים נחתמו במרמה על- ידי: "צעירים בליכוד".
מבקר המדינה קבע כי העמותה וראשיה הפרו את החוק. במסגרת חקירותיו בדרך להסקת המסקנה החמורה הזו הוא ביקש מעו"ד שגב ומפרופסור גולדבלום לענות לשאלותיו, ועל כך הוא מדווח בסעיף 21 לדו"ח:
"שניים מהעדים עמדו על סירובם להשיב על שאלות מסוימות גם לאחר שהוזהרו, כי חלה עליהם חובה שבדין להשיב." החוק קובע, כפי שמצטט המבקר, כי "מי שנדרש להשיב לשאלה ונדרש שנית ולא נענה ללא הצדק סביר דינו- מאסר שנתיים", ובהמשך - "ואכן הפרטים הנוגעים לסירובם של שני עדים להשיב על שאלות שנשאלו, הועברו ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שיורה על פתיחת חקירה פלילית בעניין".
כך נוהגים עו"ד בעל שם וד"ר ידוע שהקימו עמותה לטוהר השלטון! האמנם אין גבול לציניות? יתכן שהם נהגו כך כי ידעו מראש שחקירת המשטרה בעניין כל כך פשוט תמשך שנים ארוכות בעזרתה האדיבה של הפרקליטות אליה פניתי בעניין זה ללא תוצאות.
אודה לך אם תבהיר מדוע מתעכבת הגשת כתבי האישום, גם בעניין פשוט זה כמו גם בגין תלונותיי האחרות.
לאור העובדה שמערכת הבחירות מתקרבת, ולנושאים דלעיל השלכות ציבוריות מרחיקות לכת, ברצוני לבקש ממך לעשות כל מאמץ ולהשיב לפנייתי בתוך 14 ימים מהיום שאם לא כן אאלץ בלית ברירה לפנות לערכאות.
בכבוד רב,
מיכאל איתן
