בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נוכח העלייה הגוברת במספר הצעירים המצטרפים לכתות, מוצעות להוריהם דרכי-טיפול הולמות
הצטרפותו של בן-משפחה לאחת הכתות הפועלות בארץ מהווה, בדרך-כלל, כאב-ראש ומקור-דאגה להוריו. מהניסיון הטיפולי באותם הורים עולה, כי מרביתם אינם מוכנים להשלים עם הצרה שנחתה עליהם והם נוטים להגיב עליה בכעס רב. אלא שלדעת פסיכולוגים, עימם שוחחנו, תגובה שכזו עלולה, בסופו של דבר, רק לחזק את חבר הכת ולבצר אותו בעמדותיו. ממעקב מקיף אחר אותם הורים מסתבר שמקצתם מונעים מרגשות-אשמה, המונעים מהם אפשרות לפעול נכונה. לעומתם יש לא מעט הורים שמחמת הבושה פשוט אינם מגיבים להצטרפות בנם לכת, ויש אפילו כאלה שמקצינים בתגובתם הפסיבית, כאשר הם אחוזים בהלם, עד כדי שיתוק מוחלט, המונע מהם כל תגובה. במקרים מסוימים מתגלים הורים שהתבטאויותיהם הן תגובות הדומות לאלה של אבל ושכול, כאשר הם רואים בילדם בוגד, שאין לסלוח לו ושיש לנדות אותו, לצמיתות, מן המסגרת המשפחתית.
|
|
לשמור כל העת על גשרים פתוחים ועל ערוצי-תקשורת עם הבן, לעודד אותו לבקר בבית, לטלפן, לכתוב ולקבל את ביקוריו בחום | |
|
|
|
לאלה גם לאלה מציעים הפסיכולוגים, שהתמחו בנושא, תדריך-טיפולי, בו מומלץ להורים שלא להזכיר, בשיחתם עם הבן, את תורת הכת; להימנע מלמתוח עליה ביקורת, ובשום אופן לא להתעמת עימו בנושא הרגיש. תחת זאת מומלץ להאזין לו בקשב רב ובד בבד לנצל את מימושה של מטרה משפחתית מסוימת, או מטרה אישית כלשהי, כמו, למשל, בחינת-בגרות, או נסיעה לטיול. לצורך העניין ניתן, אפילו, לשתף בעניין את מנהיג הכת ולפעול בתיאום עימו. בכל מקרה מומלץ להורים להתעניין, ברציפות, במעשיו של הבן ובאורח-חייו, בעוד שהם עצמם אמורים להמשיך באורח-חייהם הרגיל ויחד עם זה גם להשתחרר מתלותם בילדם. עליהם לשמור כל העת על גשרים פתוחים ועל ערוצי-תקשורת עם הבן, לעודד אותו לבקר בבית, לטלפן, לכתוב ולקבל את ביקוריו בחום ובשמחה וגם לשתפו בתהליכי המשפחה הטבעיים. במפגשים עם הבן מומלץ להורים להעלות זיכרונות מאירועים מעניינים, שמחים כעצובים; להזכיר חוויות משותפות, תוך הסתייעות באלבומי המשפחה, ולא ליצור, חלילה, מצב שבו הכל נמחק רק בגלל הצטרפותו לכת. בכל מקרה רצוי שלא לשלוח אליו כסף, באשר זה ממילא לא יגיע אליו, אלא יועבר, ישירות, למנהיג הכת.
|
|
תאריך:
|
31/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/10/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צבי גלברד
|
31/10/10 14:15
|
|
2
|
|
ora
|
6/06/12 10:16
|
|
כאן, לפני 15 שנה, נרצח יצחק רבין. אני זוכרת את הלילה חסר השינה. אני זוכרת איך עמדתי שעות ארוכות בתור כדי לעבור על פני הארון. התרגשתי לראות שכה רבים באו. התרגשתי עוד יותר מפני שהיו שם כולם - יהודים וערבים, חובשי כיפות וחילוניים, צעירים וכסופי שיער. ישראלים מכל הסוגים, שבאו לחלוק לרבין כבוד אחרון. השבר והזעזוע התמזגו פתאום עם תחושה חזקה של אחדות.
|
|
|
חבר הכנסת עפו אגבאריה אמר לאחר הפגנת הימין באום אל-פחם שהמסתערבים זרקו את האבנים ולא תושבי אום אל-פחם. חברת הכנסת חנין זועבי טענה שירו עליה כדורי גומי והיא נפצעה. כתבת גלי צה"ל הדס שטייף שהייתה במקום הזדעזעה לשמוע שקרים בוטים כאלו מפי חברי הכנסת והתושבים הערבים.
|
|
|
היום מצוינת עצרת הזיכרון ליצחק רבין, הרצח הפוליטי הראשון בתקופה המודרנית כאן בישראל. אומנם איני מסכים עם הסכם אוסלו, או עם כל מורשת השלום של רבין. אני לא בקיא כל-כך בפועלו, אך הרדיפה לשלום וההבנה כי הוא נרצח בעבור תוצאות ההסכם, מבהילות אותי כרוב אזרחי המדינה. לרצח לא היה טעם של ממש. הרי ההסכם כבר נעשה, תוצאותיו נראו בשטח, אפילו רבין החל להבין את השגיאה. על-פי הסקרים של אותה תקופה, הוא לא היה מנצח את הבחירות של 96' בכל מקרה. ועדיין קם אדם ורצח אותו.
|
|
|
מדי שבוע - יש שבועות שבהם כמעט מדי יום - ישראל מופצצת. האוזן העצלה כבר מורגלת לשמוע את הדיווח היבש – פצצת מרגמה נפלה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול. אין נפגעים. מבחינתנו – אין חדש. אין חדשות. מה יום מיומיים? מה פצצה מפצצתיים? רובנו ככולנו, ודאי מי שאינם נמנים עם תושבי חבל אשכול ויישוביו, ממשיכים בסדר היום הרגיל שלנו.
|
|
|
ביום שישי האחרון (29.10.10) הפליא יוסי שריד כדרכו, ללהט בסגנונו הרהוט, מעל גבי עיתון הארץ, ופנה למר שמעון פרס, וביקש הסברים למופלא בעיניו. פרס, כידוע, הוא נשיא מדינה עסוק מאוד. כשני שליש מזמנו הערני הוא מבלה באוויר, משייט לו בגובה ארבעים אלף רגל, במחלקת המועדפים באחד ממטוסי אל על, בדרכו אל או מ-מדינה כזאת או אחרת. מובן לכן, שעיתותיו דחוסות, פגישותיו רבות, מגוונות וגורליות. אשר על כן, ברור שבקשתו הצנועה והרהוטה של ח"כ (במיל.) שריד, לא תיקרא על ידו, מן הסתם עוזרתו המסורה המעבירה אליו בקיצור את תמצית הנכתב עליו, לא תמצא לנכון להטרידו בזוטות שרידיות כגון אלה. אני עבדכם, מבוגר אחראי, שדואג שייאושו של שריד יוותר במינון הנסבל, לקחתי על עצמי את המשימה להשיב דבר בשמו:
|
|
|
|