יום ללא קניות

ב-28.11 נחגוג "יום ללא קניות". כמו ביום כיפור, גם "יום ללא קניות" הוא חג של חשבון-נפש; מדובר ברגע בתוך המולת החיים, שבו אנו יכולים לעצור ולהרהר על דפוסי היומיום שלנו, על ההתנהלות שלנו בשנה האחרונה ועל מה אנו רוצים שיקרה בעתיד. אומנם הקניונים פתוחים (ויש המציעים הנחות אטרקטיביות דווקא ביום זה) והעבודה ממשיכה, אך עדיין בתוך סדר היום העמוס אנו יכולים לעצור לרגע ולבחון עם עצמנו איזה צרכנים היינו בשנה האחרונה, ואיזה סוג של צרכנים אנו רוצים להיות. זאת גם הזדמנות מצוינת לפתוח שיחה עם הילדים על הנושא;

למה צריך יום ללא קניות?

לקניות יש השפעה משמעותית על חיינו. אנו מבלים זמן רב בהקשבה לפרסומות, הרהור לגבי מה אנחנו רוצים וצריכים והשגת דברים. העלות של הדברים משפיעה עלינו משום אנו צריכים לממן את הדברים בכסף. מאיפה הכסף? מי עובד בשבילו וכמה זה משפיע על המשפחה (לדוגמה - האם ההורים צריכים לעבוד עד מאוחר כדי לאפשר למשפחה את כל הדברים שזו צריכה ורוצה? האם יש לחץ כלכלי בבית שמשפיע על ההורים?) ומה קורה כשקונים מוצרים חדשים כל הזמן? איך זה משפיע על הסביבה שלנו? מדובר במשאבים שאנו צורכים (כמו עצים, מים ומינרלים) ושטח שבו אנו מאכסנים את כמויות הפסולת שאנו מייצרים.

האם ילדים מבינים שגם הם צרכנים?

ילדים קונים מכספם האישי (דמי כיס ומתנות), הם משפיעים על החלטות הקנייה של ההורים (חישבו ביחד על כמה תחומים הם משפיעים: מביגוד וציוד לבית הספר ועד למוצרי טכנולוגיה חדשים וחופשות משפחתיות. מהריהוט שבחדרם ועד לסוג האוכל שאתם מכניסים הביתה). ילדים הם אומנם צרכנים, אך הם רק בתחילת דרכם כשעומדות שנות צריכה רבות לפניהם. ככל שחברות ישיגו את אמונם כצרכנים מוקדם יותר, כן יזכו למערכת יחסים ארוכת-שנים. כדאי לבדוק אם ילדיכם מכירים את המעמד שלהם? מה הם חושבים על זה? האם הם מבינים שבמעמד שכזה יש להם זכויות ואחריות: על כסף - כספם האישי כמו גם הכסף של המשפחה. כשהמשפחה קונה לילד משהו יקר, היא עשויה לעשות זאת על-חשבון משהו אחר שנחוץ מאוד (כמו דחיית טיפול שיניים של אחד ההורים). ילדים לא בהכרח ערים לכך.

זאת הזדמנות טובה להסביר לילדים על התקציב המשפחתי. האם הגיוני שגאדג'ט חדש יבוא על-חשבון משהו שנחוץ? איך קובעים סדר עדיפויות? האם הילדים שלכם לוקחים חלק פעיל בקביעת התקציב המשפחתי? אפשר לערב את הילדים בתקציב - בחלק של ההוצאות הקשורות בהם. במסגרת התקציב אפשר לקבוע ביחד - האם הם מעדיפים ללכת להצגה בחנוכה או לטיול משפחתי? כמובן שלא צריך לתת לילדים לנהל את התקציב של הבית - אך כן לתת את דעתם במה שקשור אליהם. זו אחריות, וככל שילמדו אותה בגיל צעיר יותר, כך יזכו לכישור חיים שישרת אותם הן בדינאמיקה המשפחתית והן בעתיד.

אז מה, יום אחד וגמרנו?

מה שנפלא הוא שביום זה אפשר לפתוח את הנושא, אך לא חייבים לסגור אותו. זה נושא חשוב שמשפיע לעתים על הדינאמיקה הביתית. לכן אפשר להיעזר ביום שכזה כדי לפתוח או להדגיש את הנושא. חג זה ממחיש לילדים שמדובר בנושא שקשור לא רק במשפחה אלא שייך לכל המשפחות בעולם. כולם מתמודדים עם רצונות רבים ותקציב מוגבל, ההשפעות שלנו משליכות גם על המשפחה וגם על הסביבה וחשוב שנכבד גם וגם. לכן, ניתן להיעזר ביום זה כפתיח לנושא שיכול להמשיך וללוות אתכם.

גם כשנראה מפחיד לדבר עם הילדים על הנושא (הרי הם לא יבינו, או שלא יהיה להם אכפת), אפשר להתייחס לנושא כבר מגיל יחסית קטן. לצייד אותם במידע וידע - הרי ילדים אוהבים לדעת דברים חדשים. כמו-כן, ניתן לצייד אותם באחריות מסוימת בתחום - כי עצמאות זה דבר חשוב. דוגמה לאחריות היא בדמי הכיס של הילד. תוכלו להגדיר שאתם אחראים לקנות לילד את מה שהוא צריך. אך אם הילד מחליט שנעלי הספורט לא מספיקות לו, הוא רוצה את דגם X או שהוא רוצה משחק קונסול יקר - עליו להשתתף בהוצאה - אתם תחליטו כמובן איך וכמה - האם חצי-חצי? האם הכל יצא מכיסו? האם אתם תכסו את הסכום הסביר והוא יוסיף את השאר? תנו לו לקחת חלק פעיל בנושא ועודדו אותו להיות אדון לכספו. אם יצטרך עזרה בתקצוב הכסף, אל תהססו לעזור לו. עודדו את הילד גם לשים X% מכספו בצד כחיסכון לעתיד (למשהו מאוד גדול שירצה בעתיד או לסיבה לא ידועה - בכל אופן אין לו מה לדאוג כי זה כסף שלו וכך זה יישאר).

הנה תרגיל קטן ליום ללא קניות:

ילדים נוטים לבקש שיקנו להם כמה דברים ביום. הגדירו (כמשחק/ניסוי) שהשבוע - כמחווה לחג - לא קונים כלום. הילד כמובן יכול לבקש כרגיל וכל פעם שהילד יבקש משהו תרשמו אותו - כך הילד ידע שהבקשה אינה "הולכת לאיבוד". בסוף השבוע שבו ביחד עם הילד או הילדים, עיברו על הרשימה שהצטברה במהלך השבוע. סכמו את העלות של הדברים. דברו על הרשימה - האם היא גדולה? האם היא יקרה? האם היא הגיונית? הרי מדובר בשבוע אחד בלבד - מה קורה שכל ילד בבית, ובכל שבוע, מבקש את כמות הדברים הללו? ביחד תוכלו לקבוע תקציב ולפיו להחליט מה מהרשימה מספיק חשוב כדי לקנות ועל מה ניתן לוותר. אם ייצא לכם לבצע תרגיל שכזה בבית, אשמח לשמוע על כך.