|
בול עם דמותה של דונה גרציה
|
|
|
|
|
הבית של דונה גרציה
|
ראובן לייב
|
מוזיאון חי בטבריה, ייחודי מסוגו בעולם, נושא את סיפור-חייה של בת-אנוסים מליסבון, שהקדישה את עושרה האגדי להצלת אחיה, בני העם היהודי
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
המעשים שלך והחוכמה שלך מלווים את העם שלנו דורות, וכשאני נזכרת בך את נראית לי כמו דבורה הנביאה, כמו אשתו של חנינא בן דוסא... נוגה קסום עוטף אותך: אישה אצילה ומיוחדת מאוד.
האהבה שלך לעם ישראל נחשפת בסיפור חייך, שהוא הסיפור שלנו כולנו. סיפור גירוש ספרד הוא גם סיפור חייך המופלא ומלא התלאות. ב-1492 גורשו היהודים מספרד ורובם עברו לפורטוגל השכנה בתקווה לחזור לבתיהם במהרה, אך ב-1494 הם גורשו גם מפורטוגל במצוות המלך ובלחץ האינקוויזיציה.
בעיניי את סמל, את אנדרטה של גבורה, אבל את קודם כל בן-אדם מיוחד. אישה מלאה עוצמה, מלאה רגש. את חלק מחיינו, מחיי, מתולדות העם, ואת נשמה שמבטאת תקופה, חלק רוטט מהסיפור הכואב הזה.
קשה לומר את המילה הזו, האנוסים. כמה צער קשור בתואר הזה. אלפי יהודים שלא הסכימו להיטבל לנצרות נאלצו להתחיל שוב בנדודים על פני ימים וארצות כדי למצוא מקלט ובית. ואת, דונה גרציה, בת למשפחה שעברה את התופת הזאת, את בת שנולדה למשפחת אנוסים - והם נתנו לך את השם ביאטריצ'י, ולימים נודעת בשם דונה גרציה.
בגיל 18 את מתחתנת עם מנדס בן למשפחת אנוסים - ולאחר מותו הפתאומי בגיל צעיר, את מתגלה במלוא הדרך כיהודייה שנלחמת למען יהודים.
זו תקופה שמזכירה את מסעי הצלב, תקופה של רדיפת יהודים ועסקי המשפחה שלך חובקים עולם. את יודעת שחייבים להגן על העם שלך בפני הכנסייה ובעיקר להציל יהודים מפני האינקוויזיציה.
משהו באישיות שלך שובה לב, היכולת שלך לטפטף בכל מעשה שלך, אמירה שלך, אור של מנהיגות. מנהיגה אמיצה, חותרת בנחשולי סכנה, עוברת מארץ לארץ כאשר את נרדפת. לא מוותרת, מגיעה לקושטא, היא איסטנבול, בירת האימפריה העותומאנית. רוח טובה באה איתך, את מפעילה את כל הצוותים שלך כדי לעזור לפליטים היהודיים המגורשים, את מצווה עליהם להיות אחראים לשלומם. עיניים נשואות אלייך: אלפי פליטים נקלטים בערי יוון ובטורקיה, ואת הופכת ל"משה רבינו", נביאה נערצת בעיני היהודים.
בעיניי אני מדמיינת אותך מסייעת ליהודים, מלקטת כל פרט על עזרתך, על תרומתך להקמת בתי כנסת ובתי מדרש. לא חדלה לרגע, משלמת שכר לרבנים ולמי שלומד תורה. יודעת כמה חשוב לשמור על גרעין הזהות, על הרוח. הדרך שלך ברורה: חייבים לתת לעם היהודי חיים חדשים, לשמור על הביטוי העליון של קורותיו, לוחשת לעצמך, התורה היא הדרך. החסד, המכנה המשותף בין כל חלקי העם.
את כל מה שעשית, את החוכמה שלך, את המעשים הטובים, אי-אפשר לשכוח!
חן מהעיר טבריה
(ואימא אומרת שקראו לי חן
על-שם סבתא גרציה, שהייתה חיננית וטובה)