הדמוקרטיה הקהילתית: קריאה לחשיבה חדשה

הרעיון הזה אינו פשוט לעיכול בימינו. תעמולת השמאל הפוסט-מודרני חטפה את סיסמאות הליברליזם וטוענת שהדמוקרטיה, הצדק, השלום והחרות צריכים לשרת מדיניות תבוסתנית מול אלמנטים תוקפניים ואנטי-דמוקרטיים. אך האמת היא שהליברלים הקלאסיים היו פטריוטים מושבעים ומאמינים דתיים. את רוב ערכיהם ביססו על אמונה בבורא העולם ובנבואות התנ"ך. עלינו להחזיר את הליברליזם למקורותיו ולבסס עליו את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו.

מודל 'הדמוקרטיה הקהילתית' מתבסס על הנחות יסוד אלו ומבטיח לכל אזרח במדינה מאה אחוז של זכויות אדם, של שוויון כאזרח ואפילו של זכויות קולקטיביות המגיעות לכל קהילה לגיטימית במדינה. אך הוא מגשים את הזכויות הלאומיות של עם ישראל בלבד. אפילו אם יהיו היהודים עשרים אחוזים מאזרחי המדינה - החוקה המוצעת קובעת שישראל היא ביתו הלאומי של עם ישראל וכל אזרח במדינה חייב בנאמנות להגדרה הזאת.

כמובן שיהיו טענות שחוקה כזאת תהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, אך זאת שטות. חוקה ליברלית שתבטיח שוויון בזכויות האדם, בחֵרויות האזרח ובזכויות הקהילתיות לא תפלה אף אדם בגלל מוצאו, מינו, גזעו או דתו. היא רק תמלא את תפקידה (גם לפי החוק הבינלאומי) להבטיח את קיומו של בית לאומי לעם ישראל.

הפתרון הזה מבוסס על הגות האסכולה הקהילתנית (קומוניטרית) ועל יסודות המשטר הפדרלי. ממש כמו בארצות הברית, באוסטרליה, בשווייץ ובמדינות פדרליות אחרות - יחיה כל אזרח בקהילה אוטונומית לפי בחירתו. כל קהילה כזאת תנהל את חייה לפי תרבותה, מורשתה וערכיה, וממשלת ישראל תתפקד בדיוק כמו הממשל המרכזי בארה"ב ותנהל רק את המדיניות הלאומית של המדינה.

ההבדל היחיד בין המשטרים הפדרליים הקיימים לבין מודל 'הדמוקרטיה הקהילתית' נעוץ בהגדרתן של הקהילות. כיום, משטרים פדרליים מאגדים יחידות אוטונומיות המוגדרות באמצעות גבולות גיאוגרפיים. המודל החדש יעניק אוטונומיה לכל קהילה שתעמוד בתנאים מוכרים, גם אם איננה מוגבלת לטריטוריה מוגדרת. הדבר נועד למנוע יצירת גטאות אתניים ואחרים בישראל, או קיפוח של קהילות רבות שאינן מרוכזות באזור הומוגני.

הגישה המוצעת יכולה לשפר את הדמוקרטיה היהודית, כי היא תואמת הן את ערכי התורה והן את כללי הדמוקרטיה הליברלית. היא עשויה להרגיע קונפליקטים רבים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, וגם לענות על שאיפותיהם של רוב הערבים בארץ (שכידוע רוצים לחיות דווקא בישראל ולא במדינה ערבית) - ולו במחיר של ויתור על תביעותיהם הלאומניות והקפדה על נאמנות למדינה היהודית. הליכה בכיוון המוצע כאן עשויה להחליש תנועות קיצוניות ולתרום לצמצום הדרגתי של הסיכונים הביטחוניים.

אף על-פי שהאסכולה הקהילתנית אינה נחשבת ל'ימין' או ל'שמאל', נראה שהמודל הקהילתני צריך להיות מאומץ על-ידי הציונות הדתית ועל-ידי המחנה הלאומי בישראל. רצוי מאוד שהחלופה תוצג ברבים לפני שהנחות היסוד השגויות יניבו תוצאות הרסניות במו"מ שנתניהו ואובמה משתוקקים לנהל עם הרשות הפלשתינית.