|
ריח רע נודף מהמערכת... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יוסי וסרמן [צילום: ששון תירם]
|
|
|
|
|
|
הבחירות להסתדרות המורים מתקרבות, והארגון הזה, שבו חברים רוב המורים בישראל, מתנהל בצורה אנטי דמוקרטית, תוך שהוא זורה חול בעיניהם של המורים שהוא אמור לייצג. ההסתדרות, שבראשה עומד כבר משנת 2006 יוסי וסרמן, הובילה את חבריה לחתימה על הסכם "אופק חדש" הכושל, שדירדר עוד יותר את מעמד המורים, פגע במשכורת שלהם, הגדיל את שעות העבודה שלהם והחליש את היכולת שלהם להיאבק על זכויותיהם. המורים החברים בהסתדרות מתנגדים לאופק חדש, ולכן ניתן לראות שמורים מחטיבות הביניים ערקו רובם לארגון המורים, וההתמרמרות בקרב מורים מהיסודי ובקרב גננות, שחויבו להישאר בהסתדרות, הלכה וגברה. המורים הגישו עתירה נגד אופק חדש לבית המשפט בסוף שנת 2009, שבה מעבר לטענות הקשות נגד הרפורמה, העלו המורים גם טענות קשות נגד ההתנהלות הלא דמוקרטית של מנהיגי ההסתדרות, שהונו את המורים ופעלו בניגוד לתקנון, כאשר הסתירו מחברי המרכז מידע חיוני על הרפורמה, ודחו כינוס של מרכז ההסתדרות.
אופק חדש אכן נכשל והפגיעה המתמשכת של הרפורמה במורים עוררה יותר ויותר זעם נגד הנהגת ההסתדרות. עדות לכישלון של הרפורמה, בולטת הן בדוחות השכר האחרונים שמעידים על כך שהמורים עובדים יותר שעות ומרוויחים פחות, והן בדוחות בינלאומיים, שמאמתים את העובדה שמעמד המורה בישראל ממשיך להתדרדר. שכר המורים נשאר הכי נמוך במגזר הציבורי והכי נמוך בהשוואה לעולם המערבי, שעות העבודה הוגדלו, מספר התלמידים בכיתה לא ירד, ושורה ארוכה של תנאי רווחה קוצצו משכר המורים. חמור מכך, אופק חדש גם הפקיעה מהמורים את הזכות הבסיסית להילחם על זכויותיהם, כאשר ההסכם גם כבל את ידיהם של המורים מלשבות ולמחות עד שנת 2013, כשחרב הפיטורים מונחת מעל צווארם.
בקרב ציבור המורים ישנה הכרה בכך, שההסתדרות שאמורה הייתה לייצג אותם, הוליכה אותם שולל והובילה אותם לחתימה על הסכם רע. עדות לכך הן הזעקות והתלונות המתמשכות של המורים, שלעיתים קרובות עולות לשיח הציבורי, וההסכמה הגורפת בקרב המורים, שיש לבטל את הרפורמה. התלונות הללו של המורים לא הועילו, ומנהיגי ההסתדרות ממשיכים באופן תמוה לגונן על אופק חדש, תוך שהם מוסרים למורים נתונים מטעים, ומציגים מצגי שווא שההסכם הוא טוב עבורם. ההתנהלות הכוחנית הזאת של ראשי ההסתדרות, שהתעלמו מכאב המורים וכפו עליהם את ההסכם, רק הלכה והחריפה, וגם היום, ממש לפני הבחירות להסתדרות, הם עושים שוב שימוש באותם אמצעים כוחניים שפוגעים בהליך הדמוקרטי.
מנהיגי ההסתדרות יודעים שציבור המורים מתכוון להעניש את הנהגת ההסתדרות בבחירות הקרובות, ולכן הם נוקטים בשורה של צעדים כוחניים, הטעיות מניפולטיביות ודחיות, שנועדו לפגוע בסיכוי של מועמדים אחרים לנצח. מזכ"ל ההסתדרות, בגיבוי של חברי ההנהלה, פועל כדי להדיח ולפגוע במועמדים אחרים לתפקיד, ולאחרונה אף דחה שוב בטענות שווא את הבחירות, שהיו צריכות להתקיים כבר בפברואר 2010, ועדיין לא נקבע להן תאריך. התקנון של הסתדרות המורים מאפשר דחייה של הבחירות בנסיבות מיוחדות, אבל לא ייתכן כי אדם שנבחר לתפקיד של ארבע שנים, ישתמש בתקנון במניפולטיביות כדי להאריך את כהונתו ולנגח מועמדים אחרים. לוסרמן ברור שמועמדים אחרים מתמודדים תחת מגבלות תקציב, ולכן כדי להתיש את המתמודדים האלה הוא מסרב לחשוף את תאריך הבחירות, ועושה הכל כדי לדחות אותן, למרות שהדחייה נוגדת את העיקרון הדמוקרטי.
המורים בהסתדרות והציבור כולו צריכים לזכור שבנוסף לכך שמנהיגי הסתדרות המורים בגדו בהם ובמערכת החינוך, הם גם בגדו בעיקרון הדמוקרטי ושכחו את המהות של להיות אזרח ומחנך, ועל כך הם חייבים להיענש.