פרסי האיג-נובל, הניתנים בלעג ובבוז למחקרים המטופשים והלא-נחוצים ביותר, הוענקו בבוסטון. בטקס שבו הוענקו הפרסים לשנת
2010 השתתפו גם כמה חתני פרס נובל (האמיתי): שלדון גלשאו (פיסיקה, 1979), רוי גלובר (פיסיקה, 2005), פרנק וילצ'ק (פיסיקה, 2004), ג'יימס מילר (שלום, 1985) וויליאם ליפסקומב (כימיה, 1976).
פרס האיג-נובל נוסד בשנת 1968 בידי
הפרופ' אלכסנדר כהן זכרו לברכה ופרופ' צבי ליפקין, ייבדל לחיים, מייסדיו ועורכיו הראשונים של כתב-העת JIR להומור, סאטירה וביקורת עצמית במדע. כהן וליפקין העניקו את הפרס הרחק מזרקורי התקשורת (לרווחתם היחסית של הזוכים), אבל מארק אברהמס, עורכו של כתב-העת הממשיך את דרכו של JIR, הקרוי "רשומות המדע הבלתי נאות", או, בקיצור, AIR, החליט להוציא את הגיחוך לאור, למען יראו, ייראו - ויצחקו.
בטפסים הרשמיים של ועדת האיג-נובל, נאמר שהפרס קרוי על-שמו של המדען איגנציוס נובל ("קרוב-רחוק של אלפרד") הממציא המהולל של מי הסודה ("מים קופצים"). במילים אחרות, הוועדה מכחישה כל קשר בין הפרס לבין העובדה ש"איגנובל" משמעותו "עלוב".
בכל אופן, הנה
רשימת הזוכים בפרס לשנת 2010:
הנדסה: קארינה אקוודו-וויטהאוס ואגנס רוחה-גוסלים מהחברה הזואולוגית של לונדון, אנגליה, ודיאן גנדרון מהמכון הפוליטכני הלאומי של מקסיקו, שפיתחו
שיטה לאיסוף ריר של לווייתנים באמצעות מסוק ללא טייס המופעל בשליטה מרחוק.
רפואה: סימון רייטוולד מאוניברסיטת אמסטרדם, הולנד, ואיליה ואן-ביסט מאוניברסיטת טילבורג, הולנד, שגילו כי
נסיעה ברכבת-הרים בלונה-פארק מקילה על התקפי אסטמה.
פיסיקה: ליאנה פארקין, שילה ויליאמס ופאט ריסיה פריסט מאוניברסיטת אוטאגו, ניו-זילנד, שהוכיחו בניסוי כי
אנשים שגורבים גרביים מעל לנעליהם מחליקים פחות בשבילים הקפואים בחורף, בהשוואה לאנשים שנועלים נעליים שאינן מכוסות בגרביים.
שלום: ריצ'ארד סטפנס, ג'ון אטקינס ואנדרו קינגסטון מאוניברסיטת קילי, אנגליה, שהוכיחו את
נכונות האמונה הוותיקה שלפיה שבועות מקילות על הכאב.
בריאות הציבור: מנואל ברביטו, צ'ארלס מתיוס ולארי טיילור מהמשרד לרפואה תעשייתית ולבטיחות במרילנד, ארה"ב, שהראו בניסוי כי
חיידקים נאחזים במדענים מזוקנים.
כלכלה: מנהלי גולדמן סאקס, AIG, ליהמן ברדרס ומריל לינץ', על פיתוח
דרכים ושיטות חדשות להשקעת כסף, שמגדילות למקסימום את הרווח ומקטינות למינימום את הסיכון, בשביל הכלכלה העולמית - או לפחות של חלק מסוים ממנה.
כימיה: אריק אדמס מהמכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס, MIT, סקוט סוקולופסקי מאוניברסיטת A&M, טקסס, סטפן מסוטמי מאוניברסיטת הוואי וממחלקת המחקר של חברת BP (בריטיש פטרוליאום), על שהצליחו
להפריך את התפיסה הרווחת שלפיה מים ונפט אינם מתערבבים.
ניהול: אלסנדרו פלוצי'נו, אנדריאה רפיסארדה וסזאר גארופאלו מאוניברסיטת קטניה, איטליה, שהציגו
הוכחה מתמטית שלפיה ארגונים יגיעו ליעילות מרבית אם ישכילו לקדם עובדים באופן אקראי.
מדעי החיים: ליביאנו זנג, מין טאן, גואנגיאנג זו, ג'יאנפינג יה טיו הונג, שאניי זו ושויי זנג מסין, וגארת ג'ונס מאוניברסיטת בריסטול, אנגליה, שהצליחו לתעד
עטלפי פירות באקט מיני אוראלי.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
