|   15:07:40
דלג
  יפעת ארליך  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
מפריחים יונים יחד. למפגש הבא לא הגיע אפילו פלשתיני אחד [צילום: מרים צחי]

יוזמת הגבעות

בלי טקסי חתימה בבירות אירופיות, בלי כיסוי תקשורתי נרחב ובלי הדים פוליטיים, נפגשים תושבי התנחלויות ומאחזים עם מחבלים-לשעבר, ומדברים שלום. היהודים שמשתתפים בפגישות הללו צריכים להתמודד עם תגובות מלגלגות, הערבים מתמודדים עם איומים ברצח. בינתיים לא נרשמה הסכמה לגבי מתווה של פתרון לסכסוך, אבל שני הצדדים מסכימים שזה כבר עניין שולי
27/08/2010  |   יפעת ארליך   |   כתבות   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
השפיעה עליי במיוחד פגישה אחת בכלא. נכנס בחור שלא הכרתי. התחלתי לדבר איתו, שאלתי לשמו, והוא ענה שקוראים לו צודקי זארו ושאל בפליאה אם איני מכיר את השם הזה. כשעניתי שלא, הוא הסביר בגאווה שהוא זה שהרג את התינוקת שלהבת פס. שאלתי את זארו אם הוא גאה במה שעשה, והוא ענה 'כן, למה לא?'. התשובה הזו צמררה אותי. חשבתי: מה, אני כמו המפלצת הזאת, שגאה בהרג תינוקת בת כמה חודשים?

תושב מאחז לא-חוקי ופעיל חמאס נפגשים על שפת באר ומפריחים ביחד יונה. גם אם תקראו שוב ושוב את המשפט הזה, הוא עדיין ייראה לכם כמו פתיחה לבדיחה ולא כמו תיאור הלקוח מהמציאות. אבל נחום פצ'ניק, תושב המאחז שדה-בועז, מזוקן וחובש כיפת-קסדה כמו נער גבעות טיפוסי, וס', מחבל חמאס לשעבר, הפריחו יונת שלום בלב לבו של כפר ערבי, ואפילו הפכו לחברים של ממש. לא משהו ששר יעלה לדיון בישיבת ממשלה, לא אירוע שח"כ ירוץ להצטלם איתו, אבל הם מאמינים שמכאן תצמח המהפכה במזרח התיכון.

המפגש שלהם ומפגשים אחרים בין מתנחלים לבין פלשתינים נולדו במסגרת תנועה חדשה בשם 'ארץשלום', שהחלה את דרכה לפני כחצי שנה בגוש עציון, והולכת ומתפשטת לדרום הר חברון וצפונה לכיוון בנימין. "ארץשלום זו תנועה שצמחה וצומחת מלמטה, מאנשים", מסביר פצ'ניק, ממייסדי התנועה. "אלה אנשים משני העמים שהבינו שאין מה לחכות לפוליטיקאים בעודם מנסים לקדם הסכמים בלא הצלחה, אלא צריך לעזור להם. המציאות היא סכיזופרנית. הפוליטיקאים מדברים על הסכמים ושלום, ובשטח קורה משהו אחר לגמרי. המטרה שלנו היא להשפיע על המציאות, מתוך הבנה שאנחנו כאן וגם הפלשתינים כאן.

"התהליך של הכרה בהימצאות הבלתי הפיכה של ההתנחלויות ביהודה ושומרון התרחש גם בקרב הפלשתינים וגם בקרב רבים מהשמאל הישראלי. היום הם יודעים שההתנחלות זו עובדה קיימת. לא מדובר ב-7,000 איש כמו בגוש קטיף, אלא בחצי מיליון. דווקא אנחנו, כמי שחיים בשטח, צריכים להושיט את היד לשלום".

איך עושים את זה?

"נפגשים. כיום, אחרי חצי שנה של פעילות ראשונית מאוד, אנחנו כבר מונים כמה מאות מתנחלים, בעיקר צעירים, ומולנו כמה עשרות פלשתינים. עצם המפגש וההיכרות הם החשובים. השיח בשמאל הוא להכיר בפלשתינים; אנחנו מדברים על להכיר את הפלשתינים, כי אנחנו חיים בשטח. להכיר במישהו זה אמורפי, להכיר את מישהו זה מציאותי. אנשים רוצים להכיר את השכנים שלהם. המילה שלום היא בבסיסה מילה עמוקה ובעלת משמעות, אבל היא הפכה למילה מאוסה, לעוסה ואנוסה. כבר ניצלו אותה וחבטו בה מכל הכיוונים. במקום המילה שלום אני מעדיף לדבר על שכנות טובה ועל כבוד הדדי".

וכדי לרדת מהמילים הגבוהות שאותן מפריח פצ'ניק בחיוך ובעיניים בורקות, הוא מספר על מפגש מעניין. "בערב חג הפסח נכנס לביתי בחור מבוהל, שהזעיק אותי לכבות שריפה שפרצה ליד המעיין עין קסיס. אספתי דליים ועליתי לרכב. כשהגענו למעיין היו שם כבר כמה נערים פלשתינים שהתחילו בכיבוי. הצטרפנו אליהם וביחד התגברנו על האש. זה מעשה לכאורה פשוט, אבל בעיניי יש לו משמעות סמלית.

"בדרך חזרה עברנו ליד פלשתיני מבוגר יותר, והתברר שהוא אביו של אחד הנערים. אמרתי לו 'סלאם עליכום', והוא ענה לי בכעס 'לא סלאם עליכום'. שאלתי אותו 'למה אתה כועס?' וככה בחצי-עברית חצי-ערבית הוא הסביר לי שמתנחלים שבאים לבקר במעיין נכנסים עם רכבם לשדה התאנים שלו, וזה פוגע באדמה. תוך כדי השיחה הוא התחיל להתרכך וסיפר שקוראים לו עבד אל-סלאם. אמרתי לו שביהדות סלאם זה שם של אלוהים, והוא אמר שגם באיסלאם. וככה נוצרה העברה מהרפלקס המותנה של הסכסוך והאיבה אל הדיבור. הראיתי לו שאני עצמי לא נסעתי דרך השדה. בנינו ביחד טרסה קטנה כדי שמכוניות לא ייכנסו לשדה שלו, והבטחתי לו שאבקש מתושבי המאחז שלא לעבור שם ברכב. ביצירת שיח פשוט אפשר לשנות מציאות".

איך מגיב מי ששומע על התנועה?

"יש תגובות שליליות וציניות, אומרים שאנחנו תמימים וטיפשים כי אנחנו לא מבינים שחייבים לחיות על החרב, אבל רוב התגובות נלהבות. אנשים אומרים לנו: כבר הרבה זמן שזה מה שאני חושב, אבל חששתי להגיד זאת בקול רם כי אני מתנחל".

בית משותף, דירות נפרדות

מתוך ההשלמה עם המציאות שבה פלשתינים ויהודים ימשיכו לחיות זה לצד זה, אחת המשימות שנטלה על עצמה תנועת ארץשלום היא הקמת כיתות לימוד שבהן מתנחלים ילמדו ערבית וערבים ילמדו עברית, מה שיאפשר שיח. לדברי פצ'ניק רבים כבר נרשמו ללימודים, ובקרוב ייצא הפרויקט לדרך. במקביל, גם המפגשים בין מתנחלים לפלשתינים מתרחבים, ועד כה התקיימו שישה כאלה. רובם נערכו באזור גוש עציון, ובקרוב מאוד צפויות פגישות בשלושה מחוזות נוספים - בדרום הר חברון, בגוש דולב-טלמונים שבמערב בנימין, וגם באזור עפרה, שם תתקיים בקרוב פגישה בביתו של שי בן-יוסף.

ברזומה של בן-יוסף, יועץ ומנחה מבוקש, נרשמו פגישות עם פלשתינים עוד לפני שתנועת ארץשלום נולדה. הוא, אגב, מבקש לציין שדבריו לגבי פתרון הסכסוך מייצגים את עמדותיו שלו, ולא את עמדותיה של התנועה. כצעד מקדים לאירוע הצפוי בביתו הוא נפגש בנוכחותנו עם סלאח א-דין, תושב שכם העומד בראש ארגון של נכים פעילי שלום, מוותיקי המפגשים של ארץשלום. א-דין נחשב לדמות מוכרת ומקושרת ברשות הפלשתינית, ועל כן אינו חושש להתראיין ולהצטלם לכתבה. השיחה שלו עם בן-יוסף מתנהלת בעיקר בעברית, לעתים באנגלית, ומדי פעם כשאינו מוצא את המילים הוא עובר לערבית, ובן-יוסף מהנהן. בכלל, מה שמאפיין את השיחה ביניהם זה ההנהון והנימוס המופגן.

השניים יושבים זה מול זה במסעדה בכניסה לעפרה. "האדמה שייכת לאלוהים, ואנחנו כולנו הבנים של אברהם. אתה הבן של שרה, אני הבן של הגר, אבל אנחנו אחים", אומר א-דין שוב ושוב, ובן-יוסף מהנהן. "אני אומר כל הזמן לתלמידים בבתי הספר: אנחנו לא רוצים אינתיפאדה, לא רוצים מלחמה. צריך להכריז מלחמה על המלחמה. כל אדם רוצה לחיות חיים שבהם הוא יכול לממש את מה שהוא רוצה, יענו להיות מבסוט. די לסבל, די לדם. זה מה שאני אומר בכל העולם. קודם כול צריך להבין שאתה בן אדם ואני בן אדם.

"אני רוצה מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. צריך לחלק את הארץ, אבל יש הרבה דברים שאפשר לקיים בהם שיתוף פעולה - בכבישים, במים בכלכלה. בגלל זה אני לא אוהב את הגדר. בכל פעם שאני רואה את הגדר, אני שואל בשביל מה צריך את זה".

בן-יוסף: "הגדר מזכירה את המלחמה. היא ניצבת כל הזמן מול העיניים ומנציחה את האיבה. יש שתי פנטזיות שהמציאות הוכיחה שהן לא יכולות להתממש: הראשונה סבורה שאנחנו היהודים נוכל לשלוט בכוח על הפלשתינים. זה לא עובד, זה לא הגיוני. הפנטזיה השנייה היא החומה, רצון לחלק את הארץ. כבר שבעים שנה מנסים לחלק את הארץ ולא מצליחים, בגלל שזו ארץ קטנה, בגלל שאנחנו חיים אחד בתוך השני וחולקים אותם כבישים, נושמים אותו אוויר ושותים אותם המים. גם הכלכלה הישראלית והפלשתינית תלויות זו בזו.

"אז מה כן אפשר לעשות? צריכה להיות רמה מסוימת של הפרדה. אני לא רוצה להגיד לך מה לחלום, מה יהיה הדגל שלך או התפילה שלך או החינוך שתיתן לילדים שלך. לכל עם יש מנהגים משלו. צריך למצוא את הדרך שבה כל עם יוכל לממש את הזהות שלו בנפרד, אך במקביל יהיו דברים שינוהלו ביחד. אני מאמין שהפתרון הוא הקמה של בית משותף שבו יהודים וערבים חולקים תשתיות משותפות ואחריות משותפת, אך מממשים את זהותם הלאומית בדירות נפרדות. צריך להפריד בין המעגלים של הזהות לאלו של התשתיות, ובין המעגל של הרשות המקומית למעגל הרשות המרחבית".

א-דין: "אבל קודם כול צריך להקים מדינה פלשתינית. כמו שלכם יש מדינה, גם אנחנו רוצים מדינה".

לשאלתי מה לדעתו אמור להיות גורלן של ההתנחלויות, א-דין לא עונה ברורות. תחילה הוא אומר שהמדינה הפלשתינית צריכה להיות רק לפלשתינים, בהמשך הוא מסביר שאחרי שתקום מדינה כזו אפשר יהיה לדון על עתידן של חלק מההתנחלויות, והוא לא שולל את האפשרות שכמה מהן יישארו - תחת ריבונות ישראלית או פלשתינית.

הישראלים מימנו את האשפוז

בתמונות שא-דין שולף מתיקו הוא נראה מצולם עם דמויות מפתח בערב הסעודית, במצרים, בצרפת ובגרמניה. כפעיל שלום יש לו גם דרכון שהונפק בוושינגטון ומאפשר לו כניסה למדינות רבות, כולל ישראל.

השיחה מתנהלת באופן אסוציאטיבי מאוד, ולמאזין מן הצד קשה לעקוב אחרי נפתוליה. בן-יוסף וא-דין חולפים על פני דמויות היסטוריות כמו משה, מוחמד, הרצל ונפוליון, וגם סלאח א-דין, המנהיג האגדי שאת שמו נושא א-דין הפלשתיני תוך הזדהות עמוקה עם דמותו. ובין לבין, כמו לרדת מהעץ הגבוה של האידיאולוגיה, שואל פתאום א-דין: "שי, מה אתה אוהב?". בן-יוסף, מופתע משהו, עונה: "מה אני אוהב? אני אוהב אנשים, כי אני מאמין שאלוהים ברא את העולם כדי שלאנשים בו יהיה טוב. אני אוהב את המשפחה שלי. אני אוהב ללמוד. לפעמים אוהב גם לאכול או לשתות משהו טוב".

"אחלה חיים. ברכה", אומר א-דין. "מתי אני שמח? מתי אני מבסוט? אדם מרוצה ושמח כשהוא יכול להשיג את כל מה שהוא רוצה. זה השלום. אני רוצה מה שכל אדם רוצה – משפחה, ילדים, עבודה. כל הדברים האלה אני יכול לקבל אם יש לי את המקום שלי, אם יש לי מדינה".

לפני עשר שנים, כשעבד בתל אביב, נפצע א-דין בתאונת עבודה, שבעקבותיה הוא מדדה על קביים. "טיפלו בי כל כך יפה בבית החולים בתל אביב", הוא מספר. "חברים ישראלים עזרו לי ושילמו גם את האשפוז. זה אחד הדברים שגרמו לי להאמין בשלום.

"בעולם יש 64 מיליון נכים. מחציתם מתאונות ומלידה ומחציתם ממלחמה. ברשות הפלשתינית, כולל עזה, יש 16 אלף נכים. אחרי שראיתי כמה צער וסבל יש בנכות, הבנתי שאני רוצה לפעול למען השלום. אני מאמין שרק בודדים בין היהודים והפלשתינים לא רוצים שלום".

א-דין ובן-יוסף נפרדים בלחיצת יד אמיצה ובחיבוק, תוך הבטחה למפגשים נוספים. לאבו-מאזן ולנתניהו, שעוסקים בהקפאות ובהתחמקויות, לא נותר אלא לקנא.

לצאת מהארון ולעלות על עמוד

אם המתנחלים נבוכים מדיבורי השלום, אצל הפלשתינים מדובר לעתים בסכנת חיים של ממש. שעה לפני שאני משוחחת עם ס', הוא מקבל איום טלפוני. הקול מעברו האחר של הקו מתרה בו שאם ימשיך להיפגש עם יהודים – דמו בראשו. זה מה שהביא אותו לשמור על עילום שם בראיון.

ס', בשנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בפריפריה של רמאללה ועוסק בחינוך. כבר ארבע פעמים נפגש עם מתנחלים במסגרת תנועת ארץשלום. עד לפני שנים אחדות הוא לא היה מעלה על דעתו לעשות זאת. "ישבתי 12 שנים בכלא הישראלי. הייתי אחד מהפעילים הבולטים בארגון חמאס", הוא מספר.

על מה ולמה ישבת בכלא?

"נתתי מקלט למבוקשים, סחרתי בנשק וסיפקתי כלי רכב לפעילי טרור".

וזהו? אתה עצמך לא ירית או השתתפת בפעילות טרור?

"תשמעי, יש שאלות שקשה לענות עליהן. עשיתי טעויות, ואני מצטער על כך שגרמתי נזק. עברתי שינוי גדול. מבחור שהיה במקום הראשון בטרור לבחור שעושה למען השלום".

איך זה קרה?

"זה קרה בכלא. היה לי מספיק זמן לחשוב עם עצמי מה אני רוצה ולאן אני הולך. השפיעה עליי במיוחד פגישה אחת בכלא. נכנס בחור שלא הכרתי. התחלתי לדבר איתו, שאלתי לשמו, והוא ענה שקוראים לו צודקי זארו ושאל בפליאה אם איני מכיר את השם הזה. כשעניתי שלא, הוא הסביר בגאווה שהוא זה שהרג את התינוקת שלהבת פס. שאלתי את זארו אם הוא גאה במה שעשה, והוא ענה 'כן, למה לא?'. התשובה הזו צמררה אותי. חשבתי: מה, אני כמו המפלצת הזאת, שגאה בהרג תינוקת בת כמה חודשים?

"התחלתי לחשוב בצורה אחרת. הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות עם האנשים הללו, במיוחד לא עם בחור כמו זה. חשבתי על זה שאנחנו גרים כאן בארץ הזאת, וגם אתם אותו דבר גרים כאן. גם לנו וגם לכם אין ארץ אחרת. מה נעשה? אתם יורים, אנחנו יורים, אתם הורגים, אנחנו הורגים. עד מתי? כך התחיל השינוי".

כבר קרוב לשנתיים שס' נמצא מחוץ לכלא הישראלי. הוא מתרחק מפעילות טרור, עובד כאיש חינוך מטעם הרשות הפלשתינית ובין השאר מלמד עברית, שאותה למד בכלא הישראלי.

למה חשוב לך להיפגש עם מתנחלים?

"מזמן חיפשתי איך, ובמקרה מצאתי את התנועה הזו – ארץשלום. השלום מלמעלה נכשל. כבר כמה שנים המנהיגים נכשלים. לי לא אכפת לי מאבו-מאזן או מנתניהו, אכפת לי מהשכן שלי, שנפסיק לירות אחד על השני. שהוא יעלה על הטרמפ שלי ואני על הטרמפ שלו. אנחנו נכריח את המנהיגים לעשות שלום".

יש הרבה פלשתינים שיסכימו להיפגש עם מתנחלים?

"לא. אני מחפש, אבל קשה למצוא. אנשים מפחדים. זה לא עניין דווקא של מתנחלים, מפחדים בכלל להיפגש עם יהודים כי חוששים שיאמרו עליהם שהם משת"פים. הכותרת הזאת, משת"פ, מאוד מפחידה אנשים. הנה, גם עליי איימו. ראו תמונה שלי בפייסבוק מאחד המפגשים של ארץשלום, ושאלו אותי מה עשיתי שם. אמרתי להם שסתם עברתי. אמרו לי 'נהרוג אותך, נתלה אותך'".

מה אשתך אומרת בעניין?

"היא מרוצה מזה שאני לא בטרור, אבל גם לא רוצה שאעבור לצד השני. היא רוצה אותי באמצע, ושואלת למה אני הולך לקצה. אני מנסה לשכנע אותה. מה לעשות?בכוח אנחנו לא יכולים לגרש את היהודים, וגם הם לא יכולים לגרש אותנו".

והילדים?

"הבכור, בן 16, עסוק בלימודים. לא מעניין אותו ארגונים כמו חמאס, ולא הצעתי לו להיות פעיל בארגוני שלום. אני במצב שלא צריך לתגבר את ההוכחות נגדי. מי שנפגש עם יהודים והוא מהרשות, יהיה מי שיגן עליו, אבל אם זה סתם אדם פשוט כמוני עדיף שלא לצאת מהארון, כי אף אחד לא יגן עליו. יום אחד הוא עלול למצוא עצמו על עמוד חשמל. זה קורה הרבה פעמים, ואת הרשות הפלשתינית זה לא מעניין. היא לא מגינה על תושבים מפני ארגוני פשע וגם לא מפני חמאס. תודה לאל שאני עדיין בחיים. אני מרגיש את הסכנה סביבי, אבל בכל זאת מנסה להמשיך".

עונש הגדרות

המנהיגים, מסביר ס', כשלו בהבאת השלום מפני שהאוכלוסיה עדיין לא הייתה מוכנה לכך. "הם ישבו ביחד, כתבו הסכמים והביאו את זה דרך העיתונות לעם. אבל העם לא מרגיש את ההבדל, הוא עדיין סובל. השלום יבוא לא כשהמנהיגים יבשלו ואנחנו נאכל, אלא כשפעם אחת אנחנו נבשל לעצמנו".

ההתנחלויות צריכות לדעתך להישאר על אדמתן, או שצריך לעקור אותן כמו ברצועת עזה?

"למה שייצאו המתנחלים משם? יש חלק גדול שנולדו שם. זה עכשיו המגרש שלהם, הארץ הזאת שלהם. כמו שאני רוצה לחיות במקום שבו נולדתי, גם הם רוצים לחיות איפה שנולדו. שיחיו תחת שלטון פלשתיני, למה לא? יש מיליון ערבים שחיים תחת שלטון ישראלי ויש להם תעודת זהות ישראלית. אותו דבר שיהיו מיליון יהודים תחת שלטון פלשתיני".

מה קרה לך בעקבות המפגשים? מה השתנה אצלך?

"הכרתי יותר החברה הישראלית, למרות שגם לפני הכלא עבדתי בישראל. עד לא מזמן חשבתי שלעולם לא יהיה מתנחל שיסכים להיפגש עם ערבי או להכיר ערבי. אמרתי לעצמי שזו חברה סגורה. בסוף גיליתי שזה לא נכון. אירחו אותי יפה מאוד בתוך יישובים יהודיים, לא הייתה שום בעיה. כשישבנו במסעדה באחת ההתנחלויות המלצרית התייחסה יפה, וגם האנשים מסביב. זה גרם לי לשנות את המחשבה. יש מצב לחיות ביחד".

אתה אדם דתי?

"לפני 15 שנה לא רק הייתי דתי, הייתי קיצוני. עם השינוי בדעות שלי גם התמתנתי. אני מאמין באלוהים, מתפלל חמש תפילות, צם ברמדאן - אבל חוץ מזה לא דתי. יש לי חלום לעלות לרגל למכה, אבל עוד לא הצלחתי".

אולי אתה נאיבי באמונה שלך שמפגשים כאלה יביאו שלום?

"בהתחלה חשבתי שכן. חשבתי שזה לא יגיע לשום דבר. אז מה אם כמה אנשים נפגשים? מה הם כבר יצליחו לעשות? אבל עכשיו אני מאמין שזה כמו כדור שלג: מתחיל בקטן, ועד שהוא מגיע לסוף ההר הכדור כבר גדול מאוד. כל דבר יכול להצליח. בעזרת השם נצליח".

בעזרת השם או בעזרת אללה?

"בעזרת השם, אינשאללה".

החיבור של אללה לשלום הוא בדיוק הרעיון של ארץשלום. "עד היום מי שניסה לפתור את הסכסוך היו תנועות שמאל חילוניות", מסביר פצ'ניק. "קחי למשל את יוסי ביילין וסרי נוסייבה - שניהם אנשים שלא קשורים לסכסוך. הם מייצגים ערכים של שמאל-חילוני-אירופי-ליברלי, ואין להם קשר לאדמה ולערכים המסורתיים של העמים שלהם. הבשורה שלנו - ומזה גם עמוס עוז התלהב כשנפגש איתנו - היא שדווקא האנשים שמכירים מקרוב את המלחמה ואת הדם נפגשים. הבשורה היא שהצדדים הניציים והדתיים מדברים ביניהם".

איך באמת זה מסתדר? מה לגבי האמונה שארץ ישראל מובטחת לעם ישראל?

"הקשר שלנו לאדמה לא סותר את הקשר של הפלשתינים לאדמה, כי יש מקום לכולם. אם הדור הראשון של ההתיישבות דיבר על 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל', אנחנו אומרים הפוך: עם ישראל שייך לארץ ישראל. כביכול אלו אמירות קרובות, אבל יש ביניהן הבדל מהותי. גישת השייכות הרגשית יותר, הגישה שלנו, מדברת על כך שהאדמה שייכת לאלוהים, 'כי לי כל הארץ'. האמירה הזו מופיעה גם כמה וכמה פעמים בקוראן. הרעיון שלנו הוא לבוא אחרת אל האדמה, לא מתוך בעלתנות וכוח, אלא מתוך ענווה, ממקום שיש בו מרחב. כשהפרספקטיבה משתנה, גם המרחב נהיה רחב יותר. בשפה של שייכות ובעלות יש משהו מכווץ, ואז גם האדמה הופכת למצומצמת.

"אולי החיים בתוך גדרות היישובים הם העונש על הגישה של הדור הראשון להתיישבות. אריה קליין מחברון, אחד מחברי ארץשלום, מרבה לטייל בשטח מתוך הבנה שצריך לצאת מהחומה ומהמגדל ולחיות גם מחוץ לגדרות, עם גישה מכבדת האומרת שיש מקום לכולם. ההתייחסות העדינה יותר, הנשית יותר אל האדמה, נראית במבט ראשון אולי חלשה יותר, אבל יש בה הרבה יותר עוצמה והיא זו שתוכל למנוע גירוש יהודים נוסף".

אבל מה תכל'ס? מה הפתרון שאתם מציעים לסכסוך? מדינה דו-לאומית, עם כל האיום המשתמע מכך?

"עשרות שנים פוליטיקאים שואלים 'מה תכל'ס', ולא יוצא מזה שום דבר, השלום רק נסוג. הרצון הזה להגיע לתכל'ס, לשורה התחתונה, לא קשור למציאות. אם נעסוק בשרטוטי גבולות ובניסוח הסכמים נפספס הכול. אנחנו עסוקים בדבר עצמו, בשלום עצמו. ההיכרות היומיומית היא-היא השלום. רק כשזה יקרה, ייתכן שהמדינאים יצליחו ליצור גם הסכם. הפתרון שלנו הוא בעצם לוותר על העיסוק בפתרון".

תמימות?

"הרבה מהמהפכות הגדולות בהיסטוריה התחילו מנאיביות. אנחנו לא רוצים להוביל מהפכה גדולה, אלא מהפכה שקטה ואנושית. כן, יש פה בהחלט משהו תמים".

איך החזון שלכם למפגש יכול להתממש, אם בני-השיח הפלשתינים מאוימים על-ידי אחיהם?

"לא כולם. ס' מאוים במיוחד, כי בעבר היה בחמאס. אנחנו מנסים גם לפנות לגורמים רשמיים בהנהגה הפלשתינית כדי שיתנו לגיטימציה למפגשים הללו".

מי מממן אתכם? הקרן החדשה לישראל?

"היה מי שניסה לרמוז לנו שאם נפנה אליהם יש סיכוי גדול שנקבל תמיכה, אבל אנחנו הכרענו חד-משמעית שלא. אנחנו לא מתכוונים לקבל כספים מארגונים אנטי-ציוניים או פוסט-ציוניים. יש לנו תורמים יהודים ולא יהודים מהארץ ומהעולם, אבל רק כאלה שמוכנים להכיר גם בנרטיב היהודי-ישראלי, ולא רק בנרטיב הפלשתיני. כרגע כל הפעילים, כולל אני, מתנדבים".

בתחילה קראתם לתנועה 'ירושלום'. למה החלפתם לארץשלום?

"ירושלום נשמע מצוין בעברית, אבל קשה מאוד לתרגם את זה לערבית ולאנגלית. בקוראן ארץ ישראל מכונה 'ארד אל סלאם' (ארץ השלום) וגם באנגלית יש לביטוי משמעות. חיברנו יחד את המילים ארץשלום כי זה בדיוק הרעיון של התנועה - לחבר בין הארץ לשלום, להבין שרק כאשר הארץ והשלום נושקים זה לזה, יש להם קיום".

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  27/08/2010   |   עודכן:  28/08/2010
יפעת ארליך
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יוזמת הגבעות
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בן משפחת הר טוב
27/08/10 12:34
2
ציוני
28/08/10 21:12
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מה עושה הכינה נחמה במחלפות השיער של כיפה אדומה? ולמה היא מתקשרת לסבתה שלה בטלפון נייד? כל התשובות ועוד הפתעות על אודות פילים צבעוניים ומכשפות טרחניות שזורות בהצגה מוזיקלית לילדים "ספר לי סיפור", שעלתה בימים אלה בבכורה על-ידי התיאטרון שלנו בתיאטרון גבעתיים.
26/08/2010  |  חיים נוי  |   כתבות
על-פי התקן הישראלי 940 שעניינו ביסוס, סעיף 6.7, שעניינו - ניקוז הקיר התומך, דרוש להתקין לכל קיר תומך מערכת ניקוז גרוויטציוני. להלן ציטוט מהתקן הנ"ל:
26/08/2010  |  אברהם בן-עזרא  |   כתבות
פרשת הכוונה למכור את הקרקעות של בית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה אינה יורדת מעל סדר היום הציבורי. מסתבר, שמנהל הפנימייה מנשה דוד פוטר לאחרונה במפתיע ביוזמת התאחדות האיכרים, בעלת המתחם של בית הספר החקלאי, אחרי שהתעורר חשד כי הוא מעורב לכאורה בחשיפת הקרקעות, שבמסגרתה יש כוונה להתאחדות האיכרים למכור את הקרקעות למתווכי נדל"ן.
26/08/2010  |  רות כהן  |   כתבות
השבוע מלאו 81 שנה למאורעות הדמים בתרפ"ט, שבה נטבחו ללא רחמים על-ידי פורעים ערבים צמאי-דם 113 יהודים ו-339 נפצעו. בשל מעשי הרצח והפגיעות המזעזעות, קמו קולות מתוך ההגנה, שטענו כי אין לשבת תמידית ב"חיבוק ידיים" וכי יש לנקוט קו תקיף יותר כלפי הצד הערבי. הדבר הביא לפילוג שיצר את "ארגון ההגנה ב'", או כפי שנקרא לימים - ה"אצ"ל".
26/08/2010  |  יוסף עברון  |   כתבות
החל מהשבוע הבא יפעל nrg מעריב ללא עורך ראשי. עובדי האתר קיבלו הודעה שלפיה העורך הנוכחי, ארנון גל, יסיים את דרכו באתר בסוף החודש, ובמקומו לא ימונה בשלב זה עורך אחר.
26/08/2010  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דרור גרין
דרור גרין
הרהור על שיר עגום ביותר מאת דן פגיס    את השיר 'הקרב' קראתי בספר 'שנים-עשר פנים'    הכותרת 'הקרב' אינה מתאימה לשיר, שאינו מתאר קרב אלא תהלוכה של מתים
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בסוף נהייה שורה קטנה, יותר ממילה יחידה, אות בודדה, תג יחיד, פסיק קטן. נהייה שורה קטנה, שורה בעמוד הריק של ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il