איומים על ראש הממשלה

בימים האחרונים התקבלו טלפונים במינהלת ההינתקות, שבה איימו לרצוח את ראש הממשלה, אריאל שרון, ואת יושב-ראש המינהלת, יונתן בשיא. כמו כן, התקבלו איומים והטרדות נוספות. בעקבות זאת, פתחה משטרת מחוז ירושלים בחקירה, יחד עם השב"כ, כדי לגלות מי עומד מאחורי האיומים וההטרדות. כך הודיע בצהריים מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו.

בתדרוך לכתבים לכבוד השנה החדשה, אמר פרנקו כי נפתחה חקירה מואצת, בין היתר נוכח הראיות שנמצאו בימים האחרונים. לדבריו, "מצאנו במהלך ההפגנה שלשום פלאיירים ותמונות", המעלים חשד להסתה חמורה נגד ראש הממשלה. פרנקו ציין, כי ראיות אלה הועברו אל הפרקליטות לצורך בחינתן, בשאלה האם אכן מדובר בהסתה. עכשיו ממתינה המשטרה להנחיית הפרקליטות.

לעומת המשטרה, מנסה השב"כ "להוריד "פרופיל". גורמי שב"כ מסרו, כי אין איומים ממוקדים נגד שרון.

הרב יוסף דיין מוכן להטיל 'פולסא דנורא' על שרון

הרב יוסף דיין, המוכר כאיש ימין קיצוני וכאחד מאנשי כך לשעבר - שאף היה מועמדה של תנועת כך לכנסת, הודיע כי הוא נכון להטיל קללת 'פולסא דנורא' על ראשו של ראש הממשלה, אריאל שרון. על-פי הקבלה, קללת 'פולסא דנורא' מתירה דמו של המקולל ומביאה למותו. דיין אמר בראיון לערוץ 2 כי הוא מוכן לעשות זאת עתה. בעקבות דברים אלה, הורה ראש אגף החקירות במשטרה, משה מזרחי, על איסוף המידע בנושא והעברתו לפרקליטות - כדי לקבל החלטה האם להורות על פתיחת חקירה נגד הרב.

הרב דיין, המתגורר בהתנחלות פסגות, אמר כי הוא הטיל בעבר 'פולסא דנורא' על ראשו של יצחק רבין ז"ל ואף נחקר על כך. הוא אישר, כי הוא אכן מייחל למותו של שרון, וכי הוא נמנה עם אלה שהשב"כ מתכוון אליהם שהם מצפים למותו של שרון, אך ציין כי זו זכותו ואין בכך עבירה. "מה, אסור לי לייחל", התריס.

דברי של הרב דיין עוררו סערה. יו"ר סיעת העבודה, דליה איציק, קוראת לעצור את הרב במעצר מינהלי, כדי למנוע שוב רצח ראש ממשלה מכהן. בפרקליטות עומדים לבדוק נושא זה כבר עוד לפני כניסת החג.

האגודה לזכויות אזרח נגד סתימת פיות

האגודה לזכויות האזרח פנתה לניצב פרנקו, בדרישה ליימנע מקיום חקירה העלולה לפגוע בחופש הביטוי. האגודה, באמצעות עו"ד אבנר פינצ'וק, מתייחסת במיוחד לדבריו של פרנקו, לפיהם המשטרה בוחנת עתה שתי כרזות - באחת מופיעה המילה "הדיקטטור" מעל לתמונתו של ראש הממשלה, ובשנייה מופיעות המילים "הטרנספר" ו"לא נסלח" בצד תמונתו של ראש מינהלת ההינתקות.

במכתב האודה לפרנקו נאמר, בין היתר: "נשגב מבינתנו כיצד ניתן להעלות על הדעת, שביטויים כמו אלה שהופיעו בכרזות הנ"ל, יכולים להוות בנסיבות כלשהן "הסתה לאלימות". יש לקוות אפוא, שפרקליטות המדינה, שאליה הועברו הכרזות, תודיע בהקדם, כי אין כל בסיס לחשדות שהעלית, ותנחה את אנשי המשטרה, שלא להחרים להבא כרזות רק בשל כך, שהן נחזות בעיניהם כ"קיצוניות" או כ"חשודות".

האוגדה טוענת, כי "עתם פרסומה של הודעה רשמית, לפיה תיבדק "פליליות" הכרזות, עלולה להשרות אפקט מצנן ולפגוע בחופש הביטוי, וזאת בעיקר בשים לב למעמדך ולסמכויותיך הנרחבות כמפקד בכיר במשטרה. אם אכן התקבלו איומים על חייו של ראש הממשלה, ניתן וראוי לחקור בדבר. אך הקשר, שקשרת בין חקירה זו לבין כרזות מחאה לגיטימיות, גורם לפגיעה בחופש הביטוי מזה ולזילות ולקלות ראש בחשש לשלום הציבור ומנהיגיו מזה". האגודה מבקשת מניצב פרנקו "לשמור מכל משמר על חופש הביטוי, ולאפשר קיומו של דיון ציבורי לגיטימי, גם אם זה כרוך בביטויים קשים וחריפים".

הקבינט אישר מקדמות

קודם לכן אישר הקבינט המדיני-ביטחוני, בישיבתו שהחלה הבוקר (09:00) את הצעת-החוק פינוי-פיצוי, מכוחה ייקבעו הפיצויים למתנחלים שיפונו במסגרת תוכנית ההינתקות. ההצעה אושרה ברוב מוחץ: תשעה שרים, מול השר זבולון אורלב שהתנגד. מייד לאחר אישור הקבינט הודיעה תנועת המפד"ל, כי היא תפנה לבג"צ.

יונתן בשיא, יו"ר מינהלת סל"ע - סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון, הודיע על תחילת עבודתה של המינהלה. בשיא אמר, כי בצוות המינהלה "מודעים היטב למגוון ההשלכות האישיות, החברתיות והכלכליות של מהלך זה על המתיישבים ויעשו ככל יכולתם כדי לסייע למתיישבים בדרך הרגישה ביותר, ההוגנת ביותר והמקצועית ביותר". כן מבטיח בשיא "דיסקרטיות מלאה במפגשים עם אילו שירצו בכך". בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה נאמר, כי ניתן לייצור קשר עם המינהלה מיד לאחר ראש השנה, הן באמצעות אתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה והן באמצעות פקס: 02-6529217.

במפד"ל מגיבים בזעם

השר זבולון אורלב אמר לאחר הדיון, כי הוא התנגד להצעה לשלם מקדמות, שכן חוק הפיצויים טרם אושר על-ידי הממשלה ועל-ידי הכנסת. דבר מוזר הוא, אמר, שמשלמים מקדמות בדרך זו וספק אם הדבר חוקי. אורלב הלין בנוסף על ההחלטה למנוע מבני משפחות של מתיישבים להיכנס לשטחים העומדים לפינוי. זה דבר שקורע את המשפחות, אמר ולכן המפד"ל מתנגדת בתוקף.

"איך ייתכן לשלם מקדמות למתיישב בישוב שטרם הוחלט לפנותו ובהעדר חוק פיצויים. מה יקרה אם לא יתקבל חוק הפיצויים, או הממשלה לא תחליט על פינוי אותו ישוב? מה יעשה האזרח, יחזיר את המקדמה?". אורלב התנגד גם בחריפות להעניש בהפחתת פיצויים למתיישבים שיסרבו לפנות את ביתם.

יו"ר המפד"ל, אפי איתם, יוצא בחריפות נגד החלטת הקבינט. איתם מתריע, כי הממשלה פועלת עתה בדרך של "הפרד ומשול" - הממשלה מנסה לשחד את המתנחלים, כדי לפתות חלק מהם לקבל מקדמות ולמוטט בכך את שורות ההתנהגות להינתקות. זו שחיתות מוסרית, אמר, וזה חמור במיוחד כאשר הממשלה פועלת כך. איתם מאשים גם את חברי מרכז המפד"ל, שהצביעו אמש בעד הצעת אורלב - להישאר בממשלה, ובכך הם מונעים, לגישתו, הפלת הממשלה.

שרון נגד משאל עם

עוד קודם לכן שרון דחה, על הסף, את הצעת נתניהו לערוך משאל עם לאישור ההינתקות. לדבריו, נתניהו פועל מתוך שיקולים זרים, שעיקרם: ניסיון לדחות את ביצוע התוכנית. נתניהו, לעומת זאת, אמר הבוקר, כי אין מדובר בתכסיס, אלא בניסיון לזכות בתמיכת העם. הוא ציין, כי בישיבת הקבינט הוא יתמוך בהצעה לאשר את הפיצויים למתנחלים. ואכן, בישיבה הודיע נתניהו כי הוא תומך בתוכנית ואין זה קשור לעמדתו בעניין משאל עם. גם השרה לימור לבנת תומכת בעריכת משאל עם. לגישתה, יש לפעול בדרך שתסייע באיחוד העם, וביצוע משאל זו דרך נכונה.

[על עמדת שרון ביחס לערפאת, ראו קישור]

החלטת הקבינט אותה הוביל שרון, מהווה רק שלב נוסף באישור התוכנית. אולם, בניגוד להודעות שנמסרו בימים האחרונים - לפיהן ניתן יהיה לשלם כבר היום מקדמות על-חשבון הפיצויים - נראה כי המתנחלים לא יוכלו לקבל פיצויים מיידית, שכן:

- החלטת הקבינט טעונה גיבוש הצעת-חוק במשרד המשפטים ולאחר מכן אישורה בוועדת השרים לענייני חקיקה;

- החלטת ועדת השרים טעונה אישור הממשלה והגשתה בשמה לכנסת, לשלוש קריאות;

רק לאחר ביצוע המהלכים הנ"ל, ולאחר שתאשר הכנסת תקציב ליישום הפינוי - רק אז ניתן יהיה לשלם פיצויים למתנחלים; וגם לאחר זאת, אישור פיצויים על-ידי מינהלת ההינתקות ייעשה לאחר בדיקה מדוקדקת, שתכלול שומה כדין.

זמן קצר לאחר החלטת הקבינט, כינס מנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ, את נציגי כלי התקשורת, כדי להציג את תוכנית הפיצויים המלאה. אברמוביץ מציג גם לו"ז לתשלום מקדמות, וכן את מהלכי החקיקה הנדרשים.

ובמקביל - גם המתנחלים נערכים להחלטות הממשלה. המתנחלים פועלים בימים אלה לגיבוש שורה של החלטות, שתכליתן אחת: טירפוד ו/או עיכוב ביצוע ההינתקות. אחד הצעדים שהם עומדים לנקוט תוך ימים ספורים: הגשת עתירות לבית המשפט העליון, בבקשה שיורה על הקפאת הצעדים עד אשר תאושר תוכנית ההינתקות על-ידי הכנסת. נציגי המתנחלים טוענים, כי הממשלה, ובראשה שרון, פועלים באופן בלתי חוקי כאשר הם מנסים לעקוף את הכנסת, ולשלם מקדמות עוד בטרם אושר על-ידי הכנסת תקציב ליישום ההינתקות.