"שותף סוד" של דני יתום

הספר שותף סוד של דני יתום מתאר את חייו מימי ילדותו דרך התגייסותו לסיירת מטכ"ל, תפקידיו השונים בצבא עד להיותו אלוף פיקוד המרכז. לאחר מכן, מתמקד הספר בתקופת חייו כנושא תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה, וכשותף בכיר לשיחות השלום עם הסורים והפלשתינים בשני העשורים האחרונים.

אומר כבר בהתחלה, שהספר מרתק במיוחד בכל הקשור לתפקידו בשיחות השלום. זהו מבט מבפנים של השיחות, עמדות ישראל במשא-ומתן והתהליכים שעוברים ראשי ממשלה בישראל במסגרת המו"מ. יותם היה יד ימינו של רבין, ברק ונתניהו, כך שנחשפת לקורא מסכת ארוכה ומפורטת של עמדות המנהיגים השונים בפרק זמן משמעותי של המדינה.

לצד הכתיבה המרתקת, השופכת אור על תהליכים שבדרך-כלל הם נסתרים מהעין, אי-אפשר שלא לחוש בחוסר הניסיון ובכשלים של מנהיגי ישראל בתהליך המשא-ומתן.

כדוגמה אביא את עניין רמת הגולן. בתחילה מנחה רבין לדבר עם הסורים על כך שהקו הקדמי שאנו מוכנים לסגת אליו עובר במרכז הרמה (קו התילים פחות או יותר) והפשרה המקסימלית תהיה נסיגה לקו המצוקים על הרמה. לאחר זמן מה בתהליך המו"מ, הקו הקדמי לנסיגה הופך לקו המצוקים ואילו הקו האחורי לנסיגה הוא קו שביתת הנשק. בספר דוגמאות למכביר של "התקפלות" שיטתית של ישראל מעמדותיה בצורה המעוררת דאגה ליכולת העמידה של ישראל בהתייחס למטרות שהיא הגדירה כקריטיות.

עוד מוצגות בספר דוגמאות של שלומיאליות שלנו אל מול "המתווך הנאמן" - אמריקה. ראשי ממשלה בישראל מתפתים לשתף את האמריקנים כבר בתחילת התהליך בקווים האדומים של ישראל מתוך התחייבות מפורשת של האמריקנים לא למסור לצד שכנגד את עמדתנו. לא עוברות 12 שעות והמשלחת הישראלית מקבלת כנייר עמדה רשמי של ארה"ב את הקווים האדומים שלה כנקודות לתחילת משא-ומתן... ככה עם הסורים וככה עם הפלשתינים.

במקרה של השיחות עם הפלשתינים המצב קיצוני יותר, היות שהם עומדים על דעתם לאי-התקפלות מעמדתם הראשונית. פעם אחר פעם הם סוחטים את ישראל ואת האמריקנים לפשרות ואף פעם אינם מוכנים להגיד את עמדתם או מהי הנקודה שהם מוכנים להתגמש כלפינו, והתגובה שלנו במשלחת? כעס על הפלשתינים והמשך התקפלות... דני יתום אינו חשוד בעמדות פוליטיות ימניות ועמדותיו נראות כאמיתיות ומתארות את המצב שהיה קיים בתהליך השיחות.

בפרק אחר מתאר דני יתום את שתי הפרשיות שהביאו אותו לפרישה מראשות המוסד, אין בהן מידע חדש על האירועים, רק אכזבה רבה מחוסר יושר של בכירים במערכת הביטחונית בארץ, ששיקרו לדבריו במצח נחושה הן בוועדות החקירה והן בהתייחסותם לאירועים עצמם כאשר נדרשו לכך.

דני יתום מוצג כאיש אמין ונאמן לשולחיו ודווקא אולי בגלל זה האירועים המתוארים כאמור בספר המרתק הזה אמורים להדיר שינה מעיניהם של אזרחים רבים.

מומלץ.