אצלנו, כל החודשים "שמחים" והחודש הזה התחיל שמח יותר מכולם; תחילתו בדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג שם האשימו אותנו, בצדק גמור יש לומר, על שאנו בונים גדר בעיבורה של ארצנו ובכך מטילים פגם חמור בשלמותה, ונמשך "בשמחות" שונות ומשונות כגון פיצוץ קו 14 בירושלים בראש חודש אדר, התוכנית לטרנספר יהודים מחבל קטיף כצעד מקדים לפינוי מארץ ישראל בכלל ח"ו, ממשלה מתנדנדת, מחלוקת משפטית על המועד החוקי לבחירות הבאות ועוד "שמחות" מבית היוצר הפוליטי.
(תענית כט/א): אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
האמת, יותר טבעי להרגיש כעת כמו בחודש אב מאשר כמו בחודש אדר. אבל אנחנו נלך בדרכי החסידות המסבירה כי משנכנס אב ממעטין את הצרות העלולות לבוא בו, בשמחה. גדול כוחה של השמחה לפרוץ גדרות ולבטל גזירות; אין להתפס לעצבות חלילה וחס, כי מתוך עצבות לא צומחת שום יוזמה חיובית. המהפכה הדרושה בוא תבוא בע"ה כדלהלן, אבל רק מתוך שמחה.
מצד שני, אי אפשר להסתפק בשמחה וצריכים גם לפעול לביטול הגזירה; צריכים להתמרמר על המצב הנורא אליו הידרדרנו ומתוך כך לפעול בנחישות לחידוש הקשר עם הבורא יתברך אשר נתן לנו את הארץ. להודות בטעויות שעשינו כאשר סמכנו על אדם זה או אחר במקום לדבוק במנהיג האמיתי שגם אם - פיזית - הוא נעלם זמנית, הריהו נמצא בגילוי גמור בתורת ה', תורת חיים.
בפרשת השבוע שלנו אין נזכר כלל שמו של משה והיא נקראת תמיד בחודש אדר, שהשביעי בו הוא יום הולדתו וגם יום פטירתו. בחודש זה גם דרך כוכבו של מרדכי היהודי כמנהיג מופת, משה של דורו. בכך מורה לנו התורה כי גם אם אין רואים את המנהיג האמיתי בעיני בשר, הוא קיים ואין לתעות אחר תחליפים.
גואל וגאולה
מעניין לערוך השוואה בין משה לבין מרדכי בניסיון להבין מדוע קבעו חז"ל (מדרש רבה): שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו, מה שלא רבים זכו לכך. והזוהר עוד מרחיק לכת ומשווה בין הגאולה שהנהיג משה לבין זו של מרדכי וגם לגאולה האמיתית והשלמה שתבוא מייד על-ידי המלך המשיח: רמז לשלש גאולות על ידי שלשה צדיקים; משה, מרדכי, ומשיח שעתיד לגאלנו בקרוב:
את ההקבלה שעושה המדרש ניתן להסביר (בדוחק) כי מדובר בפרטים טכניים דומים כמו שממשיך שם: (...) מה משה עמד בפרץ [והציל את עם ישראל] (...) אף מרדכי כן, ועוד איפיונים דומים שאת כולם ניתן לפטור בדמיון חיצוני שאינו מזכיר כלל את ימינו אלה. אבל ספר הזוהר הנו ספר היסוד של כל פנימיות התורה והָהַקְבָּלות המובאות בו, עניינן הוא פנימיות הדברים. אז מעניין לבדוק אילו תכונות משותפות למשה ולמרדכי, כאשר אותן תכונות עצמן מאפיינות את המלך המשיח שיתגלה במהרה אמן.
(מדרש רבה): למה נקרא שמו יהודי, והלא ימיני [משבט בנימין] הוא? לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם; שכתוב: וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה: וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך? אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן, חקק [המן] עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים, וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה; ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים, היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים? ולפי שייחד שמו של הקב"ה, נקרא יהודי.
מרדכי זוכר תמיד כי המונח יהודי הוא בן חמש אותיות ושלוש הראשונות הן משמו של הקב"ה - י-ה-ו. השתים האחרונות הן האות האחרונה בשם הקדוש - ה - שנחלקה לשתים ונהיה ד-י. הוא אינו מוכן להפרד ולו לרגע קט ולמראית עין בלבד מן הדבקות בבורא יתברך. בחיצוניות זה עלול להיראות כעקשנות תמוהה, אבל בפנימיות - רק אדם כזה יכול וראוי להנהיג את עם ה'. רק מי שדבק בה' יתברך בכל מחיר כמו משה, מרדכי ומשיח - יכול לגאול אותנו.
תשובה כתנאי לגאולה
לכאורה, אין שום דמיון בין ימי הפורים של אז לימינו אלה; אנחנו חיים במדינה עצמאית(?) ו - כך לפחות מנסים להרגיע אותנו - כוחנו הצבאי עמנו להדוף כל אויב. עם זאת, לפי הסימנים שנתנו לנו חז"ל, אנחנו על סף הגאולה האמיתית והשלמה ומה שחסר כדי שזו תבוא בפועל - זה רק עניין פעוט שנקרא 'תשובה'; מונח שאנחנו לא ממש מבינים אותו ואולי לכן עדיין לא עשינו תשובה, והראיה היא שעדיין לא נגאלנו. אז איך בכ"ז נגיע לעשות תשובה וניגאל?
(מדרש תנחומא, בחוקותי): רבי אלעזר אומר, אם אין עושין תשובה מעצמן, הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך רע שגזרותיו קשות כהמן ומשתעבד בהן, ומתוך כך עושין תשובה; שנאמר, כִּי-יָבוֹא כַנָּהָר צָר, רוּחַ ה' נסְסָה בוֹ: (ישעיהו נט, יט). באותה שעה, [כ] וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקב נְאֻם ה':
מלך רע, לא חושב שהוא רע; הוא אפילו בטוח שהוא טוב. אפילו המן העלה באזני אחשורוש נימוקים משכנעים לכך שיש להשמיד את היהודים ח"ו. אבל 'מלך רע' בלשון חז"ל זה שלטון שהוא רע ליהודים ולא משנה מה הוא חושב על עצמו.
מאותם פסוקים עצמם מסיק ר' יוחנן שריבוי הצרות הנו סימן מובהק לגאולה קרובה:
אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר -חכה לו [למלך המשיח] שנאמר כִּי-יָבוֹא כַנָּהָר צָר, רוּחַ ה' נסְסָה בוֹ: וסמיך ליה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.
רק יש בעיה קטנה כנ"ל, צריכים גם תשובה. שהרי כִּי-יָבוֹא כַנָּהָר צָר זה הסבר לתחילת הפסוק: [יט] וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת-שֵׁם ה' וּמִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ אֶת-כְּבוֹדוֹ. ואיך יגיעו לכך - כִּי-יָבוֹא כַנָּהָר צָר.
מרדכי התעקש אל מול המן ולא עלה בדעתו לוותר על איפיוני לבוש יהודי כדי לא לעורר את האנטישמיות. יהודי לא משתחווה לעבודה זרה ואפילו לא מסתיר את יהדותו. נקודה. זו היתה, ועודנה, התשובה הנדרשת; זו התשובה שהוביל מרדכי. ותשובה זו שהוביל מרדכי היא שהניעה את תהליך הגאולה.
ריפוי השורש ולא מלחמה בסימפטום
לאחר שנודעה מזימתו של המן, לא נוהל עמו שום משא-ומתן; גם לא יצאו נגדו למאבק ציבורי בכוונה ללחוץ עליו שישנה את דעתו. מרדכי הבין כי גזירה כזאת יכולה לנחות רק על רקע של בעיה שורשית קשה אצל אלה שעליהם היא נגזרה והוא פועל בהתאם; הוא פועל לריפוי השורשים היהודיים מתוך ידיעה ודאית כי לא תיתכן גזירה כזאת אם לא שהעם ניתק עצמו משורשיו הרוחניים.
מאבק חזיתי (או אף עקיף) מול המן אינו יכול להצליח כל עוד לא חודש החיבור לשורשים הרוחניים. מרדכי, כמו משה לפניו וכמו המלך המשיח אחריו - אינו שוקל פשרה כי אין על מה להתפשר; ישנה דרך הדבקות בה' יתברך ויש דרך הפוכה ח"ו. אין אמצע. אין אמצע כי עם ישראל אינו יכול להיות ככל העמים ולשרוד.
זה מה שהבין מרדכי וזה ההסבר למהלכים המוזרים שלו עם היוודע הגזרה, מהלכים שהניעו תהליך של הצלה רבתי ליהודים בכל העולם. וזה מה שאנחנו לא מבינים ולכן עדיין לא רואים אצלנו שום פתח הצלה.
צד אחד מנסה לשכנע כי אם נוותר פה ונתקפל שם, ובעיקר אם נטרנספר יהודים מבתיהם - אויבינו יוותרו על התענוג שהם מפיקים מרצח יהודים ה' ישמור, והצד השני משלה את עצמו כי מאבק ציבורי יביא לביטול הגזירות.
אלה גם אלה טועים; אצל שניהם הנחת היסוד היא כי דרכם של משה ומרדכי אינה רלוונטית לדורנו והצלע השלישית - המשיח - מי בכלל יודע משהו בעניין. על כן, כל השיח מתנהל לו באפיקים פוליטיים/בטחוניים/לאומיים ואין רואים שום קשר בין הגזירות הגלויות לבין פגם אפשרי בשורשים הרוחניים.
צריכים לדעת כי גזירות המן אינן חייבות להיגזר על-ידי גוי ואף אין הכרח שישתמשו באותו לשון שהשתמש המן - לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים, די בכך שרואים (מי שעדיין מסוגל לראות) שזהו הכיוון של המערכת הקיימת, כדי להבין כי אלה הגזירות עליהן דיברו חז"ל וכי כדי להינצל עלינו לשוב אל דרכו של מרדכי היהודי.
נתאחד כולנו תחת הדגל של משה-מרדכי-משיח, דגל הדבקות בה' על-ידי הדבקות בארץ ישראל מתוך אחדות ישראל, ומיד ניגאל.
ואז יהיה רק טוב ליהודים.
