|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
העיתונאי ארי שביט. מדקלם שקר קבוע בעיתון הארץ [צילום: אילן שריף]
|
|
|
|
שפת ביבים בעיתון לאנשים חושבים
|
סלידתו של ארי שביט מיריביו הפוליטיים - ידועה ● במטרה להמחישה, חזר שביט במאמרו האחרון על הגדרתו המתנשאת שכבר הופיעה בכותרת: "מטורללים", כ-22 פעמים, כנראה מתוך חשש שהקוראים לא הצליחו לרדת לסוף דעתו
|
העיתונאי ארי שביט משול בדרך-כלל לאותו חלבן שבגמר החליבה בועט בדלי ושופך את החלב. כך הוא עושה כאשר במקרים רבים הוא מתחיל את מאמריו ב" עיתון לאנשים חושבים" (?) בטיעונים סבירים, אבל בהמשך חוזר לסורו, כלומר שוב חוזר על השקר הקבוע: "הכיבוש". למרות פגם לוגי זה בטיעוניו, בדרך-כלל הוא נשמע אלים פחות מחלק מעמיתיו באותו עיתון דל-תפוצה ועתיר-השפעה. לא עוד! מאמרו ביום חמישי האחרון (18.11.10) אימת את הטענה השגורה, שלפיה כאשר אין לאדם מה לומר וכאשר אין בכוחו לנמק את דבריו, הוא מוריד את רמת הדיון ומנבל את פיו. אין הסבר אחר למאמר שפרסם ב"עיתון לאנשים חושבים" (?) תחת הכותרת "המטורללים", ושבו שידר את סלידתו מיריביו הפוליטיים. סלידתו ידועה, אבל במטרה להמחישה חזר שביט שוב ושוב על הגדרתו המתנשאת שכבר הופיעה בכותרת: "מטורללים". במאמר בן כ-500 מילים חזר שביט לא פחות מ-22 פעם על הביטוי, כנראה מתוך חשש שהקוראים לא הצליחו לרדת לסוף דעתו. ולמי שטרם הבין, שביט השתמש גם בכינויי גנאי נוספים כדי להבאיש את ריחם של "המטורללים" בעיני "החושבים": קיצוני, משיחי, סהרורי, גזעני, נחשל, הזוי, מחבל. בצר לו נגרר לביטויים שבדרך-כלל אינו משתמש בהם: "להתחרפן", "ג'ננה". למקרא דברי הבלע של שביט, הקורא הנבון מתרשם שאין מראה בביתו של העיתונאי הבכיר והמתוקשר, שכן, הפוסל - במומו פוסל. חבל שלא התבונן במראה בטרם פרסם את הגיגיו. לו היה עושה כן, אולי - רק אולי ושוב אולי - היה מבין שהתהום שאליה הובלנו היא תהום אוסלו שלמענה התגייס; שמשיחי השקר של ה"שלום" - והוא ביניהם - תרמו לכך ודיכאו כל חשיבה אחרת; שגזענות היא דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה ליהודים בגלל היותם יהודים, במטרה להכשיר את הקרקע לגירושם מבתיהם בארצם; שאפרטהייד הוא מה שהוא ממליץ לעשות למאות אלפי אזרחים יהודים שיוקרבו למולך ה"שלום"; שהקמת מדינה לאויב בלב ארץ ישראל המערבית תגרום לכך שלא תהיה מדינה יהודית בארץ ישראל - ולכך אין חשיבות בעיניו - ושהציונות תושמד, ושלא יהיה שלום או אפילו "שלום" בארץ; שאין דמיון בין ארץ ישראל לבין אלג'יריה או דרום אפריקה; שהבטחות ממשל אובמה כתובות על הקרח. טוב יעשו שביט ומרעיו אם יפנימו שאדמו"רי מרצ, או "אנשי הרוח" הנאורים בעיני עצמם, אינם מדינת ישראל, שהכת השלטת בתקשורת ובמוקדי כוח אחרים מייצגת את עצמה ולא את הרוב בציבור, ושסופה של הדמוקרטיה להביא להכרעת הרוב במקום לפיתת החנק של אותה כת שלטת. טוב יעשה בנימין נתניהו אם לא ייכנע ללחץ של שביט ומרעיו להכניס סוסה טרויאנית לממשלתו, ובכך יעוות את רצון רוב הבוחרים ויהפוך לבובה על חוט ולקבלן ביצוע מאותרג של השמאל הקיצוני, שלא לומר המטורלל. גילוי נאות: הח"מ כתב ב הארץ עשרות רבות של מאמרים במשך שנים רבות. לפני חודשים אחדים הגיעו מים עד נפש והח"מ ביטל את המינוי על העיתון, פרסום מודעות בו ופרסום מאמרים בו. הקוראים/ות מוזמנים/ות לקרוא: "יש גבול!". |
|
הכותב הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2005-2001 ודובר מפלגת התקווה.
|
|
| תאריך:
|
21/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/11/2010
|
|
ד"ר רון בריימן
|
|
שפת ביבים בעיתון לאנשים חושבים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
להתווכח עם גזען?
|
21/11/10 16:37
|
|
|
|
2
|
|
צנחן
|
21/11/10 16:52
|
|
|
|
3
|
|
אפללון
|
21/11/10 18:09
|
|
|
|
|
|
מפלגת מרכז
|
23/11/10 23:43
|
|
|
|
4
|
|
בתיה
|
21/11/10 19:17
|
|
|
|
5
|
|
אהרון יומנה
|
21/11/10 19:41
|
|
|
|
6
|
|
בתיה
|
21/11/10 19:49
|
|
|
|
7
|
|
אברהם מכפר סבא
|
21/11/10 20:49
|
|
|
|
8
|
|
הניה
|
21/11/10 23:03
|
|
|
|
9
|
|
שתיקת אנטלקטואלים
|
21/11/10 23:07
|
|
|
|
|
|
בתיה
|
21/11/10 23:50
|
|
|
|
10
|
|
לולה מונטז
|
22/11/10 02:20
|
|
|
|
11
|
|
קורןנאוה טבריה
|
22/11/10 05:11
|
|
|
|
12
|
|
דניאל סבלדי
|
13/12/10 22:48
|
|
|
|
|
|
בתיה
|
25/12/10 00:21
|
|
|
על-רקע העימותים החוזרים ונשנים בציבור בנושא השירות בצה"ל, והחשש המתגבר העולה מדוחות ועדות החקירה המתפרסמים אחרי כל מבצע צבאי, חוזר מעת לעת הדיון בקושי של צה"ל לספק את הביטחון הנדרש באופן המקצועי הרצוי - מעורר סקר שפורסם בשבוע שעבר עניין מיוחד. בסקר, שנערך על-ידי מכון ירושלים לחקר שווקים ומכון דחף, נבחנו עמדות האוכלוסיה היהודית בישראל ביחס לשירות וניהול הצבא. הנשאלים חיוו את דעתם לגבי הוצאת מערכי שירותים מתוך הצבא לשוק האזרחי (אאוטסורסינג) על-מנת לייעל את הצבא ולהתמקד בתפקידי לחימה. התשובות נטו באופן ברור לטובת צמצום מערך השירותים הצבאי והוצאתם לשוק הפרטי. הנשאלים גם הסכימו ברובם כי הצבא צריך לשכור שירותים אזרחיים במקום להפעיל אנשי מילואים לצורך שירותים לא-קרביים. לכל בר-דעת ברור כי העיסוק של הצבא במגוון מטלות אזרחיות ושירותים תפעוליים - החל במסעדנות וכלה בכביסה, מכונאות ועוד מטלות רבות - הוא בלתי יעיל ומשבש את סדרי העדיפויות תוך בזבוז משווע של כוח-אדם וכסף.
|
|
|
|
|
ארצנו היפה והזוהרת שולחת לנו אלף חיוכים, ושמש חביבה יצאה לשוח. בזמן שרוח הקודש קורעת את המדינה, יצאתי לתור את הארץ. אכן ארץ נהדרת. צריך לנסוע לצפון לפגישה במועצה האזורית מטה אשר. בדקתי קצת ברשת מה יש לראות בסביבה, במידה שיהיו לנו כמה דקות פנויות לפני הפגישה. אז אחרי שסיירנו בכפרי הגליל ג'דיידה ומכר, שוטטנו בין השיחים המסתירים - ללא הרבה הצלחה - את השרידים האחרונים של הכפר אל-סמיריה, שהיה פה עד 1948. היום הכפר הרוס, תושביו פזורים בערי הגליל ובחו"ל, וכאן מנסים רק לשכוח. אז אני באתי כאן כדי לזכור.
|
|
|
|
|
אני תמה מה הניע בכירים של רשות כרך בישראל להנציח שם כמו יוחנן הורקנוס ולקרוא רחוב על שמו. נכדו של מתתיהו הכהן, אשר נעשה לשליט בזכות ייחוס-אבות, הצמיד לשמו העברי, יוחנן, שם יווני טיפוסי - הורקנוס.
|
|
|
|
|
איפה הימים, שבהם גם ח"כים מן הליכוד שכאבו את סטייתו שמאלה של בנימין נתניהו מיהרו תמיד להוסיף: "אנחנו באים רק 'לחזק'...". היום אין שומעים עוד את ה-'באנו לחזק', היום כבר לא ניתן להכחיש שהידיים שהם באו לחזק לוקחות מאתנו את ארץ ישראל.
|
|
|
|
|
יום הזיכרון לחללי צה"ל. ברקע מתנגנים שירים של פעם, שירים של אחווה, חברות ורעות. שירים של מוסר וערכים - אותם שכחנו מזמן כאן במדינה השסועה שלנו. אחד השירים מתנגן פעם ועוד פעם ומעלה זכרונות: הייה לי חבר, הייה לי אח... הדמעות חונקות את הגרון, זכרונות של אחוות לוחמים ברקע. אז היינו צעירים ותמימים, אז חשבנו שהמדינה והחברות הן מעבר לכל. כל זה היה לפני מסע ההתבגרות, לפני מלחמת יום הכיפורים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
