שלום עם הפלשתינים, מחוות, ואיפה השמאל הישראלי

כל מי שמכיר את התנהגות ההנהגה הפלשתינית יודע שאין סיכוי להגיע עמם להסדר שלום.

הם לא צריכים את כל הצרות האלה של ניהול מדינה כאשר הם מסתובבים בעולם במלונות פאר, פוגשים את שועי העולם, נשיאים, ראשי ממשלה ואוכלים ושובעים מכל טוב. מעבר לכך פרנסתם (בעצם גריפת הונם) תלוי במצב הקיים. את זה הם מכירים וזה מקצועם. הם מקבלים סיוע כספי מכל מקור אפשרי, תרומות ממדינות מוסלמיות כשחלק נכבד מהכספים האלה (שאין עליהם פיקוח הדוק) מתחלק בין הקרובים לצלחת, הם גם עושים עסקים טובים עם ישראלים (לפחות בתקופת אולמרט) בשותפויות פלשתיניות/ישראליות כך שמכל שק מלט, סוכר או חיטה נשאר גם לישראלים וגם לסוחרים הפלשתינים.

אז מי עוזב פטמה כל כך מזינה ושמנה? מי צריך להתעסק עם קואליציות, פת"ח, חמאס, חיזבאללה ויתר כנופיות הטרור? מי צריך להכין תקציב מדינה? לגבות מסים מהתושבים? וכל יתר הצרות הקשורות בניהול מדינה? מה גם שברגע שתהיה לפלשתינים מדינה איש לא יראה אותה ממטר, כי זו תהיה מדינונת קטנטנה נידחת אי שם ליד ישראל הקטנטונת. האם מישהו יידע מיהו נשיא פלשתין? במדינות גדולות יותר בעלות אוכלוסיה של כ-10 מיליון תושבים ויותר, מי זוכר את שם נשאי בולגריה, צ'כיה, רומניה, הונגריה, צ'צ'ניה, אוסטריה, אוסטרליה? למה לא זוכרים אותם? כי הם לא עסקו בטרור. הפלשתינים לא יכולים לאפשר לעצמם את הלוקסוס גם לוותר על הטרור וגם להפוך למיני-מיקרונזיה וחסל פרסום עולמי, מלונות פאר ופגישות עם נשאים.

מחוות לפלשתינים והלקחים שלא נלמדו

מחוות לפלשתינים היו ויהיו תמיד כעול על צווארה של ישראל. ניקח לדוגמה רק שתיים.

ההינתקות החד-צדדית מעזה הוכרזה כמחווה על-ידי ממשלת שרון כמחווה של רצון טוב, שתשפר את תדמיתה של ישראל בעולם, תפחית את הטרור ותקרב את השלום באזור (לא כאן המקום לדון על מצוקותיהם של המפונים והקרע בעם שנוצר עקב מעשה נואל זה). את התוצאה ראינו כבר למחרת הפינוי. בעזה חגגו את הניצחון והכריזו "שישראל מבינה רק כוח, ובכוח גירשנו את ישראל". וזמן קצר לאחר מכן התחלנו לקבל מטרים של טילי קסאם, פצמ"רים וגראדים שהגיעו גם לאשקלון ומטעני צד למכביר. האם ישראל למדה משהו מהמחווה הזאת? נראה שלא. אולמרט דיבר על "התכנסות" (מילה מכובסת להינתקות). ולאור הזעם שדבריו עוררו בישראל כמעט כולה, נאלץ לגנוז תוכנית שהייתה חזרה על שגיאתו של שרון. ומעמדנו בעולם, ראו זה פלא, לא שופר כהוא זה.

לאחר שספגנו יותר מאלף קסאמים ויצאנו לעופרת יצוקה כי לעצור את הפצצת האוכלוסיה האזרחית של המדינה, קיבלנו גינויים מקיר לקיר וגם את גולדסטון.

הנה בא נתניהו (כאילו מן המזרח התיכון החדש) ונתן עוד מחווה לפלשתינים - הקפאת הבנייה ל 10 חודשים כדי להראות לעולם, לפלשתינים והעיקר לאובמה רצון טוב וכוונו רציניות לכניסה לשיחות שלום. הרי המשחק של הפלשתינים היה ברור לכל בר בי רב.
הפלשתינים ימשכו זמן עד לרגע האחרון ואחר-כך ידרשו עוד, וכך בדיוק קרה. קודם גררו את רגליהם, התנו תנאים ומגבלות עד לסוף מועד המחווה ואז דרשו עוד, כי אצלם מה שניתן להם כמחווה מתקבל כרכוש שהם ירשו מאבותיהם. "עכשיו זה שלנו. עכשיו אנו דורשים עוד ואם לא תענו לדרישתנו אנו נפרוש מהשיחות, ואז תהיה מלחמה ואינטיפדה, ונעשה לכם את המוות!" ובארץ כבר הספידו את הממשלה, וכבר התחילו לחפש נוסחה איך
לרדת מהעץ. ובכלל לאחר נאום אובמה באו"ם על דרישתו להמשך ההקפאה, בכלל קפאנו.

אינני יודע אם נתניהו עמד בלחץ של הפלשתינים וארה"ב והעולם כולו, או שלא עמד בלחץ מפלגתו וחבריו לקואליציה, כך או כך, לא היה קל להוציא את האבן מתוך המגף של ישראל. עכשיו, האם מישהו מעלה על דעתו לעשות עוד מחוות לפלשתינים? אין בנ"ל כדי להביע דעה על המשך או עצירת ההתנחלויות או בכל נושא השייך להתנחלויות ככלל.

איפה השמאל הישראלי (אם יש כזה)

האם יש שמאל בישראל? בעולם כולו שמאל פירושו סוציאליזם, דאגה לחלש, שמירת זכויות עודי הצווארון הכחול, החקלאים, הסטודנטים, קשישים, פנסיה, דיור לזוגות צעירים וסטודנטים וכיו"ב פעילויות. בצרפת כשניסו להעלות את גיל הפרישה, השמאל יצא לרחובות. גם כשהעלו את שכר הלימוד באוניברסיטאות, גם באנגליה מחו נגד העלאת מחיר הדלק, כל אירופה השמאלנית (הסוציאליסטית) יוצאת נגד הגלובליזציה, עושק הבנקים ועוד. זה שמאל. האויב הגדול של השמאל הוא הבורגנות. ובישראל, מה קורה בישראל?

איפה השמאל כשהעלו את הריבית למשכנתאות וחיסלו כל תקווה לזוגות צעירים לרכוש דירה בעוד שכר הדיה הגבוה אינו מאפשר קיום בכבוד, מחיר סל המזונות מרקיע שחקים, שלא נדבר על סל התרופות והשחיתות שסביבו, הבנקים מוכרים כסף ביוקר כמעט במחיר השוק באפור, חינוך חינם עולה ביוקר רב, לימוד באקדמיה מיועד לעשירים בלבד, לטיפול שיניים או משקפיים צריך משכנתא, ניצולי השואה נעשקים על-ידי "הרשות לניצול ניצולי השואה", החקלאות קורסת, העובדים הזרים מועסקים בתנאי עבדות, הפנסיה של הקשישים בסכנה, בעוד הבנקים, ברוני הנדל"ן, הימורים בבורסה, הפיס, טוטו, לוטו, ווינר, בתי הימורים בלתי חוקיים משגשגים, ומחזור הכספים שלהם (על-פי יודעי דבר) עולה על מחזור כל יתר המגזרים. אז במצב עכור כל-כך, איפה השמאל? איפה השמאל?!

השמאל איננו כי אין שמאל ישראלי. רוב אלה המתקראים שמאל אינם אלא בורגנים, אנשי היי-טק, בעלי ג'יפים אימתניים בעלי צמיגים של טרקטור, ורמקולים גדולים מהמנוע, חלומם לרכוש דירה יותר יוקרתית ודואגים ללברדור שלהם כמו לבן משפחה (דבר שהוא מבורך בפני עצמו). מה המאפיין הפוליטי של השמאל הישראלי? לא, לא סוציאליזם, לא דאגה לשכבות החלשות, הם דואגים יותר לאויבי המדינה הפלשתינים. אלה שמכנים אותנו אזרחי ישראל: "האויב הציוני" והם מפגינים יחד אתם בבילעין ובכל מקום שם הם מראים מה זה שמאל. יש ביניהם כאלה המתקראים "פוסט ציונים" כאילו שזה מקנה להם איזו זיקה לציונות. ההגנה והפלמ"ח באו מהשמאל הישראלי הגאה, אבל הם לא הזדהו עם האויב, הם נלחמו בו בחירוף נפש ובזכותם יש לנו מדינה, ודגל והמנון וצבא.

אם שפירא הזקן היה עוד חי, בוודאי היה אומר: "זה שמאל זה? זה חרא!"

ומהשעות האחרונות, הנה מגיע מה שנקרא בתקשורת "המשט היהודי", ואיש קול ישראל שהיה על הספינה דיבר על פעילי שלום ואנשי שמאל. מה במשט הזה היה שמאלני?

איזה פעילי המחרחרים מלחמה כשהם נכנסים לשטח הסגר צבאי כפרובוקציה לשמה?