נחמן פביאן מראיין את ד"ר ענת קורץ:
השבוע נתבשרנו כי נשיא המדינה מר
שמעון פרס פנה מחדש לנשיא מצרים חוסני מובארק כדי לבקש את התערבותו על-מנת להחזיר את ראש הרשות הפלשתינית אבו-מאזן לשולחן הדיונים ולתת למעשה תנופה מחודשת לתהליך המדיני על-ידי סבב נוסף של שיחות.
פניתי לד"ר ענת קורץ, חוקרת בכירה ומנהלת המחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. ד"ר קורץ פרסמה ספרים ומאמרים רבים בשנים האחרונות, תחומי מחקרה העיקריים הם המאבק הלאומי הפלשתיני וזירת היחסים בין ישראל לפלשתינים.
אם מדובר בשיחות ישירות בינינו לבין הפלשתינים, מה פשר הפנייה של הנשיא פרס לנשיא מצרים? "למרות ההכרזה על שיחות ישירות, השיטה היא שישראל מנהלת מו"מ עם ארה"ב והרשות הפלשתינית מנהלת אף היא מו"מ עם ארה"ב. אומנם נשיא ארה"ב
ברק אובמה ומזכירת המדינה האמריקנית
הילרי קלינטון גורסים כי הפלשתינים יכולים להשיג את מבוקשם רק באמצעות שיחות ישירות ואין תחליף לשיחות פנים אל פנים, אבל הממשל האמריקני לא השכיל להבין כי קיים חוסר אמון בסיסי בין הצדדים.
מסיבה זאת אבו-מאזן פונה לא רק לארה"ב אלא גם לאיחוד האירופי, וגם מאיים בפנייה לאו"ם ואף לבית המשפט הבינלאומי ולמדינות החתומות על אמנת ז'נבה, כדי לקבל אישור גלובלי להקמה חד-צדדית של מדינה. זה מסביר את הפנייה של הנשיא פרס לעמיתו המצרי".
בהתבטאויות הפומביות האחרונות מפגין אבו-מאזן ביטחון רב. מהו לדעתך מקור "הביטחון העצמי"? "אבו-מאזן נהנה כיום מהכרה בינלאומית כמייצג הפלשתינים. למדינות המערב נוח לראותו כמייצג, היות שלדידם הוא מחויב לפתרון של פשרה. גורם נוסף שייך לזירה הפנים-הפלשתינית: אין ערעור על המשך תפקידו, למרות שתוקף כהונתו פג רשמית, בשל הדחייה של הבחירות לפרלמנט ולנשיאות.
יחסי פתח-חמאס מובילים למצב של חוסר יכולת של הרשות לקיים בחירות. יתר על כן, לא פתח ולא חמאס ידחפו לעריכת בחירות בלי הביטחון של כל ארגון שהוא זה שיזכה, ומוטב מבחינתם להמשיך במצב הקיים. לכן, גם אם יש טענות נגד התנהלותו של אבו-מאזן, הגורמים הפוליטיים ברשות הפלשתינית יודו כי זה הרע במיעוטו.
במצב זה, אין אלטרנטיבה שלטונית שתהיה מקובלת בזירה הבינלאומית, אשר תבטיח כי הרשות הפלשתינית תמשיך ליהנות מאותו סיוע כלכלי וביטחוני ממקורות חוץ כפי שזו נהנית כיום".
ומבחינת ישראל? "אם אנחנו נדרשים לסוגייה של היחס בין תנועות הפתח וחמאס, הרי שבזירה הפלשתינית קיימות למעשה שתי רשויות, גם אם לנו לא נוח להודות בעובדה זאת".
מהו הביטוי לכך? "מאז ומתמיד היה קיים מתח ביחסים בין מנהיגי הגדה המערבית לבין מנהיגי עזה. הפיצול הגיאוגרפי הוא בלתי ניתן לערעור. חמאס מיצב את עצמו כהנהגה חלופית לאש"ף, והארגון השתלט צבאית על רצועת עזה מאז יוני 2007. עם זאת, יש קשר מסוים בין הארגונים; חמאס פועל בגדה באמצעות המסגדים והמוסדות הדתיים המסונפים אליהם - מוסדות חינוך וצדקה.
ואילו הרשות הפלשתינית בראשות אבו-מאזן וסלאם פייד, ראש הממשלה הפלשתינית, מנסה לקיים נוכחות ברצועת עזה באמצעות העברת כספים ותשלום משכורות. במצב של קיפאון כלכלי, הזרמת הכספים מיו"ש, לצד תרומות ממקורות שונים בעולם, תרמה לכלכלת הרצועה אשר צמחה בשנת 2009 בשיעור של אחוז אחד.
הרשות, בהובלתו של פייד, פעלה לעיצוב כלכלת הגדה על-ידי בנייה, ייעול השירותים האזרחיים והמערכת המינהלית, השלטת חוק וסדר, מאבק בשחיתות, ובמקביל - גם בטיפוחו של המגזר הביטחוני. בשנת 2009 נרשמה ירידה באבטלה מ-20 ל-18 אחוזים, ונרשמה צמיחה כלכלית מרשימה של כ-9 אחוזים. כל זאת בתמיכתה של ישראל ברעיון של 'השלום הכלכלי'".
ובמו"מ המדיני? "אבו-מאזן אינו יכול לערוב למה שיתורגם לצעדים אופרטיביים ברצועת עזה. כרגע המצב נוח.
לאבו-מאזן, לראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו ואף לנשיא ארה"ב אין כיום תשובה לבעיה כיצד לאחד את יהודה ושומרון ואת רצועת עזה לישות פוליטית אחת, וכיצד מייצבים מחדש שלטון מרכזי אחד וייצוג לאומי אחד לגיטימי ומוכר בזירה הפלשתינית".
אם כך, אולי צודקים אלה הגורסים כי יש להקים שלוש מדינות לשני עמים? "אפילו אם נרחיק בדמיון, גם שלוש מדינות אינו סצנריו קביל כלל וכלל, כי אבו-מאזן לא יכול להגיע להסכם תוך ויתור על עזה. ובאשר למחשבה על אוטונומיה, קל יותר להחיל אותה על עזה, כיוון שאין בה נוכחות ישראלית. עם זאת קיים מצב אבסורדי: הניסיון לבודד את חמאס מקשה על יחסי ישראל עם הרשות הפלשתינית. יתר על כן, נוצר מצב שישראל מכירה כיום דה-פקטו בחמאס בעצם תביעתה ממנו להיות אחראי למתרחש בשטח רצועת עזה".
ראש הלשכה המדינית של חמאס,
חאלד משעל, הודיע בראיון לשבועון האמריקני ניוזוויק שיסכים לקבל הסכם שלום. הוא מבקש מארה"ב לקיים עמו מגעים ישירים אך במקביל - מטיל ספק בחתימת הסכמי שלום בכלל.
מה פשר שינוי זה? "חמאס מנסה להיחלץ מהבדידות במישור הצבאי והכלכלי בסיוען של "רוחות חדשות". אובמה קרא להקל על החרם ומדינות אירופיות, ביניהן צרפת וגרמניה, מחפשות ערוץ הידברות עם שלטון חמאס ברצועה בנושאים כלכליים והומניטרים; יש מגעים מצד מדינות שונות עם חמאס, למרות שזה לא הביע כל נכונות למלא תנאים שהציבו לו ישראל והקוורטט להסרת החרם, והנושאים האלה אינם מופיעים באג'נדה של השיחות בוושינגטון.
משעל אומנם הודיע שיקבל הסכם, אבל באותה מידה יש בירי של כמה רקטות קסאם מעזה ובתגובה המתבקשת מישראל כדי לחבל בתהליך.
בכל הכרוך להסכם, אנו מדברים בדינמיקה בעייתית ומורכבת ובתהליך ארוך עם מכשולים רבים בדרך. בזירה הפלשתינית יש צורך בקיום בחירות, ובהיעדר יכולת לערוך אותן, ניתן לקיים עם משעל הבנות. אם להתייחס לדבריו האחרונים, אני לא רואה כיצד עורכים משאל עם ביו"ש ובעזה ללא תיאום. ובעיקר - כיצד ירשה חמאס לערוך משאל עם על הסכם שלמעשה לא היה שותף לו. לפיכך, הייתי מציעה לא לקפוץ מהתלהבות למשמע דברי משעל, שבתבונתו יודע שהדרך להסכם ארוכה".
שלטון חמאס ברצועה יציב? "כרגע אין יכולת לאף גוף לתרגם התנגדות לתופעות של מחאה וביקורת שיאיימו על שלטון חמאס. הם קובעים את סדר היום האזרחי, את סדרי חלוקת התקציבים, ויש להם מונופול על הנשק, להוציא חריגים של תאים קיצוניים שנגדם נאבק חמאס. ברצועת עזה אין כיום אופציה לחמאס, לא מצד השוחרים לפשרה ולא מצד הלוחמים המאורגנים בתאי ג'יהאד איסלאמי קיצוני".
אם כך הצלחת התהליך המדיני היא בלתי אפשרית. "אני רואה אותו כתהליך חסום. אין בצד הישראלי ואין בצד הפלשתיני מנהיגות שתהיה מסוגלת לוויתור על מאוויים לאומיים".
מה הצפי? "שני הצדדים יכולים להמשיך במלחמת התשה. היום אחד התנאים שהוצבו לאבו-מאזן הוא הכרה בישראל כמדינה יהודית. אבו-מאזן אינו מראה נכונות למלא את התנאי. לכן, חרף המגעים הגלויים והסודיים, אין התקדמות להקמת מדינה פלשתינית במסגרת הסכם עם ישראל. בהעדר הסכם לא תהיה הפרדה, ולדעתי ממילא יגבר האיום על אופייה היהודי של מדינת ישראל".
ומצד הפלשתינים? "ההתעקשות על הקפאת הבנייה בגושי ההתנחלויות, שברור כי יישארו בידי ישראל בכפוף לחילופי שטחים כפי שמוצע, מרחיקה אותם ממימוש החזון למדינה".
שרים בכירים בממשלת ישראל הודיעו כי ישראל נערכת לאפשרות של הינתקות במקרה שהמו"מ ייכשל.
"אין להוציא את האפשרות של צעד מסוג זה. בינתיים זו התגובה להודעותיו של אבו-מאזן לפנייתו לאו"ם ולמוסדות בינלאומיים שיאפשרו הכרזה חד-צדדית על הקמתה של מדינה פלשתינית אם המו"מ אכן ייכשל. כל החלטה של האו"ם בנוסח זה או אחר תיתן לפלשתינים תחושה של עידכון כלשהו לכל היותר.
ההכרזות ההדדיות מכוונות להיחלץ מהמבוי הסתום ולהחזיר את הצדדים למשא-ומתן. אם מדובר על ישראל, ממילא יש לה המילה האחרונה. בנושאים רבים הקשורים ליהודה ושומרון, ישראל היא כיום המחליטה העיקרית באספקטים רבים של הביטחון והכלכלה, ובתחומים אלה פעילותה של ישראל היא חד-צדדית".
מהם הרווח וההפסד במצב שנוצר? "הרווח המיידי של שני הצדדים הוא דחיית רגע האמת ודחיית ההתמודדות של שני הצדדים עם אופוזיציה פנימית. התוצאה היא ששני הצדדים לא עושים את הנדרש לפי היעדים הלאומיים המוצהרים".
האם אינתיפאדה חדשה אפשרית? "באינתיפאדה לא חייב להיות שימוש בנשק חם, אבל יכולה להיות התפרצות כלשהי מלמטה. יכולה להיות הסלמה מסוימת ולא יותר מזה. לרשות הפלשתינית אין כיום אינטרס לפנות למאבק אלים כדי לזעזע את הזירה, אך הפוטנציאל קיים. הקיפאון הנוכחי הוא תשתית לסבב אירועים על בסיס מקומי שעלולים להתפשט למרות שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ובין הרשות".
אירן וחיזבאללה? "חיזבאללה תומכת לוגיסטית בג'יהאד האיסלאמי ביו"ש, ובעזה ובחמאס. אירן מצידה נכנסת לפרצות שנוצרות על-ידי המבוי הסתום בשיחות".
