|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?

הלכת אלסוחה

האם נזק נפשי שנגרם לאדם שהיה עד לתאונת דרכים או לתוצאותיה, הוא נזק בר-פיצוי לפי חוק הפלת"ד? שאלה זו נדונה בהלכת אלסוחה
03/09/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
האם מי שחזה בנפגע וקיבל זעזוע נפשי רשאי לתבוע את הנהג הפוגע? [צילום: שי וקנין-דוברות מד"א]

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

קשר סיבתי במשפט
ענבל בר-און
בכדי להשית על מזיק פיצוי נזיקי על הניזק להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק * בכדי להרשיע אדם בעבירת תוצאה יש להוכיח קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין התוצאה האסורה * מהו אותו 'קשר סיבתי'?
לרשימה המלאה

בהלכת אלסוחה הוכרה לראשונה האפשרות לפצות קרובי משפחה בשל הנזקים הנפשיים אשר נגרמו להם עקב מעורבות יקיריהם בתאונת דרכים.

הדיון בבית המשפט העליון איחד שני תיקים שנדונו בבית המשפט המחוזי, ואשר העלו את אותה סוגייה.

בפרשת המנוח דוד דהאן, ע"ע 444/87, המנוח דוד דהאן נפגע ומת כתוצאה מתאונת דרכים. הוריו לא היו עימו, אולם משנודע להם על התאונה, נסעו לבית החולים, ראו אותו במצבו הקשה ובייסוריו הנוראיים וישבו לידו במשך כל התקופה עד שנפטר. בין יתר הנזקים הם תובעים גם את הנזק הנפשי שנגרם להם. בית המשפט המחוזי קבע כי נזק זה אינו נכנס לגדרי חוק הפלת"ד, וכי להורים עילת תביעה בנזיקין.

בע"א 80/80 התובעת ביקרה את אמה, שנפגעה בתאונת דרכים, תוך כדי אשפוזה שם, ולאחר מכן חזתה בגוויית האם שעה שגופת האם הובאה הביתה לצורכי קבורה, וכתוצאה מכך חלתה במחלת נפש. בית המשפט המחוזי פסק כי "הנזק הקשור קשר סיבתי משפטי לתאונה (להבדיל מן הקשר הסיבתי העובדתי), והנזק הצפוי במישירין מהתאונה, הינו זה שנגרם עקב התאונה ולא זה הנגרם בשל או עקב נזקו של אחר בתאונה... מרגע שיפתח פתח לתביעת נזק שאינו קשור במישירין לתאונה עצמה, והקשר אליה יהיה משני בלבד - שום אין המדובר בנזק שסיבתו מבחינה משפטית קשור בתאונה". כמו-כן נקבע כי חוק הפלת"ד לא נועד לפצות אלא את הניזוק הישיר מתאונת הדרכים.

בשני המקרים ערערו המערערים על תוצאת פסק הדין, הדיון אוחד, ובית המשפט העליון דן בשאלה אם ניתן לפצות על נזק נפשי של נפגעים משניים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנשיא שמגר (כתוארו אז) מנסח את השאלות שעמדו לדיון: האחת, האם קיימת אחריות על-פי פקודת הנזיקין לנזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה, אשר אדם יקר לו נפצע, נהרג, או הועמד בסכנת פגיעה כאמור, בגין מעשה או מחדל רשלני של הנתבע, מקום שאותו נזק נפשי נגרם בעטיין של אותה פגיעה או תוצאותיה. השנייה, האם מי שנגרם לו נזק נפשי כאמור הוא בגדר "נפגע" ב"תאונת דרכים" על-פי חוק הפיצויים?

הפסיקה באנגליה - פרשנות מצמצמת מאוד

שמגר פונה לפסיקה באנגליה ומוצא שהיא מאופיינת בזהירות שמקורה בחשש מתביעות סרק והתחזות תובעים כלוקים בנזקים נפשיים, דרישה כי לנזק הנפשי ילווה סימפטום חיצוני בולט, וחשש כי הטלת אחריות בגין נזק נפשי לזולת תטיל על ציבור החבים בחובת זהירות 'גזירת זהירות וצפיות אשר יקשה מאוד לעמוד בה'.

בפסיקה באנגליה הודגש כי הפיצוי בגין זעזוע נפשי צריך להינתן בכפוף למבחן הצפיות של המזיק: בגדר הצפיות של המזיק צריכה להיות עצם אפשרות היווצרות מחלת הנפש או הנזק הנפשי הרציני - לא סוגו המיוחד או פרטיו הייחודיים.

הפסיקה באנגליה קבעה כי את מבחן הצפיות יש לתחם בשיקולי מדיניות שיפוטית, אחרת המון נפגעים משניים יסבו על פתח בית המשפט: נפסק כי נחוצה קרבה בין הניזוק הישיר לבין הנפגע נפשית; נפסק כי נדרשת קרבה במקום ובזמן למקום התאונה, וכי ראוי שהתובע יעמוד על תוצאות התאונה בחושיו הוא; נפסק כי תוכר אך ורק מחלת נפש שנגרמה כתוצאה מזעזוע פתאומי, ולא משהות ממושכת לצד הנפגע, אלא נדרש נזק שהתגבש בפתאומיות, במיידיות, ולא על פני תקופה ממושכת. הנחת הפסיקה האנגלית היתה, כאמור, כי אירוע המאוחר מן האסון עצמו ומתוצאותיו המיידיות אינו יכול לגרום לזעזוע כה קשה אשר יתפתח לכדי מחלת נפש.

הדין בישראל מבחינת חוק הפלת"ד

סעיף 1 לחוק הפלת"ד מגדיר "נפגע" כ"אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים". נזק גוף כולל על-פי ההגדרה גם ליקוי נפשי או שכלי, ומכאן - שגם נזק נפשי הוא "נזק גוף". מחד-גיסא, ניתן לומר, כי לא רק הנפגע הישיר מן התאונה אלא גם מי שצפה בו בייסוריו ותובע בגין נזקו הנפשי יתבע מכוח אותו דין ואת אותה הפוליסה, אך מאידך-גיסא ניתן לומר כי בקובעו 'אחריות מוחלטת' התכוון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לצמצם את עילות החבות ואת מעגל התובעים, ויש לצמצם את גבולות האחריות מכוח חוק זה. לשיטת שמגר, היות שכוונתו העיקרית של המחוקק הייתה כי בענייני תאונות דרכים, לאור היקפן ותדירותן, לא יהא עוד צורך בהתדיינות סביב טענת האשם, ומבחינה זו אין, על כן, הכרח לפרש את דברי המחוקק באופן המצמצם אותם לנפגע הישיר בלבד.

שמגר מביא את דבריו של ברק, לפיהם המבחן המתאים בתאונות כגון אלו הוא מבחן הסיכון (להבדיל ממבחן הצפיות המשקיף על התנהגות אשר ניתן היה לראותה מראש), שכן זה משקיף על ההתנהגות כפי שהיה ניתן לראותה בדיעבד: מבחן הסיכון תואם את משטר האחריות המוחלטת, והוא מופעל כאשר "התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק".

לשיטת שמגר, מבחן הסיכון עדיף, היות שמבחן זה מגשים את מטרת החקיקה, הוא תואם את אופייה של האחריות המוחלטת שהיא אחריות ללא אשמה; הפגיעה בקרוב משפחה היא בגדר הסיכון הראוי שרצוי לקחתו בחשבון; היא מצויה בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק; דומה כי זעזוע נפשי במקום התאונה אינו שונה במהותו מזה המתרחש בסמוך לו; שניהם הם במתחם הסיכון של שימוש ברכב מנועי.

גם מבחינה עניינית ראוי שתביעת הנפגע הישיר והנפגע המשני תהנה מכוח אותו חיקוק מכוח אותה הפוליסה: על כן, לדעת שמגר, עניין הפגיעה הנפשית בקרוב משפחה נכנס גם הוא לגדר חוק הפלת"ד.

הדין בישראל על-פי פקודת הנזיקין

שמגר מציין כי קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבע על-פי מבחן הצפיות, היינו, על-פי המענה לשאלה אם אדם סביר היה צריך לצפות את התרחשותו של נזק, וחובת זהירות בין המזיק לבין הנפגע המשני מותנית בקיומה של חובת זהירות בין המזיק לבין הנפגע העיקרי. ועם זאת, לשיטת שמגר, יש לצמצם את מעגל הנפגעים המשניים אשר ייכללו בתוך מעגל האחריות בין היתר לפי הפרמטרים הבאים:

א. זהות התובע - תותר אך ורק תביעה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה, אולם יש לאפשר בנסיבות מסוימות גם לנפגע אחר אשר זכותו שלא להיפגע נפשית ראויה להגנת הדין.

ב. התרשמות ישירה מן האירוע המזיק - יש להידרש לנסיבות כל מקרה לגופו. כך לדוגמה גם צפייה בטלוויזיה יכולה להיות משולה בעוצמתה ההרסנית לצפייה ישירה באסון.

ג. מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק - השופט שמגר מבחין בין שתי זירות נסיבתיות בהן נובט אותו הנזק הנפשי: התנגשות פתאומית עם מראה התאונה או הגעה מיד לאחר מכן לבית החולים מחד-גיסא, ומאידך-גיסא - ה'זן' הנסיבתי השני הוא נוכחות ממושכת בהשפעות שלאחר התאונה/הפגיעה הפיזית של הניזוק הישיר: במקרה הראשון המדובר בהלם פתאומי הנובע מאירוע פתאומי ודרמטי, ובשני המדובר בחוויה, היכולה אומנם להיות קשה ומדכאת, אך נשלל ממנה ממד ההפתעה והדרסטיות המאפיין את הנוכחות באירוע המזיק עצמו. אולם, כאמור, אין מקום להכללות ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולשאול אם בנסיבות העניין היה המעוול, כאדם סביר, צריך לצפות התהוותו של נזק כתוצאה מסתברת מן האירוע הרשלני. לגבי סוג הנסיבות השני, היינו - צפייה ממושכת באדם הסובל את נזקי התאונה, בבית החולים וכדומה, הפסיקה קבעה משיקולי מדיניות שיפוטית שלא לפצות על נזק זה כי יהא זה נטל כבד מדי על המזיק לשאת בנזקים מעין אלו. לדעת שמגר, להבדיל מאמות המידה שאומצו בארצות אחרות, אינו רואה לקדם את האבחנה בין נזק שנגרם על אתר, כתוצאתו המיידית של הלם הפגיעה העיקרית לבין פגיעות הבאות בשלב מאוחר יותר. האבחנה, מן הנכון שתהיה לפי מידת הפגיעה: הקובע צריך להיות רצינותה של הפגיעה בעטייה נשללת יכולת הנפגע להתמודד עם הלחץ הנפשי. יכול שהפגיעה הרצינית תנבע מהלם הצפייה המיידית, ויכול שפגיעה רצינית עוד יותר תיווצר כתוצאה מן הצפייה הנמשכת בילד גוסס המתעוות בסבלו. מבחן ההלם המיידי נראה לשמגר במידה רבה מלאכותי. הקובע לפי מבחני ההיגיון והצדק הם הקרבה הסיבתית וההוכחה הברורה של נזק נפשי ממשי ומוגדר, ולאו-דווקא קרבת הזמן או המקום.

ד. מהו 'הנזק הנפשי'? - שמגר רואה טעמים כבדי-משקל לצמצום הנזקים בני הפיצוי לתגובות נפשיות מהותיות (במובחן מתגובות אנושיות שליליות אשר מי שחש אותן מסוגל להתמודד ולהתגבר עליהן בכוחות עצמו), כגון מחלת נפש כפשוטה ומקרים ברורים וקשים ואף משמעותיים מבחנת משכם, של פגיעות נפשיות רציניות, גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש, וזאת בכדי לא להציף את מערכת בתי המשפט ולמנוע אפשרות של בידוי נזקים, אשר ניתן לאומדם בתעודה רפואית מוכרת, כדי שלא ייווצר קושי לאמוד את היקף הנזק.

רע"א 444/87 אבו סרחאן עארף מקאבל מונהאר אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, פ"ד מד(3) 397 (1990).
תאריך:  03/09/2010   |   עודכן:  03/09/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הלכת שרון נ' בנזימן דנה בשתי סוגיות משפטיות עיקריות: האחת- בהבדל בין דעה לעובדה, והשנייה- ההבדל בין אמת היסטורית לבין אמת עובדתית.
22/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
כיצד יש להתייחס להגנה שבסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, אשר קובעת כי מקום בו "הפרסום היה הבעת דיעה על הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי או על אופיו, עברו, מעשיו, דיעותיו של הנפגע, במידה שהם נתגלו באותה התנהגות" תקום הגנת תום הלב לדברי לשון הרע?
15/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בשנת 1997, עלה חשד כי נתניהו - בהשפעת ש"ס, ביקש למנות את רוני בר-און כיועמ"ש, וזאת בכדי שש"ס תתמוך ב'הסכם-חברון'.
14/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
העיתונאי אריה אבנרי עמד לפרסם אודות ח"כ אברהם שפירא ספר בשם "הגביר" בו הבטיח לחשוף את מעלליו של שפירא ואת השחיתויות שהוא מעורב בהם. אברהם שפירא פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. בית המשפט המחוזי הוציא ביום 11.10.88 צו מניעה ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
14/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט.
03/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il