למי להאמין? <br>

"אקבל 25 מנדטים ואהיה ראש ממשלה", קוראת הכותרת הראשית של מעריב. הדובר הוא השר אבישי ברוורמן, שאמר גם: "אני ממשיך דרכו של רבין". ראיון שהעניק לשלום ירושלמי יפורסם במלואו מחר, ב"מוספשבת".

"שוב: שני נערים שליקטו חצץ בעזה נורו על-ידי צה"ל", קוראת כותרת לידיעה בראש עמ' 10 של הארץ. עמירה הס מדווחת כי "בכך מגיע ל-12 מספר הנערים והילדים שנפצעו מירי צה"ל מאז סוף מאי, בעודם מלקטים שברי מבנים".

בראש שער הארץ מתפרסמת ידיעה מאת חיים לוינסון, המתבססת על מסמך שהתגלה במחשב של עיתונאית זרה שהשתתפה במשט הטורקי לעזה ואף הייתה חברת ארגון שעזר להוציא את המשט אל הפועל.

"ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, ובכירי ממשלו הביעו תמיכה במארגני המשט לעזה ואף הציעו להם עזרה במקרה של תקלות", מדווח לוינסון בעקבות פרוטוקול שהתגלה במחשבה הנייד של העיתונאית הפולנייה אווה יאסיביץ' (Ewa Jasiewicz), חברת הארגון Free Gaza. הפרוטוקול מתעד ישיבה שבה השתתפו כמה ממארגני המשט לפני יציאתו לדרך.

את המחשב החרים צה"ל יחד עם כל המחשבים האחרים מיד עם השתלטותו על הספינה. בעוד שהרשויות בישראל השיבו חלק מהציוד המקצועי שהחרימו מהעיתונאים הרבים ששהו על סיפוני הספינות, כגון מצלמות סטילס ווידיאו, המחשבים הניידים נותרו בידיהן. על-פי הדיווח של לוינסון, "החומר [מחשבים ניידים ומסמכים שנתפסו על הספינות] הועבר לאגף המודיעין, וחלקו הגיע למרכז המידע למודיעין ולטרור בראשות ד"ר ראובן ארליך, הפועל במרכז למורשת מודיעין (מל"מ)".

מהפרוטוקול שנמצא על מחשבה של העיתונאית הפולנייה עולה כי בישיבה המקדימה להפעלת המשט דנו המארגנים בתרחישים שונים הצפויים עם התקרבות הספינות לעזה. אין בו, על-פי הדיווח הבוקר, קריאה מפורשת לאלימות פיזית נגד החיילים הישראלים שינסו להשתלט על הספינות. במקרה של השתלשלות חיילים ממסוקים, נכתב, "עלתה אפשרות להרכיב מכשולים מחודדים על הסיפון 'באופן שיהפוך את הנחיתה למסוכנת'". במקרה של ירי על הספינות נקבע שיש לנסות לעצור במקום ולקיים הערכת מצב.

"הקברניטים סבורים שאין הרבה מה לעשות מבחינה פיזית כדי להגן על האוניות", מצטט לוינסון מהפרוטוקול ומוסיף: "בסעיף זה נכתב בסוגריים 'חוודייה לא מסכימה!'. הכוונה היא לחוודייה עראף, פעילה פלשתינית-אמריקנית שהייתה על סיפון אחת הסירות ועמדתה לא פורטה".

13 העמודים הראשונים בעיתון "דה-מרקר" מוקדשים לאתר פייסבוק, להצלחתו בישראל, למשתמשיו ולפוטנציאל המכירות הגלום בו עבור בתי-עסק. אחד מבתי-העסק שהחל לעשות בו שימוש באחרונה הוא עיתון ידיעות אחרונות.

בראש השער האחורי של ידיעות אחרונות הכותרת "דנה ספקטור שמה קץ לשמועות". הקוראים מוזמנים לקבל "טעימה ראשונה מהטור החדש" של הפובליציסטית, שמככבת בשבועיים האחרונים במדורי הרכילות, על-ידי כניסה לעמוד הפייסבוק הרשמי של העיתון.

זו בוודאי תהיה ההפניה שתזכה להיענות הרבה ביותר מאז החל ידיעות אחרונות, לפני ימים אחדים, להזמין את קוראי המהדורה המודפסת שלו לבקר באתר של המהדורה המודפסת (וליתר דיוק בעמודי פייסבוק המפנים את הקוראים לטקסטים היושבים על ערוץ אחד באתר, שבמשך שנים ארוכות עמד ריק מתוכן וכתובתו www.yedioth.co.il הובילה את הגולשים לאתר ynet).

אף שדף הפייסבוק הרשמי של ידיעות אחרונות נוצר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, רק הבוקר החל העיתון לעשות בו שימוש, לצד דפי הפייסבוק של מוספי העיתון הפעילים זה כמה שבועות. יחד עם דף הפייסבוק המרכזי קם לחיים גם ערוץ טוויטר, שנוצר אף הוא בתחילת אוגוסט ונכון לעכשיו מהדהד את העידכונים מעמוד הפייסבוק של העיתון.

ככלל, הולך ומסתמן כי במערכת ידיעות אחרונות החליטו לקיים נוכחות מקוונת נפרדת מאתר ynet. זהו שינוי, אך עדיין לא מהפכה. בינתיים רק אחוז זעיר מהטקסטים של המהדורה המודפסת עולה לאתר החדש. המגמה נותרה לעודד את הקוראים לרכוש את העיתון המודפס, שמכיל תוכן בלעדי. כשטורו של נחום ברנע יגיע לאתר של ידיעות אחרונות, נדע שהמהפכה הושלמה.

בתחתית עמ' 10 של ידיעות אחרונות מדווח עקיבא נוביק על "הלהיט הבא בכפר-תפוח: ספר קומיקס לילדים שבו מככב הרב כהנא" (נוביק לא שמע שכפר-תפוח התמתן?). על-פי הדיווח הקצרצר, שמופיע תחת הכותרת המשועשעת "כהנא-מן", "מטרת הקומיקס, בהוצאת ישיבת הרעיון-היהודי, היא להנחיל את מורשת כהנא לדור הצעיר, שלא הכיר את מנהיג תנועת כך ולא שמע מפיו על הצורך בגירוש ערבים ובהנהגת מדינת הלכה".

אח, מורשת כהנא. סוף-סוף מורשת שאינה חמקמקה כמו מורשת רבין. לשבור עצמות או להגיע להסדר? אין דילמה, יש רק "הצורך בגירוש ערבים ובהנהגת מדינת הלכה". במבט שני, המורשת בכל זאת חמקמקה יותר משנדמה. למשל, את מי בדיוק יש לגרש?

כחלק מהידיעה של נוביק מופיעות כמה תיבות מחוברת הקומיקס. "איזה מסרים עיקריים הוא העביר באותן שיחות?", שואל חובש כיפה אדמוני את המבוגרים שסביבו. "הוא קרא להוצאת הגויים מארץ-ישראל", נכתב בתיבה שבה מאוירת צעדה של הולכי רגל שפופי קומה, בדרכם אל מחוץ למדינת היהודים.

ראשון הצועדים אומנם עוטה כאפייה לראשו, ולצדו פוסע גדי קטן, אך יתר הצועדים אינם נראים כערבים. השני לבוש גלימת כומר, השלישי מחזיק ביד אחת כדורסל וביד השנייה טייפ גדול המוצמד לאוזנו, ואילו הרביעי תוחב את ידיו בכיסיו ועל חולצתו סמל השלום.

אתמול שודר במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ראיון עם אלמנתו של הרב מאיר כהנא, ליבי כהנא, לרגל צאת ספר שכתבה על הרב ומשנתו. הכתב רועי שרון שמע ממנה על מורשת כהנא כפי שהיא מבינה אותה. אחת השאלות שהפנה אליה נוסחה כך: "מפריע לך שאומרים שהוא היה גזעני ולאומן?". היא הכחישה שהיה גזען ותהתה אם אדם החושב שארץ ישראל שייכת לעם ישראל אכן ראוי להיקרא לאומן. שרון לא יצא מגדרו כדי להפריך את טענותיה.

הכניסה הבלתי ביקורתית של הרב כהנא לשיח התקשורתי בישראל מובנת על-רקע ההשתרשות והפריחה של רעיונותיו הגזעניים בציבור הרחב ובכנסת. בעבר היו כלי תקשורת שהחרימו את האיש. כיום רעיונותיו ומסריו אינם מאפשרים עוד צעד מעורר מחלוקת שכזה, הם נפוצים מדי.

"הפרשן של מונופול התקשורת נלחם למען הריכוזיות", נכתב במודעה שמתפרסמת הבוקר על פני מרבית עמ' 5 של הארץ. המודעה חתומה על-ידי קבוצת "די לריכוזיות במשק", שמובילה אגודת הסטודנטים בתל אביב.

על-פי המודעה, הפרשן של המונופול הוא סבר פלוצקר, בכיר פרשני הכלכלה של ידיעות אחרונות, המתואר בה כ"מגן קרטל הבנקים וקבוצות השליטה". בגוף המודעה שני ציטוטים מטור של פלוצקר שפורסם ביום שישי האחרון, והפרכתם. הראשון נוגע למהות ההחלטה של משרד ראש הממשלה על הקמת ועדה לבחינת הריכוזיות/תחרותיות במשק. פלוצקר טוען כי הוועדה לא תתייחס לנושא הריכוזיות. במודעה מצוטטים סעיפים מהודעת לשכת ראש הממשלה המעידים כי אף שהמלה "ריכוזיות" אינה מופיעה בה, הנושא נמצא בלבה. הציטוט השני נוגע לעמדת הרגולטורים ביחס לשאלת הריכוזיות. פלוצקר טוען כי הם מתנגדים לוועדה. במודעה מובאים דברי רגולטורים המביעים עמדה המשתלבת בזו של הוועדה.

"למי עלינו להאמין?", נכתב בתחתית המודעה, בגופן אדום גדול ובולט.

"דנקנר ודאי יעשה הכל כדי שהמכירה לכימצ'יינה תצא בסופו של דבר לפועל", מעריך גולן חזני במדור "חקר ביצועים", הפותח את המוסף השבועי של "כלכליסט". "הדרך הקשה עוברת בוועד העובדים החזק של החברה, שחושש מסגירת הפעילות בישראל. יהיה מעניין לראות איך יתמודד דנקנר עם שתי החזיתות, מול העובדים ומול הסינים. מה שבטוח, את הקרב הדו-ראשי הזה הוא ינהל במו ידיו".

"מכתשים-אגן מתכוונת לסגור פסי ייצור ולפטר עובדים", קוראת כותרת בראש עמ' 3 של "כלכליסט" הבוקר. מיקי פלד מדווח כי אתמול התקיימה פגישה בין מנכ"ל החברה, ארז ויגודמן, לנציגי העובדים במפעל ונציגי ההסתדרות, ובמהלכה "הוזכרו דרישות בעלי החברה, נוחי דנקנר, ל'צעדי התייעלות משמעותיים'. ויגודמן העדיף שלא לחשוף את המספרים והתפקידים של העובדים אותם מעוניינים לפטר, מה שגרם לתרעומת בקרב נציגי העובדים ולסיום הישיבה".

בהמשך הדיווח כותב פלד כי "עובדי מכתשים-אגן אומרים בפה מלא כי לא רק שאין להם התנגדות לצעדי התייעלות, אלא שהם אף נדרשים לצורך הבראת החברה [...] אך ההסתדרות מעוניינת בהסדרי פרישה מרצון למאות עובדים, בעוד שבחברה הפסיקו לאפשר זאת לפני שנתיים בשל העלויות הגבוהות של התהליך".

"הנהלת אי.די.בי תקפיא את המו"מ למכירת מכתשים-אגן לחברת כימצ'יינה הסינית למשך שבוע, ובתמורה ועדי העובדים יקפיאו את הקמפיין האישי והאגרסיבי שתוכנן כנגד היו"ר והבעלים של אי.די.בי, נוחי דנקנר", מדווח שי ניב ב"גלובס".

"זה יכול להתברר כאחד התרגילים המבריקים בהיסטוריה העסקית של מדינתנו, או כצירוף של אירועים שהתגלגלו להם סתם כך", מוסיף ניב בטור פרשנות נלווה. "לכאורה הפגישה שהתקיימה אמש (ג') הסתיימה בתיקו. נוחי דנקנר מקפיא לשבוע את המו"מ עם הסינים, והעובדים מצדם מקפיאים את הקמפיין האישי והאגרסיבי שתוכנן נגדו. בפועל, דנקנר יצא ממנה עם היד על העליונה".

ניב מעלה את הסברה כי דנקנר הציף את האפשרות שהמפעל יימכר לסינים כדי שיוכל לחזור בו ולהעביר בקלות יחסית את מהלך הפיטורים. "דנקנר הציב אמש לעובדים אקדח לרקה", הוא כותב, "יש לכם שבוע להסכים לפיטורים, כי הסינים מחכים מעבר לפינה".

"אם יתברר שכל הסיפור הזה נועד לפטר עובדים, נצא למלחמה קשה וכואבת", אומר לניב מאיר בביוף, יו"ר מרחב הנגב בהסתדרות. "אכן נשמע מאיים", מפרשן ניב, "אבל התרגיל של דנקנר הציב אותו בעמדה טובה בהרבה מזו של בביוף והעובדים [...] סיכום ביניים: עדיף ריכוזיות על פני הסינים, עדיף פיטורים על פני הסינים, עדיף פיס בחיים. דנקנר, מה לעשות, לא צריך מזל - האיש פשוט מבריק".

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי לפי התיקונים לחוק רשות השידור הכלולים בחוק ההסדרים, המדינה תוכל לגבות אגרה גם ממי שאינו מחזיק בביתו מקלט טלוויזיה. "החלת הסעיף טעונה את אישורו של השר הממונה על רשות השידור, אם ייווכח כי 'שינויים בהרגלי הצפייה של הציבור מצדיקים זאת'", נכתב. עוד מדווחת בר-זהר כי "בחוק הרשות השידור החדש לא נוצר חיץ בין הדרג הפוליטי לבין מי שינהל את הרשות בפועל - בניגוד לדיונים שהתקיימו בנושא ולהצעת חוק שעלתה להסדרתו".

ובידיעה נפרדת מדווחת בר-זהר על חשש לפגיעה בשידורי הערוץ הראשון כתוצאה ממאבק העובדים בדרישה להחתים שעון נוכחות.

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי ככל הנראה שתי זכייניות ערוץ 2 יוכלו להמשיך להחזיק יחד בחברת החדשות של הערוץ. "כבר הוכח, מאז קם ערוץ 2 והתווסף אליו ערוץ 10, כי הסיבה העיקרית להחזקת ערוץ טלוויזיה אינה הרווח הכלכלי", הוא כותב. "הסיבה המרכזית להחזקת גוף תקשורת (בעיקר מסחרי) בישראל היא יכולת ההשפעה והכוח שנלווים אליו. בעוד שעל מידת הכוח קשה להתווכח - ההשפעה, עד כה, הייתה פחותה. כעת זה יכול להשתנות. [...] גורמים בשוק התקשורת הביעו חשש מובהק כי גוף כמו 'ישראל היום', בהינתן לו רישיון, יוכל להעביר את מרכז פעילותו, על האידיאולוגיה שהוא מוביל, מהנייר המחולק בצומת המרכזי - אל הסלון של כולם במהדורה המרכזית של 20:00 בערב".

מארק שון מדווח ב"כלכליסט" כי "רשות השידור עתידה לשכור את שירותיהם של כמה ממשרדי עורכי-הדין המובילים בישראל", במסגרת "מאגר משרדים" שהיא מקימה בימים אלה. בידיעה מוזכרים שמותיהם של משרדים רבים ומוכרים. יש לקוות שבתום הקמת "מאגר המשרדים" יימצאו עורכי-הדין שיוכלו לספק לעובדי הרשות שייקלעו לצרה ייעוץ משפטי הולם, במקום ללעוס באוזניהם כריך ולומר להם שהם אינם יודעים מה לעשות.

רביד אורן מראיינת במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות את וביורן סלבק, עיתונאי נורבגי ועורך "מגזינט", שפירסם לפני כמה שנים קריקטורות של הנביא מוחמד, שהופיעו קודם לכן בעיתון הדני "יולנדס פוסטן". סלבק, כך עולה מהראיון, לוחם במולדתו למען ישראל בשל רגשות אשם על מעשי הוריו בתקופת מלחמת העולם השנייה. "אני מאוד מודאג מהרגשות האנטי-ישראלים בנורבגיה", הוא אומר, "אבל מרגיש שהדיון על התחזקות האיסלאם מועיל לכם".

מערכת עיתון "העיר - תל אביב" שוב נפרדת מקוראיה, לקראת השינוי הצפוי בעיתון. בדומה לגיליון מהשבוע שעבר וזה שלפניו, סימנים רבים מעידים כי הגיליון שחולק היום למנויי הארץ הוא האחרון במתכונת הנוכחית.

במדור חדשות החוץ של הארץ מתפרסמת ידיעה קצרה מאת סוכנות AP ולפיה עיתון באוגנדה פירסם רשימה של 100 הומוסקסואלים וקרא "לתלות אותם!".

"נתניהו אמר: אפרק את הממשלה תמורת הסכם", קוראת כותרת ידיעה בכפולה השנייה של ידיעות אחרונות. איתמר אייכנר מצטט בדיווחו את תומס פרידמן (שמו נכתב בידיעות אחרונות כך: טום פרידמן, ולחלופין - תום פרידמן), שהקדיש אתמול מאמר פרי עטו ב"ניו-יורק טיימס" ליחסי ישראל-ארה"ב.

"ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לממשל האמריקני כי אם יגיע להסכם שלום לא יירתע מלפרק את הממשלה ולשלם מחיר פוליטי כבד", מחלץ אייכנר ידיעה חדשותית מתוך טור הדעה של בכיר הפובליציסטים ב"ניו-יורק טיימס". הידיעה משתלבת בכפולת עמודים שבמרכזה עומד ציטוט של שר הביטחון אהוד ברק, אשר אמר אתמול כי "לא צריך להתעקש עכשיו על ההכרה במדינה יהודית". עמדה זו של ברק מייצרת את הכותרת הראשית של העיתון - "ברק נגד נתניהו".

דיווחים על המאמר של פרידמן מופיעים גם בעיתונים אחרים. אם להשתמש בקלישאה, המאמר מכה הדים בעיתונות הישראלית. בכפולה הפותחת של מעריב מדווח צח יוקד על דברי פרידמן תחת ציטוט אחר ממאמרו - "ישראל מתנהגת כמו ילד מפונק". בן כספית מדווח באותו עמוד על לחצים שמפעילים מנהיגים יהודים-אמריקנים על נתניהו כדי לאלצו לחדש את הקפאת הבנייה בשטחים ומציין כי "חיזוק להערכה זו אפשר היה למצוא אתמול במאמר חריף וחסר תקדים לקדנציה הנוכחית, שפירסם העיתונאי המשפיע ביותר באמריקה, תומס פרידמן, על מדיניותה של ממשלת נתניהו".

אגב קשריו של נתניהו עם מנהיגים יהודים-אמריקנים, מחר יתפרסם בידיעות אחרונות תחקיר על "תעשיית התרומות וגיוס הכספים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ש-98% מהם מגיעים מחו"ל". לשלדון אדלסון, הבעלים של העיתון המתחרה, בוודאי יהיה חלק בתחקיר.

בעיתונו של אדלסון, "ישראל היום", מוקדש רובו המוחלט של עמ' 11 למאמר שכתב פרידמן. בועז ביסמוט מתרגם בהרחבה מהמאמר, ומתאר אותו כהתקפה על ישראל, ממשלתה והעומד בראשה. "לרוב נתפס פרידמן כמי שמבטא את דעתו של הנשיא ברק אובמה", מציין ביסמוט, "ולא מן הנמנע שגם הפעם עומד הממשל האמריקני מאחורי מאמרו החריף".

מתחת לידיעה של ביסמוט טור פרשנות מאת דן מרגלית, המוקדש לטור הפרשנות של פרידמן. "זה לא נכתב מתוך הנחה שהמשא-ומתן הישראלי-פלשתיני מוביל להסכם שלום בעתיד הנראה לעין", מעריך מרגלית, "אלא במאמץ אחרון להציל את הרוב הדמוקרטי של ברק אובמה בבחירות לבית-הנבחרים הנערכות ב-3 בנובמבר. זה מאמר שנכתב בתגובה למה שאינו מוזכר בו - הירידה התלולה בתמיכת יהודי ארה"ב בנשיאם".

עיתון הארץ, בעל הזכות לתרגם ולפרסם מתוכני ה"ניו-יורק טיימס", העלה אתמול לאתרו תרגום מלא למאמר של פרידמן, אך משום מה המאמר אינו מופיע בעיתון המודפס הבוקר. למעשה, אין בעיתון כל הד למאמר.