בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משורר נפקד - אבל מלא נוכחות
|
רק בני הדור שהיו נערים צמאי שירה טובה בשנות החמישים והששים, רק הם עודם זוכרים את שיריו ומתגעגעים אליהם ● כשהם משקיפים אחורה אל נעוריהם, שיריו המעטים, הקצרים והיפים כל כך, עולים בזיכרונם המתעמעם
|
אלעזר גרנות. שירתו נוכחת נוכחות חזקה [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]
|
|
|
|
|
אלעזר גרנות הוא בבחינת משורר עלום ולא מוכר לרוב קוראי השירה בארץ. חרף היותו שייך לדור הפלמ"ח, חרף הקריירה הפוליטית העשירה שלו, חרף עשרות המאמרים שפרסם בשעתו בפולמוסים מפלגתיים רבים, הוא נפקד משורת המשוררים המוכרים. ורק בני הדור שהיו נערים צמאי שירה טובה בשנות החמישים והששים, רק הם עודם זוכרים את שיריו ומתגעגעים אליהם. כשהם משקיפים אחורה אל נעוריהם, שיריו המעטים, הקצרים והיפים כל כך, עולים בזיכרונם המתעמעם. אחד מהם הוא אבנר פרץ, מתרגם עורך ומשורר, המקדיש את חייו לתיעוד תרבות הלדינו היהודית. הספר החדש שיצא בשנה שעברה, ספר מחמדים ממש, מבחר משיריו של אלעזר גרנות, הוא ממש פריעת חוב מאוחרת למשורר נשכח. מחווה מרגשת וכל כך נכונה בתרבות שירית כפי שהיא צריכה להיות. אבנר פרץ פורע בספר 'תרבות הדבש המתאפק', שהיא שורה מתוך שיר של גרנות, לא רק חוב אישי שלו, אלא את חובם של רבים. השירים, שמובאים אחד מקרא מול אחד תרגום ללדינו, באותיות לטיניות, לא רק מזכירים נשכחות, ימים אחרים ותקופה אחרת, אלא גם נותנים להבין מדוע כינסו אותם בשעתם באנתולוגיות מובחרות לשירה שערכו מוקירי שירתו כחיים באר, חיים גורי, עזרא פליישר, מנחם ברינקר, עזריאל אוכמני, משה שמיר ואחרים. זה לא רק ספר מתנה יפה ומושך, אלא גם מתנה ממש, מתנת הכרה מאוחרת, הניתנת למשורר בן השמונים ושתיים. אבנר פרץ הוציא ספר ותקליטור המכילים את שתי אהבותיו: לשון הלדינו ושירת אלעזר גרנות. אלעזר גרנות כתב שני שירים, בין השאר, הראויים להיקבע בלוח השייש של השירה העברית החדשה, אילו היה נקבע לוח כזה. שיר קינה מיוחד במינו, על חבריו ממחלקת ההר, היא מחלקת הל"ה האבודה. השיר 'אל עץ אחר', מתנגן כאילו מאליו אצל זוכרי שירתו המעטים. "דרך יש לכפר עציון מירושלים/כיניתיה: אהבה/ את אשר אמרתי אנוכי לדני/לא אמר עוד גבר לאישה/" האלון הענק של גוש עציון החרב שלאחר מלחמת העצמאות, שופך את צילו העצוב על דני מס ורעיו מהמחלקה ההרוגה. "שעה אחת לבוא מועד/דמנו בבקעה נוהר/קיבצו פניו כזה אך מת/" שורות שעוצמת קינתן המהדהדת אינה נופלת משורותיו האלמותיות של חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה ארוכה/". ובשיר הזיכרון הנפלא 'אבן ירושלמית שבהר', נחצבות המלים כאילו נחצבו בפטיש של סתתים בתוך אבני המצבות: "אבן ירושלמית שבהר/לילה שמנו למראשות חלומותינו/אבן ירושלמית שבהר/ על הבור כרינו בוקר/היצבנוה/אבן ירושלמית שבהר/" שורות קצרות וחותכות, מכאיבות ומנחמות כאחד. שני השירים הללו הם דוגמה טובה לשירתו כולה. דחיסות הזיכרון והדימויים, הבאת הטבע כעדות למעשה השיר, לשון מקורית השואבת מהמקורות העבריים העתיקים ומלשון ימינו. מוסיקליות ייחודית, התפעמות החורגת מהשיגרה והימנעות מקלישאות שגורות. אלעזר גרנות כבר צלח את אמצע העשור התשיעי לחייו. הנה כי כן, למרות שאינו 'נספר' בין המשוררים הגדולים ומקומו נפקד משורת הגדולים, שירתו נוכחת נוכחות חזקה וממושכת באוצר השירה העברית החדשה.
|
תאריך:
|
06/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2010
|
|
אלישע פורת
|
משורר נפקד - אבל מלא נוכחות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בן דוגית
|
6/12/10 20:01
|
|
2
|
|
איתן ק.
|
6/12/10 20:46
|
|
בניגוד לרפואה הקונבנציונלית, יוצאת הרפואה ההומיאופטית חוצץ נגד השימוש העקבי באנטיביוטיקה להדברתן של מחלות זיהומיות. התנגדותה זו מתבססת על עצם שמה, שמעיד עליה יותר מכל: "אנטי" - נגד; ו"ביוס" - חיים. כלומר: חומר שמנוגד לחיים.
|
|
|
אל מול כרמל שחור משחור הבזיקה לה אלומת-אור גדולה בדמותם של נער אמיץ-לב, כחולת-מדים נועזת, לוחמים ללא חת בקו האש, ומלאכים בחסד עליון עלי אדמות, שחירפו את נפשם מנגד למען כולנו.
|
|
|
נס החנוכה שהתרחש לפני 2,174 שנים לא התרחש ב-א' חנוכה תשע"א. זה היה אסון אותו הגדיר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "אסון לאומי", וכדברי השיר הציוני הוותיק: נס לא קרה לנו, והחמור מכל, פח השמן, קרי ציוד כיבוי האש אפילו ליום אחד לא היה לנו.
|
|
|
מדינת-ישראל חוקרת את עצמה לדעת. הידד, לכל בעיה יש פתרון: ועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית, ועדת בדיקה, ועדה דה-יורה, דה-פקטו - עם מסקנות אופרטיביות ובעיקר התזת קודקודים וקירקוף קרחות וסקילה ושריפה והרג וחנק יחדיו ואחר-כך תלייה וגיליוטינה וקבורת חמור מחוץ לגדר. זהו הפתרון ואין בילתו! לבדוק ולחקור ולהפוך כל אבן - מה היה ואיך היה ומדוע לא היה מה שצריך היה להיות, הלא בלי בדיקה לעומק של העבר - איך יוסקו מסקנות לגבי העתיד? אין דרך אחרת! תוקם ועדה מיד ולאלתר! תוקמנה ועדות לרוב בראשות מפכ"ל, מנכ"ל, מזכ"ל ורמטכ"ל, ועדה בראשות פונקציונר בדימוס, או בראשות שופט עליון או ועדות שרים ושופטים ושוטרים ניתן לנו בכל השערים.
|
|
|
|
|
|
|