המחלקה לחקירות שוטרים סיימה לא מכבר את חקירתה בעניינם של ניצב אורי בר-לב ודר'
אורלי אינס והעבירה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה חוות-דעת, לפיה קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב-אישום לגבי ביצוע עבירות ניסיון למעשה מגונה בכוח והטרדה מינית שביצע בר-לב באינס. רוב רובם של פרטי הפרשה המלאים עדיין נסתרים מעין הציבור. תוכנית 'המקור' בערוץ 10 של
רביב דרוקר ועופר שלח חשפה השבוע את עדותה המפורטת של חברתה הקרובה של אורלי אינס, שסיפרה את אשר נודע לה מאינס עצמה על האירוע המדובר באילת.
חברה של אינס: בר-לב העלה אותה בכוח למונית וכפה עליה לשתות אלכוהול להלן תמליל קטעים מ
תוכנית "המקור" המתעדת בקול ובתמונה מטושטשת את גרסת חברתה הקרובה של אינס:
דרוקר: בקיץ 2008 הגיעה אינס לאילת. עבודה. בר-לב גם הגיע לשם בנפרד. אינס חושדת שהוא מגיע במיוחד כדי להתחיל איתה. הוא ניסה כבר לפני כן והיא אמרה "לא". בערב בר-לב מתקשר, משדל אותה לרדת למטה, ללובי. היא מסויגת, אבל יורדת. הוא קונה בקבוק אלכוהול ויושב לשתות איתה קצת. אחרי זמן קצר, אינס רוצה לחזור למלון. הוא עצר מונית.
חברה: תפס אותה וגרר אותה, הכניס אותה לתוך המונית בכוח.
דרוקר: בר-לב לוקח את אינס למועדון "פארק אבניו". הוא מנסה לשחק איתה "אמת או חובה" ושותה ושותה.
חברה: כל הערב הוא הכריח אותה לשתות אלכוהול, לנסות לדחוף לה ממש לפה משקה אלכוהולי. ניסה אולי לרכך את האווירה או לנסות לפוגג התנגדויות שהיו לאורך המפגש.
דרוקר: שוב ושוב הוא מציע לה הצעות מיניות, שוב ושוב היא מסרבת ויוצאת מהמועדון.
חברה: היא אמרה לו לא פעם, לא פעמיים ולא עשר פעמים, שזה לא יקרה, שהיא מבקשת שיפסיק, שלא זה מתאים, שהיא לא מתכוונת, שזה לא... "אין מצב, אנחנו עובדים ביחד, אנחנו... זה לא יקרה, אני לא מעוניינת". בדרך למלון יש איזו תלולית דשא, וניצב בר-לב ישב שם, משך את אורלי, הפיל אותה לקרקע, היא חטפה מכה, חבטה די רצינית בכל הצד של הגוף, כולל הצלעות.
דרוקר: בר-לב מנסה לרכון לעברה. אינס החבולה הודפת אותו מעליה, קמה וצועקת עליו תוך כדי כשהיא מתרחקת ממנו בריצה. בר-לב דולק אחריה ומתנצל וממשיך לנסות.
חברה: הוא ביקש ממנה כמה פעמים את מספר החדר שהיא נמצאת בו, היא סירבה לתת לו, היא אמרה שזה לא מתאים. הוא אמר לה: "את יודעת שאני יכול להשיג לבד את מספר החדר". היא נכנסה להתקלח, היו עשר, אולי אפילו יותר, שיחות שלא נענו מהמספר שלו. בפעם הבאה שהוא התקשר היא כבר ענתה לטלפון והשיחה הייתה, שוב, ניסיון להוציא ממנה את מספר החדר, שלא ייתכן שהם נמצאים באילת והוא במלון אחד והיא במלון אחר ואז אורלי ניתקה את השיחה. הוא התקשר שוב, שיחה דומה, היא ניתקה שוב וכולי וכולי כמה פעמים.
דרוקר: ההצעות של ניצב בר-לב הולכות ותופסות תאוצה. המשפטים יותר ויותר בוטים.
חברה: "אני רוצה לנשק אותך", "מה אכפת לך?", "תזרמי, תזרמי", או "בואי תעזרי לי לגמור" בשיחת טלפון. "אני רוצה לנשק לך את הפטמות".
חברה: "היא לא מתלוננת, היא יודעת שהאיש הזה עם מה שהוא עשה לה לא יכול להיות מפכ"ל" [מסבירה מדוע בחרה לספר על האירוע בעת ההתמודדות על תפקיד המפכ"ל].
חברה קרובה בשם י': "אני מאוד אוהבת אותה, אני חברה מאוד טובה שלה, אני מאוד מאמינה לה. שמעתי את זה מפי אורלי עצמה למחרת בבוקר, מאוד היה ברור לי באותו רגע שהיא לא מעלילה עליו עלילות על מה שקרה, שהוא הפיל אותה על הדשא. אני לא יכולה להגיד לך על ערב שלם, אני לא יודעת על זה שהוא ניסה להשקות אותה".
האם בר-לב הוא פושע מסוכן או מחזר בגסות? "השעון הפלילי" מתחיל לתקתק, על-פי עדותה של חברתה הקרובה של אינס, מיד לאחר הפגישה בלובי המלון בו היא התאכסנה. לאחר הפגישה השניים יוצאים אל מחוץ למלון ובר-לב "תפס אותה וגרר אותה, הכניס אותה לתוך המונית בכוח". המילים בהן בחרה להשתמש חברתה הקרובה של אינס אינן משאירות סימן לספק. בר-לב כפה על אינס, על-ידי גרירתה בכוח, להיכנס למונית ולנסוע איתו למסעדה - בר "פארק אבניו". התיאור דומה לפעולה של חטיפה אלימה.
"פארק אבניו" הוא מסעדה-בר הפתוחה משעות הערב המוקדמות ועד השעה ארבע לפנות בוקר. עדויות של לקוחות שהתפרסמו באתר האינטרנט של המסעדה מספרות על מקום הומה מאוד באנשים ואשר מושמעת בו מוזיקה מחרישת-אוזניים.
המעשה הפלילי, לטענתה של החברה הקרובה של אינס, נמשך גם בעת השהות ב"פארק אבניו". לדבריה, "כל הערב הוא הכריח אותה לשתות אלכוהול, לנסות לדחוף לה ממש לפה משקה אלכוהולי". גם בנקודה זו, תיאור האירוע ברור וחד. בר-לב המשיך בהתנהגות אלימה כלפי אינס, ועתה לאחר שכפה עליה בכוח להגיע איתו ל"פארק אבניו", הוא משקה אותה בכוח וניגוד לרצונה משקאות אלכוהוליים כדי לגרום לה לאבד את צלילות הדעת בהשפעת האלכוהול ו"לזרום" איתו לקיום יחסי-מין.
השלב השלישי במעשה הפלילי של בר-לב על-פי עדות החברה הקרובה, מצוי בהפלתה של אינס על תלולית הדשא מתוך כוונה לרכון עליה במעשה בעל משמעות מינית וברדיפה אחריה בניסיון להשיגה לאחר שברחה.
השלב האחרון במעשה הפלילי היה, לגרסתה של החברה הקרובה, בהשמעת האיום להשיג את מספר החדר בו היא התאכסנה ובהעלאת הצעה לקיים סקס טלפוני במספר שיחות טלפון עוקבות.
עדותה של החברה הקרובה של אינס מציגה אפוא את בר-לב כאדם אלים, שביצע מעשה חמור של חטיפה, שימוש בכוח כדי להשקות את אינס אלכוהול בניגוד לרצונה ובניסיון שכשל לתקיפה מינית במקום ציבורי. מנגד, עולות השאלות הבאות:
- אם אינס הועלתה בכוח למונית, מדוע לא מחתה ולא ביקשה מנהג המונית לעצור או ביקשה עזרה?
- מדוע בחר בר-לב לחטוף את אינס דווקא למסעדה-בר הומת אדם ובשעות השיא שלה?
- מדוע אינס שאולצה בכוח להיכנס למסעדה-בר הומת האדם לא ניסתה להימלט מהמקום או להסתייע באורחים, במלצרים או בבעלי המלון כנגד האלימות שהופעלה נגדה במהלך כל אותו הערב?
- האם סביר שבר-לב ינסה במודע (אלא אם כן היה שתוי ושיכור) לתקוף את אינס מינית במדשאה במקום ציבורי תוך לקיחת סיכון שייראה או שיצולם על-ידי עוברים ושבים/מצלמות אבטחה?
- אם אינס טוענת שבוצעו בה עבירות אלימות כה חמורות, מדוע טענה לאחר העברת הנושא לחקירת מח"ש שלא רצתה כלל להתלונן נגד בר-לב?
פרשת בר-לב ודר' אינס נוגעת בקו המפריד (לאור הגרסאות הסותרות) בין מעשה חיזור למעשה פלילי ביחסים שבינו לבינה (ובין בני אותו מין). שפת החיזור הנהוגה בחברה החילונית שונה לחלוטין מזו השגורה בחברה הדתית, ובשתיהן קיימות תתי-שפות בהתאם לעולם התרבותי והמוסרי של כל אדם ואדם. שפת חיזור בברים, כך מספרים (גילוי נאות: איני נוהג לבלות בבר או לשתות אלכוהול), היא בדרך כלל בוטה וישירה יותר מאשר למשל בחוגים לריקודי עם. הצעה ליחסי-מין היא במקרים רבים עניין שבשגרה במקומות מעין אלה.
שאלת המפתח בפרשה הנוכחית היא האם בר-לב, מעבר ל"חיזור" הבוטה והגס (לפחות לאוזניי), הפעיל אלימות מתוך כוונה לאלץ את אינס לקיים עימו יחסי-מין? אם תגיע הסוגייה לבית המשפט, עשויים שני הצדדים להידרש להשיב על שאלות קשות.
