בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לוויכוח סרק דרושה מדינה יהודית
|
אישור הממשלה את תיקון חוק האזרחות הוא דחיפה חדשה לפולמוס ישן - מהו אופייה של מדינת ישראל?
|
ויכוחים מופשטים... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
הממשלה אישרה את תיקון חוק האזרחות
|
איציק וולף
|
ממשלת ישראל אישרה ברוב של 22 מול 8 את תיקון חוק האזרחות שיחייב מתאזרחים להצהיר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית * במתנגדים: כל שרי העבודה כולל היו"ר ברק ושלושת שרי הליכוד דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"הצהרת הנאמנות" החדשה והאווילית שמבקשת ממשלתנו להפוך לחלק מחוק האזרחות, מביאה עימה דחיפה חדשה לפולמוס ישן - מהו אופייה של מדינת ישראל? אם כך, צריך להיערך לוויכוח. ניגע שוב בחוסר היעילות ההסברתית שבשימוש במושגים גדולים - הפעם המושגים "מדינה יהודית" ו"מדינת כל אזרחיה". מושגים אלו מובילים לוויכוחים מופשטים, המרחיקים אותנו מהתמודדות מעשית עם הבעיות הקונקרטיות המאיימות על הדמוקרטיה הישראלית. על המושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה יהודית-דמוקרטית" נכתבו תילי תילים של פרשנויות. חבל. במקום זאת, לפחות בעולם שמחוץ לכותלי האקדמיה, יעיל יותר להתמקד בשאלות חדות ופשוטות: האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית מתוקף: (א') הרוב היהודי הקיים בה, או (ב') בלי קשר לזהות הרוב? אם התשובה הנכונה היא א', הרי שמדובר במדינה דמוקרטית עם גוון לאומי חד. אם התשובה היא ב', הרי שאין מדובר במדינה דמוקרטית, משום שזו מדינה המקיימת מנגנון דמוקרטי שמותנה בתהליכים דמוגרפיים. וכנגד הדבר הזה ספציפית צריך לצאת בקול גדול. על המושג "מדינת כל אזרחיה" נכתבו גם כן פרשנויות לא מעטות. גם לגביו ישנן מספר שאלות חדות וארציות יותר לשאול. האם מדינת כל אזרחיה היא תיאור של: (א') העובדה שלכל אזרח יש קול ולכן השפעה על הממשל, או (ב') העובדה שעל המדינה לקיים פלורליזם סמלי ולהימנע מללבוש אופי המזוהה עם קבוצת הרוב באוכלוסיה? אם התשובה הנכונה היא א', הרי שהמושג "מדינת כל אזרחיה" הוא ריק מתוכן, ומבקש פשוט לתאר את מהותה של מדינה דמוקרטית. אם התשובה הנכונה היא ב', הרי שהמושג מתאר אידיאל פרוגרסיבי יותר מהמינימום הנדרש בדמוקרטיה, ועל מי שתומך בו לפעול לשכנע את קבוצת הרוב להתחלק עם המיעוטים באופייה ובסמליה של המדינה. הגם שזה אידיאל ראוי, לפחות בעיניי, הוא איננו הכרח; הוא איננו מה שמבדיל בין מדינה דמוקרטית לגיטימית לפסאודו-דמוקרטיה. אם כן, ברגע שמתרחקים מ"עסקות החבילה" האידיאולוגיות המבולגנות הכרוכות במושגים הגדולים, ושואלים שאלות קונקרטיות, הדברים נהפכים לפשוטים וחדים: אם הצהרת הנאמנות היא הצהרת נאמנות למדינה המבטאת את תרבות רוב אזרחיה (במקרה של ישראל 2010, הרי שמדובר בשעטנז של תרבויות וזהויות "יהודיות" מגוונות ואף סותרות) - הרי שזו הצהרה מטופשת לחלוטין. ואולם אם ההצהרה מכוונת לומר שישראל היא מדינה יהודית בלי קשר לזהות קבוצת הרוב בה, כפי שברור לכל מי שאינו מיתמם - הרי שזו הצהרה על פשיזם בהשהיה; פשיזם שממתין רק להתפתחויות דמוגרפיות.
|
תאריך:
|
13/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
13/10/2010
|
|
יריב מוהר
|
לוויכוח סרק דרושה מדינה יהודית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
איש עצוב
|
13/10/10 14:54
|
|
2
|
|
יואל קורנבלום
|
13/10/10 16:10
|
|
3
|
|
קתו הזקן
|
14/10/10 08:07
|
|
4
|
|
קקטוס הצעיר
|
26/10/10 20:49
|
|
בשבת הראשונה העונה במסיק זיתים בגדה, הגענו יותר מארבעים פעילים יהודים לעזור במסיק בכפר עוורתא, שבשומרון הצפוני. עוורתא הוא כפר ציורי על מדרון ההר, ובו חיים כעשרת אלפים תושבים פלסטינים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות: שנים-עשר אלף דונם זיתים, ומעט שקדים, ענבים ותבואה. מים לגידולים אינטנסיביים אין, כי ישראל מנצלת את רוב מי הגדה לטובתה, ומותירה אך מעט לצורכי האוכלוסייה הפלסטינית.
|
|
|
עיתון מעריב בישר בגיליונו (ג', 12.10.10) שמפלגת קדימה תביא להצבעה עוד השבוע (ד', 13.10.10) הצעה לשריין בחוק יסוד את מגילת העצמאות. הצעה זו באה בתגובה לחוק הנאמנות, אולי כדי להביך את נתניהו וליברמן, שיאלצו הפעם לבחור בין הקואליציה שלהם - לבין היותם (כפי שהם טוענים עד היום) ציונים, יהודים ודמוקרטים. לא פחות מכך! זהו, ככל הנראה, המעשה החשוב ביותר שהכנסת הזו יכולה לעשות. אם ההצעה תעבור, תהפוך מנהיגת האופוזיציה ציפי לבני למנהיגה ישראלית בקנה מידה היסטורי. לא פחות.
|
|
|
לפעמים קוראים טקסט - ולא בדיוק מבינים מהו הקטע. כך קורה למי שקורא את החלטת בית המשפט בת"א 7608-06-08 פורטנטו כהן ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', בית משפט השלום בחדרה, שופט: א' קפלן, מיום 12.9.10 הקובעת כדלקמן:
|
|
|
ביפו, שהתברכה במסעדות בולגריות, בולטת "בויאנה" הוותיקה (רחוב תרדיון 2), אף שהיא ממוקמת בסימטה צדדית וחבויה מן הכביש הראשי של שדרות ירושלים.
|
|
|
"כשאני רוצה לקלל מישהו, אני מאחלת לו שיהיה פה..." - כך מ., קשישה בת 84, צלולה למדי וסיעודית עם יכולות קצת יותר מרבים אחרים השוהים איתה במחלקה. עיניה נוצצות, ולא מאושר. היא בוכה.
|
|
|
|