|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
אחד הולך אחר התדמית ואחד הולך אחר היסטוריית היחסים האמיתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה [צילום: פלאש 90/AP]
|
|
|
|
כשנתניהו כותב לבר-הפלוגתא שלו
|
למה סבור נתניהו שמכתבו עם הבקשה לשחרור פולארד בנסיבות הקיימות ירשים את אובמה וישיג את כל שלא הושג בפגישות אישיות ופורמליות של ראשי הממשלה השונים מאז שפולארד נחשף? ● נתניהו זיהה במהלך זה יתרון החביב עליו - יתרון תדמיתי
|
הנה עמד בנימין נתניהו בדיבורו. הוא הבטיח לאסתר פולארד שידרוש מאובמה לשחרר את בעלה ג'ונתן. הבטיח וקיים. נתניהו כתב מכתב. לא קשה לדמיין את תגובתו הספונטנית של אובמה למכתב הזה. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר הסגלגל כשאובמה מעיין בכתוב. האיש שהציג אותו ככלי ריק בפני העולם כולו, כותב לו מכתבי דרישה. אין זה משנה אם הצעתו של אובמה להמשך הקפאה זמנית נוספת של הבנייה באיו"ש הייתה נבונה או לא (וכנראה שלא), אין זה משנה שאובמה הגיע עם אג'נדה מאוד לא נוחה לישראל, שגם לא הניבה תשומות מהצד המחוזר על ידו. מה שכן משנה, זו הסנוקרת שספג מראש מדינת חסות, בהושבת פניו ריקם. מלכתחילה, כימיה לא הייתה בין שני האישים הללו. חוסר אמון וחשדנות היו גם היו. אם היחסים ביניהם היו תקינים, לא היה כל צורך במכתב שכזה. הסירוב של נתניהו לפנייתו של ברק אובמה בספטמבר 2010, להאריך את צו הקפאה הבנייה המלא באופן חד-פעמי, ב–60 יום תמורת התחייבויות מרחיקות-לכת למען ביטחון ישראל, ייצר קרע מוחלט ביניהם, קרע שמזכירת המדינה הילרי קלינטון לא מצליחה לאחות. על כך כתב תומאס פרידמן מה"ניו-יורק טיימס": "כששופכים עליך מיליארדים ב-50 שנה", אינך יכול לסרב לקבל את ההצעה/בקשה האמריקנית. |
|
לא יסייע לפולארד, כן יסייע לנתניהו
|
|
אז מה הטעם בפנייה הדרמטית ובמכתב דווקא? הרי לא מדובר במכתב אישי, מדובר במכתב שזכה לפרסום מיידי - נתניהו הקריא את תוכנו בכנסת מול כל נציגי התקשורת. ולמה סבור נתניהו שמכתבו בנסיבות אלו ירשים את אובמה וישיג את כל שלא הושג בפגישות אישיות ופורמליות של ראשי הממשלה השונים מאז שפולארד נחשף? ראשי ממשלות שנהנו מהערכתם של נשיאי ארה"ב? קשה להאמין שכך סבור נתניהו.
חוצפה ישראלית סתמית? כנראה שכן. אך לא רק. כי נתניהו זיהה באקט הזה יתרון שחביב עליו מאוד, היתרון התדמיתי – להרוויח נקודות בדעת הקהל. ומי יוכל לומר עליו כעת שלא עשה דבר לשחרורו של פולארד?
האם המכתב של נתניהו יסייע לעניינו של פולארד? כנראה שלא. האם ישפר את תדמיתו של נתניהו? הוא מקווה שכן.
ומה שנקבל, כמו תמיד, זו עוד איוושת אוויר חם מלווה בצלצולים, שתתפוגג באויר עד לספין הבא.
|
|
| תאריך:
|
04/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
05/01/2011
|
|
אלכס נחומסון
|
|
כשנתניהו כותב לבר-הפלוגתא שלו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דני ק
|
5/01/11 09:44
|
|
|
|
2
|
|
יאיר22
|
5/01/11 11:23
|
|
|
|
3
|
|
צביקה.ג.
|
5/01/11 11:41
|
|
|
|
4
|
|
ירדנה
|
5/01/11 12:21
|
|
|
|
5
|
|
חיים דבי
|
5/01/11 16:52
|
|
|
|
6
|
|
ישע
|
5/01/11 16:52
|
|
יותר מחמש שנים ממשיך העימות לתפוח בין בילעין, נעלין וכפרי הסביבה, לבין העיר החרדית מודיעין-עילית. במוצאי שבת האחרונה (1.1.11) הגיע העימות לשיא חדש - מותה של מפגינה פלסטינית בהתנגשות עם הצבא. נכון שהעיר מודיעין-עילית וראשיה הם רק בתווך של העימות על "גדר הביטחון", אך מהצד הפלסטיני, ואף בעולם, רואים זאת "קצת" אחרת. זה החל באדמות פלסטיניות גזולות והעברתן לעיר היהודית השכנה, המשיך ב"גדר ביטחון" עבור תושבי העיר השכנה, ונמשך בהפגנות מחאה מדי ערב שבת.
|
|
|
|
|
אחת התופעות המרגיזות יותר אצל הפוליטיקאים הישראלים היא חוסר ההבנה של משמעות האחריות המיניסטריאלית. הדבר בלט יותר מכל כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו התראיין לפני כחודש בעניין שריפת הענק בכרמל, ותירץ את הכישלון הקולוסאלי בהתמודדות איתה ועם השלכותיה - כ"נכס" שאותו ירש מקודמיו בממשלות השונות.
|
|
|
|
|
שלשום הרגו חיילי צה"ל בבקעת הירדן ערבי שחשבו כי סיכן אותם. יממה קודם לכן מתה ערבייה, אולי כתוצאה מגז מדמיע אותו שאפה בעת התפרעות בבילעין. בשבוע שעבר הרס המנהל האזרחי, שהוא למעשה מנהל צבאי, בארות מים של בדואים בהר חברון. גם אם חיילנו צדקו בכל הפעולות האלה ברור שההצטברות שלהן לא עושה טוב.
|
|
|
|
|
הנה היא משטרת ה"זבנג וגמרנו". משטרת השוויץ. התפארות הסרק. הרדיפה אחר פרסום ו"הישגים" מלאכותיים. הימים, ימי "כוכב נולד". הימים, ימי "רצים למיליון". הימים, ימי "מאסטר שף". ריחות. מטבח. סינר. הפעם - ה"מאסטר שף" - ה"אשף" - ה"כוכב" הוא החוקר הדגול ניצב יואב סגלוביץ', הוא ראש אח"ם (האגף לחקירות ולמודיעין) דהיום, זה היושב לו באולפן חדשות ערוץ 2 סביב ה"חברים" המחבקים - יאיר לפיד, אמנון אברמוביץ' ודנה וייס. מתרברב החוקר הדגול על ביצועיו כ"מאסטר שף" - ומספר כי נכנס ללשכת נשיא המדינה - דאז - משה קצב - ו"בתוך 5 דקות ידעתי שהנשיא קצב משקר". הנה, הרקול פוארו 1 הישראלי - מודל 2011 - במלוא הדרו. ישב הוא, אז בתפקיד סגן ראש אח"ם, ולצידו הקצין אבי דוידוביץ' ו"בתוך 5 דקות" כבר ידעו שהנשיא שלנו שקרן. חמש דקות. לא פחות ולא יותר. 300 שניות. "זבנג וגמרנו", "הוקוס פוקוס".
|
|
|
|
|
שנה חדשה מעוררת מחשבות לחשבונות-מבחן אישיים ולאומיים. במאמר הקודם כאן (חישובי טעויות לאומיות, 30.12.10) העלינו את נושאי יציבותן של המדינות הערביות, והאם הן מוליכות מדיניות אקטיבית לחיסולה של ישראל. במאמר היום נעלה את הנושא: ביטחון והגנה.
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
