הבעיות המרכזיות של הסכסוך הן נוכחות צה"ל בגדה המערבית, התנחלויות, גבולות ו"זכות השיבה".
הפחות חמורה יחסית, אם כי לא פשוטה, היא בעיית הנוכחות הצבאית (נוכחות צבאית - צה"ל בלבד) בגדה המערבית, במקום נוכחותם של המתנחלים. אילו ניהלתי את המשא-ומתן מהצד הפלסטיני, הייתי בוחר בנקודה הזו דווקא לוותר לישראלים, לאחר משא-ומתן קשה, מן הסיבה הפשוטה: ברור לכל, שנוכחות זו תלך ותצטמק בקצב די מהיר עד לחיסולה המוחלט, כיוון שלאחר שלום ישראלי-פלסטיני, לישראל לא יהיה כל עניין וצורך להחזיק צבא במדינה הפלסטינית, באזורים ללא התנחלויות. סעיף זה בהסכם יעזור גם בהרגעתם של אותם הדיוטות (לא אידיוטים) ישראליים המאמינים בכנות, שההתנחלויות "מגינות על ישראל".
באשר להתנחלויות, כיוון שמכיר אני היטב את המנטאליות הישראלית (במקורה מנטאליות מפא"יניקית טרום-מדינתית) של "יצירת עובדות בשטח", נחוש אני בדעתי שבשום פנים ואופן אין להשלים עם בנייה כלשהי בהתנחלויות. אם בכל זאת, תוך משא-ומתן, תיווצר אווירה חיובית, ויתברר שהתנחלות מסוימת, למשל מודיעין עילית, לבטח תיכלל ב-4% השטחים שיסופחו לישראל (ראה לעיל), ניתן יהיה לבקש את הסכמת הפלסטינים לבנות שם עוד לפני החתימה על ההסכם הישראלי-פלסטיני.
באשר לגבולות, הם חייבים להיות מבוססים על "הקו הירוק", עם החלפת שטחים של עד 250 קילומטר ריבועי, או כ-4% משטח הגדה המערבית, ביחס של 1:1 - 250 קמ"ר מישראל "הישנה" יועברו לפלסטין, ובתמורה תספח ישראל 250 קמ"ר, שטח גושי ההתנחלויות שבהם מצויים כיום יותר מ-70% מהיהודים החיים בגדה המערבית (למעשה - התוכנית של "הסכם ז'נבה").
ובאשר לזכות השיבה - כל פלסטיני רציני יודע היטב ששיבה ממשית והמונית לא תהיה. הניסוח יהיה שתוכר זכותם של הפליטים הפלסטינים לשוב, בכפוף לאישורה של ממשלת ישראל לגבי כל פליט ופליט (בדיוק "הסכם ז'נבה"). ממשלות ישראל ופלסטין יגיעו להסכמה שקטה שמספר הפליטים שיחזרו בפועל לישראל יהיה כ-100,000, ולאחרונה התפרסם שגם ארה"ב מוכנה לקלוט כ-100,000. שאר הפליטים, בניגוד מוחלט ל-200,000 הנ"ל, יפוצו היטב מ"קרנות בינלאומיות" (דהיינו: סעודיה, אמירויות הנפט, ואולי גם קצת אירופה, קנדה, אוסטרליה ויפן). בתנאים אלו, עשוי להיווצר מצב שאולי יהיה אפילו קשה למצוא את 100,000 הפליטים שיוותרו על הפיצויים ויתעקשו לעבור לגור בישראל, שאת אזרחותה המלאה יוכלו לקבל רק לאחר מספר שנים של שהייה בה. לגבי הפליטים המעטים שבכל זאת יגיעו לישראל, חשוב שהממשלה הפלסטינית "תנפח" את אירוע הגעתם לישראל לכדי דרמה גדולה, עם "הרבה רוח", הרבה טלוויזיה, דמעות ונישוקים, ובכך להמחיש את "התממשות זכות השיבה".
