הנדסה מדינית

לאן מובילות כל הקריסות הללו? ברור שהקריסות הן מצב שאליו נדחפת ישראל בכוונה על-ידי ממשלות זרות באירופה ובארה"ב, במימון זר, ולפעמים במימון ערבי שעובר דרך קרנות אירופיות.
הנה רק לפני שבוע נסע נתניהו לאו"ם כדי למכור את "רעיון הנסיגה מהכפר רג'ר". וראה איזה פלא; האו"ם קנה מיד את הרעיון ומיד יצא בתוכנית נסיגה מתאימה שלפי מנגינתה תיסוג ישראל. כל זה מתאפשר באופן קבוע כיוון שעם ישראל מוכה מדי יום ב"רפורמות", בהפרטות ובשאר תהליכי שוד ששודדים את רכושו באופן זוחל, כעליית מחיר המים, או באופן פתאומי, כגירוש מביתו במסגרת נסיגה מחבל ארץ, נניח גוש קטיף. אם אין מכה וחבורה על בסיס כלכלי או מדיני, יש לעת מצוא מכה חברתית, נניח צו גירוש לגבר מביתו בגלל עלילת זדון של גרושתו. העם מוכה באופן סדרתי ואינו פנוי נפשית להתמודד עם המכים אותו, כאשר הוא מפולג ועסוק, איש-איש בחבורתו הטרייה. המכים מעמיסים עוד ועוד עומס על אחת המרפסות עד אשר העמוד התומך בה קורס ונקבר תחת המרפסת המועמסת.

קריסת מרפסת אחר מרפסת אינה יכולה להימשך לנצח. יגיע רגע שבו כל העמודים שנותרו אינם יכולים עוד בשיא מאמצם לשאת את משקלו הכולל של המבנה. אז קורס המבנה כולו על אלו שעסוקים ביצירת "קריסה מקומית מבוקרת". לכן לא תראו הורסי בניינים בשיטה ההדרגתית המאריכים ימים. הרס בניין חייב להיעשות בהרף עין ובהצלחה. השארת חלקי מבנה עומדים טומנת בחובה סכנת מוות למומחי ההריסה.

ומה הפתרון? פשוט לקרוס על האויב. תהליך ההרס המכוון של מדינת ישראל לא מסכן כלל את העם היהודי ואת ארצו. המדינה היום היא מבנה אשר מפרנס היטב את אויביה מבית ומחוץ. הכל על-חשבון היהודים. כאשר הקריסה היא בלתי נמנעת ובהיקף משמעותי, טבעי שנתעלם מהמנהיגות הקורסת וניתן לגורמי הקריסה לחוות את מלוא משקל הגוף הקורס. כלומר, בדוגמה של מלחמת ששת הימים, החיילים נתנו לצבאות ערב מנה בלי קשר לקריסת הרמטכ"ל יצחק רבין, קריסת הממשלה של לוי אשכול, וקריסת כמה אלופי המטכ"ל. גם מלחמת יום כיפור, אשר בה קרסה ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין, נתנה מנה קשה לאויבים, לרבות המעצמות שנהגו כאויבים. עם ישראל יוצא נשכר מאירועי קריסה באופן מיוחד ושונה, שאינו דומה לשום עם אחר. אם תקרוס המדינה גם במישור יחסיה עם הערבים שבתוך המדינה, וגם במישור יחסיה עם מחריביה מבית במערכת הפוליטית והמשפטית, תהיה זו קריסה מבורכת במיוחד. אנו לא צפויים לחוות הרס בניינים משמעותי, ולא נסבול מכמות הרוגים משמעותית. אנו נשתחרר מאחיזת החנק של אינטרסים זרים ואויבים בעלי תעודת זהות כחולה, אשר בימים רגילים עסוקים ביצירת קריסות משפטיות, עסקיות, גיאוגרפיות ותקציביות לעם ישראל.

מחיר החלשת הדימוי של ישראל בעיני הסביבה יגרור את העולם הערבי ומעצמות המערב הקורסות להילחם זה באלו בעוצמה שטרם נראתה. המחיר ששילמו אויבים בעבר בנסותם להטיל את תאוות השטחים והרצח של הערבים על ישראל, הפך מזמן למחיר שהן משלמות בלחימתן בעירק ובאפגניסטן. רק לאחרונה אמר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי כי האיום האירני מאיים על אירופה. המדיניות האופורטוניסטית שעודדה קריסת מרפסות בגוש קטיף, כבר החלישה את הכלונסאות הרופפות שעליהן בנויות אירופה וארה"ב. הן טרם הגיעו להפנמת הסכנה ושינוי מדיניותן. הן לא צפויות גם להגיע בזמן להכרה כי מדיניות הקריסה המכוונת על-חשבון ישראל היא שגויה. כבר הוסבר במאמר כי קריסה היא תהליך מהיר ומפתיע. היא מתרחשת הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש למדינה מתקדמת לשנות את מדיניותה ותעמולתה, קל וחומר את תוכנית מימון הארגונים המזיקים שלה. זה התהליך, וכך הוא מתרחש. אנו לא צפויים בעתיד הקרוב לחוות הנהגה יהודית חסינת קריסה. סביר להניח יותר שנחווה קריסות נוספות עד לקריסה בצורת מלחמת גרעין שתחסל סופית סכנת קריסה אצלנו, אבל תשאיר את כולם סביבנו תחת עיי הריסות. כך ייעשה למחוללי קריסה המסרבים ללמוד "הנדסה מדינית".